ערביי ישראל: שיח דמוגרפובי מתמשך - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מפחיד לחשוב מה יהיה פה": האם ישראל בדרך לקטסטרופה?

עד אמצע המאה ה-21 יוכפל מספר התושבים בישראל ויהיו בה שיעורים דומים של חרדים, דתיים לאומיים, יהודים חילונים וערבים ■ האם המתח בין השבטים הישראליים יגיע לנקודת רתיחה? מה יקרה לרוב היהודי בין הירדן לים? ואיפה בכלל יגורו כולם?

התחל  
  • <

    5 מתוך 8

    >

    ערביי ישראל: שיח דמוגרפובי מתמשך

    [

    היחס הדו־ערכי לערביי ישראל הוא מאפיין בולט של השיח הישראלי־יהודי הפנימי, ופוליטיקאים שנוהגים להעמיד את האוכלוסייה הערבית במבחני נאמנות, אינם מהססים לפזר מיד אחר כך הצהרות על הצורך לשלבם בחברה. כיצד ישתנה בעתיד יחסה של החברה בישראל לקבוצה האתנית הלא־יהודית הגדולה ביותר שחיה לצדה?,

    על פי נתוני הלמ"ס, ב־2059 יחיו בישראל 3.6 מיליון ערבים, לעומת כמחצית מכך ב־2015. הפריון של האישה הערבית יירד בשנים הקרובות מכ־3.5 ילדים לאישה לרמות הדומות של האישה החילונית בישראל – כ־2.5 ילדים. "התיאוריות הדמוגרפיות מדברות על כך שברגע שחברה הופכת להיות מתועשת ומערבית יותר, אנשים נוטים להעדיף צריכה ומשקיעים באיכות החינוך וגידול הילדים במקום במספר הילדים", אומר ד"ר ששון. "עם זאת, תאוריות כאלה מבוססות על מודלים שלא תמיד מתאימים לחברה הישראלית".,

    אחת התמורות המשמעותיות שניכרות בציבור הערבי בשנים האחרונות היא העלייה בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה. לפי נתונים שפרסם ב־2015 מכון ון ליר בירושלים, שיעור הערבים בני 20־64 שלמדו 13 שנים או יותר עלה מ־21% ב־2001, ל־26% ב־2012. בקרב הנשים עלה השיעור מ־15% ל־29%. בשנים האחרונות עלתה באופן ניכר רמת ההשכלה הגבוהה של הערבים בישראל, אם כי היא עדיין נמוכה משמעותית מהשכלת היהודים. גם שיעור התעסוקה בקרב הערבים נמוך באופן משמעותי מהיהודים – ובעיקר אצל נשים ערביות.,

    מתכנן הערים והגיאוגרף פרופ' ראסם חמייסי, ראש המרכז היהודי־ערבי באוניברסיטת חיפה, אומר שדרוש שינוי יסודי ביחסו של הציבור היהודי לאזרחי ישראל הערבים. "האתגר הבסיסי הוא יישומה של מדיניות הרואה באוכלוסייה הערבית שותפה פעילה לפיתוח", הוא אומר. "צריך לשנות את התפישה מבעיה לאתגר ולמנוף. האוכלוסייה הערבית מהווה כחמישית מהאוכלוסייה וכרבע מהאוכלוסייה הצעירה.היישובים הערביים והצעירים הערבים צריכים להיתפש כשותפים לגיטימיים וכחלק מהמשק, וזאת במקום תפישת התלות הרווחת כיום. צריך ליצור הזדמנויות פיתוח ביישובים הערביים שיאפשרו הנגשה לאוכלוסייה היהודית, רוב הפיתוח כיום נעשה ביישובים היהודיים, וכך נוצרת תלות של היישוב הערבי בזה היהודי. דרוש ארגון מחדש של המערכת היישובית כך שתכיר בהייררכיה התפקודית של היישובים, ותעשה זאת לא על בסיס אתני אלא על בסיס מיקום גיאוגרפי. כך תינתן עדיפות גם ליישובים ערביים, ויוקמו בהם מוקדי תעסוקה ומוקדי פיתוח".,

    עם זאת, חמייסי אינו עושה הנחות לציבור הערבי, וטוען כי השינוי צריך לבוא גם מתוכו. "הציבור הזה עובר תהליכים ותמורות מרחיקות לכת ברמת ההשכלה", הוא אומר. "אנחנו לא בשנות ה־50 וה־60 ואסור לערבים לפתח הדרה עצמית. עליהם לתבוע שותפות אקטיבית ולדאוג לכך שלא הפוליטיקה של הזהויות היא שתוביל אותנו, אלא פוליטיקה של שותפות ושל חיי יום־יום". פתרון הסוגיה הפלסטינית, הוא מוסיף, יכול לשנות מהיסוד את יחסי היהודים והערבים בישראל. "במקרה שיושג הסדר פוליטי עם ההנהגה הפלסטינית, ותוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, האזרחים הערבים יוכלו להיות גשר מחבר בין המדינה שאליה הם שייכים תרבותית לבין זו שהם אזרחים בה. אז גם ייחלש השיח הדמוגרפובי, שאני מתנגד לו".,

    לפרופ' לוי יש רעיון מפתיע בהקשר זה. במקרה של פתרון הסכסוך עם הפלסטינים, הוא אומר, הצבא יעבור למודל של צבא קטן וחכם המבוסס על שכירים, וייתכן שאז יחול גיוון באוכלוסייה שמקרבה יגייסו החיילים – כולל ערבים. "זה יהיה כבר צבא מקצועי, ואז הם יתגייסו כדי להראות שהם באמת אזרחים שווי זכויות", הוא אומר. "אחד הדברים שמאפיינים מיעוטים וקבוצות פריפריה הוא הדימוי הנוסטלגי של הצבא. כלומר, החשיבה שלהם לא מעודכנת, והם מסתכלים יותר על הדימוי ופחות על המציאות. ערבים בהחלט יכולים לראות את עצמם כמי שהצבא מתקן במשהו את השוליות האזרחית שלהם, וזה לא יידמה כבר לאותו סוג של הסתערות שאתה רואה אותה כיום, או ראית אותה לפחות בעשור האחרון של דתיים־לאומיים בצורה מאורגנת מאוד, שכבשו עמדות בצבא. ערבים יכולים לראות בכך כניסה לאתר שלפחות היסטורית נחשב לבסיס הישראליות הפרדיגמטית".,

     ]

  • 4 מתוך 15

    מוקדם יותר הודיעו חברי הסיעה כי לא ישתתפו בדיונים ובהצבעות עד לפיטוריו של רמי סדן, יו"ר חדשות 10 הנכנס. בש"ס מבהירים: ההצבעה הייתה חד פעמית - החרם יימשך

    4 מתוך 15

    לתפריט הראשי >>

    שלח במייל
  • רוצים להמשיך לקרוא?

    לחצו כאן לרכישת מנוי ב-₪4.90 בלבד לחודש הראשון