חרדים: שאלת ההשתתפות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מפחיד לחשוב מה יהיה פה": האם ישראל בדרך לקטסטרופה?

עד אמצע המאה ה-21 יוכפל מספר התושבים בישראל ויהיו בה שיעורים דומים של חרדים, דתיים לאומיים, יהודים חילונים וערבים ■ האם המתח בין השבטים הישראליים יגיע לנקודת רתיחה? מה יקרה לרוב היהודי בין הירדן לים? ואיפה בכלל יגורו כולם?

התחל  
  • <

    2 מתוך 8

    >

    חרדים: שאלת ההשתתפות

    [

    "ישראל היא מדינה מוזרה", אומר ד"ר יצחק ששון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "במדינות אחרות העניים או המשכילים פחות הם בעלי נטייה גבוהה יותר לתמותה בגיל צעיר ותוחלת חיים נמוכה יותר. גם בישראל זה נכון במידה מסוימת, אבל דווקא החרדים, שנחשבים אוכלוסייה ענייה, הם בעלי תוחלת חיים גבוהה".,

    ד"ר גלעד מלאך, שהיה ממחברי השנתון החרדי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר כי כניסת החרדים לשוק העבודה ולהשכלה גבוהה עשויה להוריד את רמת הילודה. "עשויה להיות לכך השפעה רוחבית על כלל האוכלוסייה החרדית. וייתכן שקבוצות מודרניות יחסית בתוכה, שהיקפן גדל, יפתחו דפוסי ילודה שונים. גם כיום יש הבדל מסוים בתוך המגזרים החרדים בין האוכלוסייה החסידית למשל, שיש בה הרבה ילדים, לבין האוכלוסייה הליטאית־ספרדית, שבה מולידים פחות ילדים".,

    "השאלה היא אם חרדים ישתלבו בפונקציות שונות בחברה הישראלית", אומר פרופ' סרג'יו דלה־פרגולה, דמוגרף וחוקר במכון ליהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית. "כשיותר גברים חרדים ייכנסו לכוח העבודה, ציבור זה יהיה עצמאי כלכלית ואולי אפילו רווחי, והחרדיות תישאר עניין של תפישת עולם ושל משפחות שמולידים בהן יותר ילדים. התהליך הזה ללא ספק מתקיים, אם כי באטיות, והשאלה היא אם הוא יימשך מהר יותר, לאט יותר או בכלל לא. יש הערכות שונות בנושא הזה וברור שתהיה לו השפעה קריטית. יש הבדל גדול בין מצב שבו רבע מהחברה הישראלית תלוי בסבסוד מהממשלה, לבין מצב שבו הרבע הזה נהנה מהכנסה גבוהה ומכלכלה טובה", מסביר דלה־פרגולה. לדבריו, תמיד יהיה גרעין קשה של חרדים שלא ירצו להשתלב בחברה הישראלית. "השאלה היא אם מספרם יהיה 2,000 או 200 אלף", הוא אומר.,

    "אם שיעור התעסוקה הנוכחי אצל החרדים יישאר כפי שהוא עוד 20 שנה, מדינת ישראל תהיה במצוקה גדולה", מוסיף מלאך. "זה מדגיש את הצורך במאמץ מדינתי לשלב אותם בתעסוקה. נניח ששיעור התעסוקה של גברים חרדים ימשיך לעלות ויגיע ל־75%, זה אמנם שיעור נמוך יותר מזה של גברים לא־חרדים, אבל גבוה בכ־50% מהשיעור כיום. אם זה יקרה, החרדים במידה מסוימת יאזנו את מגמת ההזדקנות של האוכלוסייה בישראל. ברוב העולם, הבעיה של גיל התלות (היחס בין אוכלוסייה בגיל העבודה לאוכלוסייה צעירה או מבוגרת שלא עובדת; י"פ), נובעת מזקנה; בישראל היא נובעת בעיקר מילודה. אם החרדים ייכנסו בקצב משביע רצון לשוק התעסוקה, הם יעזרו לכלל החברה לעמוד טוב יותר באתגר של הזדקנות האוכלוסייה. אנחנו רואים תהליך כזה. מאז 2003 שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עלה מ־33% ל־50%, ושיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה מ־57% ל־73%. אלה שינויים משמעותיים".,

