דתיים לאומיים: ההגמונים החדשים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מפחיד לחשוב מה יהיה פה": האם ישראל בדרך לקטסטרופה?

עד אמצע המאה ה-21 יוכפל מספר התושבים בישראל ויהיו בה שיעורים דומים של חרדים, דתיים לאומיים, יהודים חילונים וערבים ■ האם המתח בין השבטים הישראליים יגיע לנקודת רתיחה? מה יקרה לרוב היהודי בין הירדן לים? ואיפה בכלל יגורו כולם?

התחל  
  • <

    3 מתוך 8

    >

    דתיים לאומיים: ההגמונים החדשים

    [

    הדתיים הלאומיים משולבים היטב בחברה הישראלית. הם ממלאים תפקיד מהותי בשוק התעסוקה, גרים הן באזורים מעורבים והן בקהילות הומוגניות וסגורות, ומתגייסים לצבא בהמוניהם. בעשורים האחרונים הם גם כובשים עמדות מפתח בחברה הישראלית. ייתכן שבגלל רמת השילוב הגבוהה שלהם, הלמ"ס לא מחשיבה את חובשי הכיפות הסרוגות כקבוצת אוכלוסייה נפרדת בתחזית שלה ל־2059.,

    במחקר שהתפרסם בסוף 2014 בספר שהוציא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ניתח ד"ר חנן מוזס מאוניברסיטת בר אילן את התמורות בחברה הדתית־לאומית. על פי המחקר, כ־8% מהיהודים בישראל מגדירים עצמם במידה רבה מאוד חלק מהמחנה הדתי־לאומי בישראל. 14% נוספים אמרו כי הם משתייכים לקבוצת אוכלוסייה זו במידה רבה, ו־23% נוספים אמרו כי הם משתייכים למחנה במידה מועטה. 53% מהנשאלים השיבו "כלל לא" על השאלה הזו. בהשוואה לחברה החרדית, ההגדרה העצמית של דתיים־לאומיים נזילה יותר וכוללת למעשה קבוצות רבות הנבדלות זו מזו בהיבטים רבים של תפישות עולם, אמונות ומנהגים. חרד"לים, דתיים־לאומיים, דתיים ליברלים, מסורתיים דתיים ומסורתיים שאינם דתיים – כל אלה כינויים שהודבקו לחלקים בציבור הדתי־לאומי בניסיון לתאר את המגוון הרחב של מרכיביו. למעשה, על פי נתוני הלמ"ס, רק 43.4% מהישראלים הגדירו את עצמם ב־2013 כחילונים.,

    גם בקבוצת אוכלוסייה זו חלים בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת שעשויים להשפיע על החברה הישראלית כולה, ואחד הגופים שיושפעו מכך במידה הרבה ביותר הוא צה"ל. שיעור ההשתתפות של בני הציבור הדתי־לאומי ביחידות התנדבותיות קרביות בצבא גבוה מהממוצע, וגם בתקשורת הם משתלבים יותר ויותר. אחד הטריגרים המשמעותיים ביותר למגמה זו היה מאמרו של העיתונאי וחבר הכנסת המנוח אורי אורבך, "הטובים לתקשורת" שפורסם ב־1987 בכתב העת "נקודה", ושבו עודד אורבך צעירים דתיים־לאומיים להתגייס לגלי צה"ל.,

    הדתיים הלאומיים, אם כך, מהדקים את אחיזתם במוקדי ההשפעה המרכזיים של החברה הישראלית, ומגמה זו ניכרת היטב בתהליכים הפוליטיים ובזירה התקשורתית. אבל האם שיעורם בכלל האוכלוסייה ישתנה בעשרות השנים הבאות? "לא הייתי ממהר לחתום על זה", אומר לוי. "התהליכים שחלים על כלל האוכלוסייה היהודית, כמו האטת הילודה והקטנת המשפחות, במשולב עם לחצים חומריים לשיפור רמת החיים, חלים גם על החברה הדתית. אפשר לראות אצלם תהליך שאותו מכנה החוקר והעיתונאי יאיר שלג 'הצמיחה של הדת"ל החדש'. הוא לא בהכרח דתל"ש (דתי לשעבר, י"פ), אלא דתי לאומי 'לייט' שהוא הרבה יותר מודרני, יותר משתלב, ומאמץ הרגלים ודפוסי התנהגות של חילונים.,

    "הגרעין החרדי־לאומי הוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על ישיבות ההסדר, המכינות הקדם־צבאיות והישיבות הגבוהות. עם זאת, אומר לוי, בתוך החברה הדתית־לאומית קיים מתח. "הזרם החרד"לי מאתגר את המדינה ואת הצבא במובנים רבים", הוא אומר. "יש לו השקפה ברורה מאוד על איך צריכה להיראות המדינה – אולי לא מדינת הלכה של ממש, אבל בוודאי לא מדינה חילונית במובהק. הציבור הזה היה רוצה לראות גם את הצבא כלא־חילוני במובהק, והשאיפה הזו מעוררת מתח בינו לבין הזרמים הרכים יותר בציונות הדתית, שהם הרבה יותר משתלבים ופחות מאתגרים. אפשר לראות את זה במחלוקות על סוגיות כמו תפקידן ומעמדן של נשים, שזה תהליך מרכזי שעובר על הציונות הדתית, וכמו שאלת ההכרה בהומוסקסואלים ולסביות. עם זאת, יש תהליכי ליברליזציה עמוקים שמתרחשים בחברה הזאת, והתוצאות שלהם יהיו ירידה בילודה ושילוב מוגבר במערכות חינוך מעורבות, בין השאר".,