    שאלה קריטית נוספת נוגעת למקצועות שבהם עוסקים החרדים. השיח הנוכחי על לימודי הליבה בחברה החרדית צובר תאוצה, ואחד הטיעונים הוא שבזכות לימודים אלה, כאשר החרדים ייכנסו לשוק התעסוקה, הם יוכלו לעבוד במקצועות איכותיים ובעלי הכנסה גבוהה – והתלות שלהם במדינה תרד. "נניח שכל החרדים יצאו לעבודה, אבל בגלל רקע השכלתי דל הם לא יוכלו להשתלב בתעסוקה איכותית", אומר מלאך. "ברור שבמקרה כזה המשק בישראל ייחלש". לדבריו, התפישה הרווחת בישראל לגבי לימודי ליבה זקוקה אף היא לעדכון. "הנושא הזה לא נוגע לכל האוכלוסייה החרדית אלא רק לכמחצית מהבנים החרדים. בנות במגזר החרדי בסך הכול לומדות ליבה, ויש בקרבן אפילו מגמה של יותר תלמידות שמוציאות תעודת בגרות – כדי שהן באמת יהיו מוכנות לשוק העבודה. לעומתן, רק כמחצית מהבנים בגיל היסודי לומדים לימודי ליבה. החקיקה שחייבה להכניס לימודי ליבה לכל המוסדות במגזר לא יושמה, ולאחר מכן בוטלה בגלל השינויים הקואליציוניים, אך ניתן לעשות הרבה גם במצב הקיים. אפילו בלי חקיקה, אפשר להכניס למוסדות החרדיים לימודי חשבון, עברית ואנגלית ברמה גבוהה יותר, בשיתוף פעולה עם גורמים בציבור החרדי. לגבי התיכונים הבעיה גדולה יותר, כי בתיכון רוב הגברים החרדים לומדים רק לימודי קודש. אבל אפשר לעודד ישיבות תיכוניות חרדיות או מוסדות מקצועיים, שמגישים תלמידים לבגרות או מכשירים אותם ללמוד מקצוע. מוסדות כאלה מתפתחים בשנים האחרונות".,

    דמוגרפים רבים חולקים על ההגדרות הקשיחות של הלמ"ס וההפרדה בין יהודים, חרדים וערבים, שלעתים אינה מדויקת. "התיאור הנכון של החברה הישראלית הוא רצף – ולא מבנה מקוטב", אומר דלה־פרגולה. "כל הניואנסים בטווח הביניים קיימים. כפי שפעם היו דתיים־לאומיים, כיום יש מגוון די רחב של סוגים, ואותו דבר קורה גם בחברה החרדית. יש לזה גם השלכות פוליטיות, מאחר שהמפד"ל של פעם הוא לא הבית היהודי של היום, ונשאלת השאלה אם תהליכים דומים צפויים גם בדגל התורה ובאגודת ישראל".,

    גם מלאך מצביע על השינויים הפנימיים בחברה החרדית כגורמים שעשויים להשפיע באופן בלתי־צפוי על מבנה החברה העתידי. "במובנים מסוימים, חרדים מודרניים הרבה יותר פתוחים אפילו מהחרד"לים (חרדים לאומיים – זרם שנחשב כמשתייך לציונות הדתית; י"פ), שהם כמעט חרדים באורך חייהם, אבל מחזיקים בתפישות ציוניות מאוד. הישראליות של החרדים המודרניים הרבה יותר 'חילונית', וכמו החילונים, גם אצלם רווחת התפישה שרואה במדינה ובזכות ההגדרה העצמית של היהודים דבר טוב וחיוני. אלה וגם אלה רואים עצמם כמונו. אנחנו חלק מהמקום הזה ואנחנו רוצים להיות שייכים ולתרום לו. כמו כן, בדומה לחילונים, גם החרדים המודרניים מתלהבים מטכנולוגיה ונהנים ללכת לסרטים ולבלות כמו כל מעמד הביניים".,