    שאלת היחסים עם הפלסטינים עשויה להיות בעלת השפעה קריטית עוד יותר על האופן שבו תיתפש החברה הדתית־לאומית בציבור הכללי בעוד כמה עשורים, אומר לוי. "אם המצב יישאר ללא שינוי בעשרות השנים הקרובות – דבר שאינו אפשרות סבירה לדעתי, ואני אומר את זה בזהירות – אזי נראה המשך לצמיחתן של הקהילות החרד"ליות בגדה המערבית, ומגמות ההתבדלות של הציבור הזה ילכו ויתעצמו", הוא אומר. "לעומת זאת, אם נראה תהליך של היפרדות מהשטחים, גם אם זו תהיה היפרדות חלקית, חלק מהקהילות האלה יפורקו ויעברו אל תוך תחומי הקו הירוק וזה יעורר זרמים שכבר קיימים בציונות הדתית. הזרמים האלה, שהתחזקו כבר בתקופת הסכמי אוסלו, קצת רדומים בשנים האחרונות. הם אומרים בצורה ברורה 'גם אנחנו דוגלים בארץ ישראל השלמה, אבל יש בזהות שלנו גם חלקים אחרים – תרבותיים, חינוכיים, מוסריים ואידאולוגיים. הדבר הזה בהחלט עשוי להשפיע, ואני מזכיר אותו כי הוא עשוי לשנות גם את הנטייה בציבור הזה לראות בצבא גורם מרכזי למוביליות חברתית.,

    "אותן מגמות של ליברליזציה בציונות הדתית, עשויות להביא לכך שהדתי־לאומי החדש לא בהכרח ייחס לצבא את אותה מידת חשיבות שהדור הנוכחי מייחס לו", ממשיך לוי. "הוא יוכל לראות את עצמו כמי שכבר עמד במבחן השירות הצבאי, והראה שחובשי כיפה יכולים להשתלב בצבא. טעם ההשפלה של דור האבות והסבים של הצעירים האלה, שהצבא דחק לשוליים והציב כמש"קי דת, כאשר רק מעטים מהם הצליחו להשתלב ביחידות לוחמות, יישכח. יש בהחלט תהליך סוציולוגי שבו קבוצה שמבססת את הישגיה פונה לחיים הרבה יותר חומריים, אפשריים ונורמליים. ראינו את זה בהתיישבות העובדת הישראלית. בהקשר של הציונות הדתית, הדחף לשנות את הצבא עשוי להיות הרבה יותר מתון בעתיד".,

    גורם נוסף שמציין לוי כבעל השפעה פוטנציאלית גדולה על יחסי הדתיים־לאומיים עם צה"ל והחברה הישראלית הוא השינויים במבנה הצבא ובאופיו. "צה"ל צועד לקראת מודל מקצועי והתנדבותי או של צבא שכירים. כלומר, ביטולו ההדרגתי ובוודאי עמעומו של גיוס החובה", הוא אומר. "כבר כיום נהוגה מדיניות גיוס סלקטיבית, שבניגוד לעבר היא גם די גלויה. הצבא עדיין מדבר על שוויון בנטל, אך מבין היטב שאי אפשר להגיע לזה וכבר מחפש חלופות. העלאת שכרם של החיילים, דעיכתו של מערך המילואים, החומרנות של החברה הישראלית וחדירה של קונפליקטים לתוך הצבא, מניעים את ראשי המערכת לחשוב על מודל מקצועי שיבלום את זה.,

    "התהליכים האלה יובילו גם לכך שהצבא יאבד חלק גדול מהמרכזיות שלו בחברה הישראלית. הלהט הדתי עשוי להתעמעם במקביל, ויחד איתו תקטן גם מידת ההשפעה של הדתיים בצבא. בטווח הביניים, ההצטרפות המאורגנת של דתיים לצבא תחת החסות של ישיבות הסדר ומכינות נותנת להם כיום כוח רב, אבל ככל שהמודל יהיה התנדבותי יותר, הכוח הזה עשוי להתערער. לכך נוספת הטכנולוגיזציה של הצבא שמשפיעה על כוח האדם ועל צורות הלחימה. בעשור הקרוב נראה יותר רובוטיקה בצבא וכתוצאה מכך ייתכן שיהיו יותר נשים בתפקידי הפעלה טכנולוגיים.,

    "גם במקרה של יישוב הסכסוך עם הפלסטינים, לכל כיוון שהוא, אני צופה שנראה פחות השפעה של הרבנים על הצבא, גם כי יידרשו לו פחות חיילים, וגם כי הוא יגוון את מקורות הגיוס שלו, ישתמש יותר בטכנולוגיה ויתבסס יותר על תמריצים כספיים ולא רק אידאולוגיים. הדמוגרפיה והסוציולוגיה אצל הדתיים ייצרו מצב שבו הצבא ייראה להם כיעד חשוב פחות מכפי שהוא היום, ולכן תיראה גם פחות השפעה", טוען לוי. ואולם הוא מזהיר גם מפני תהליכים של הדתה בצבא עד שנגיע למצב הזה – תהליכים שעשויים לסכן את היכולת של צה"ל לפנות התנחלויות במקרה של הסדר.,

     ]

  • 4 מתוך 15

    מוקדם יותר הודיעו חברי הסיעה כי לא ישתתפו בדיונים ובהצבעות עד לפיטוריו של רמי סדן, יו"ר חדשות 10 הנכנס. בש"ס מבהירים: ההצבעה הייתה חד פעמית - החרם יימשך

    4 מתוך 15

    לתפריט הראשי >>

    שלח במייל
  • רוצים להמשיך לקרוא?

    לחצו כאן לרכישת מנוי ב-₪4.90 בלבד לחודש הראשון