    באופן פרדוקסלי, אומר מלאך, ככל שהחרדים מודרניים יותר, כך הפריון שלהם נמוך יותר – והם מתחשבים יותר בשיקולים של פרנסה בעת תכנון המשפחה. "זה אבסורד מעניין", הוא אומר. "ככל שבן אדם עובד יותר, כך שאלת הכסף חשובה לו יותר. דווקא אנשים שנמצאים בכולל ולא עובדים, טרודים פחות בשאלה איך לפרנס את הילדים שיביאו לעולם. לעומתם, אנשים עובדים נוטים יותר לתכנן את המשפחות שלהם, אף שיש להם יותר כסף. ההסבר עשוי להיות שמרגע שאתה נכנס לעולם העבודה, אתה בהכרח נדרש גם לשיקולים של העולם הזה, ולעומת זאת מי שלומד בכולל אומר לעצמו 'השם יעזור, ויהיה בסדר'. גם בתוך החברה החרדית מוטרדים מהמשבר הכלכלי שאליו נקלעה הקהילה הזאת ומהעלייה בשיעור העוני בקרב חרדים". המודעות הזאת, הוא אומר, מניעה ותניע גם בעתיד שינויי עומק בחברה החרדית, שיהיו להם השלכות גם על הציבור הישראלי בכללותו.,

    גם לשיעור הנטישה של המגזר החרדי עשויה להיות השפעה גדולה על דמותה של מדינת ישראל בעשורים הבאים. "כ־10% מבני המגזר החרדי מפסיקים להיות חרדים. חלקם הגדול נהפכים לדתיים או מסורתיים, ו־2%־2.5% מנהלים אורח חיים חילוני", אומר מלאך. "יכול להיות שהשיעור הזה יגדל, ואז זה ישרת את הציבור הדתי־מסורתי והחילוני. אבל זו רק אופציה". לדבריו, כלל בטוח שנראה היפרדות בין הזרם של החרדים המודרניים לזה של החרדים המסורתיים. "זה תלוי במיסוד. כלומר, נעשים ניסיונות כאלה, אבל קונצפטואלית זה יקרה כשהמהלך יקבל מיסוד מלא: מערכת חינוך מגיל הגן, דרך היסודי ועד לתיכון. זה זרם שבונה את עצמו, אז צריך לתת לו להגדיר את הזהות שלו אבל בכמה היבטים: חרדיים וממלכתיים".,

    נושא נוסף שקשור בציבור החרדי ומטריד את החילונים בשנים האחרונות הוא השוויון בנטל – או למה חרדים לא מתגייסים לצבא. פרופ' יגיל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה, חוקר יחסי צבא־חברה ומחבר הספר "המפקד האליון — התאוקרטיזציה של הצבא בישראל", סבור שסוגיה זו לא תיפתר בקרוב. "בחמש השנים האחרונות היה גל של אשליות שאולי ניתן להגיע לשוויון בנטל, אבל הוא לא התבסס על משהו ממשי", הוא אומר. "בכל פורום אקדמי שהייתי שותף לו נשמעה אמירה ברורה שזה דבר שאין לו סיכוי, ובוודאי שלא צריך לעשות אותו בכפייה".,

    בעתיד, אומר לוי, המאבק לשוויון בנטל ייחלש. "יהיה ברור לחלוטין שאין דבר כזה, שוויון בנטל, והמאמצים יופנו לתגמל את אלה שכן נושאים בנטל – כלומר להעלות את שכרם. זה מה שתראה כמאמץ מרכזי של בני המעמד הבינוני החילוני, שיחושו כי הם נפגעים מכך שהם ממשיכים להתגייס, בעוד שחרדים וערבים אינם עושים זאת. זה יהיה הכיוון, והתוצאה תהיה התמקצעות של הצבא, שיצטרך לשלם שכר הרבה יותר גבוה, ולכן גם לגייס פחות אנשים. הכסף הוא זה שיטפל בשוויון, ולא חקיקה אוכפת ובלתי ריאלית שגם כיום לא קיימת למעשה. בכלל, אין צורך להפליג עד 2059 כדי לנבא מה יקרה לנושא השוויון בנטל וצורכי הצבא. העניין הזה יתפוגג הרבה קודם".]

  • 4 מתוך 15

    מוקדם יותר הודיעו חברי הסיעה כי לא ישתתפו בדיונים ובהצבעות עד לפיטוריו של רמי סדן, יו"ר חדשות 10 הנכנס. בש"ס מבהירים: ההצבעה הייתה חד פעמית - החרם יימשך

    4 מתוך 15

    לתפריט הראשי >>

    שלח במייל
  • רוצים להמשיך לקרוא?

    לחצו כאן לרכישת מנוי ב-₪4.90 בלבד לחודש הראשון