מה מעיר יזמים בלילה? זה לא רק המשבר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
משקפי גוגל גלאס. הימור על הטרנד הלא נכון
משקפי גוגל גלאס. הימור על הטרנד הלא נכוןצילום: אי־פי

חוסר הוודאות הכלכלי שנחת במפתיע לפני חודשים מועטים, וסופו לא נראה לעין, מדיר שינה מעיני הסטארט־אפיסטים, זה ברור. אבל לא רק זה משאיר אותם ערים בלילה, אלא גם החשש מפני הימור על הטרנד הלא נכון. כשטים קוק, מנכ"ל חברת אפל, אמר ב־2013 שמחשוב לביש יהיה החזית הטכנולוגית הבאה, נוצרה סביב העניין תזזית יזמות אדירה שלא התממשה, ומי שהימר עליה, לא הימר נכון. כך היה גם עם גוגל גלאס באותה שנה ממש. ומה לגבי פוקימון גו, שגם לגביו אמרו בכירי התעשייה שהוא מסמן חזית טכנולוגית חדשה שיש בה שילוב של מציאות וירטואלית ואמיתית, וטעו? כל כיוון כזה יצר סביבו אקוסיסטם של מוצרי תשתית ומוצרי לוואי שקרסו לתוך עצמם. ומה יקרה עכשיו לגבי המטאוורס, כשענקיות הטכנולוגיה משקיעות את הז'יטונים שלהן ביצירת פיוז'ן של הפיזי עם הדיגיטלי? שאלה טובה, שכל יזם שמתכנן לרכוב על הגל הזה צריך לשאול את עצמו כשהוא מתעורר עמוס חרדות באמצע הלילה.

צריך לשים לב לסיבה טורדת מנוחה נוספת שאולי נסתרת יותר מן העין, אבל תהיה לה השפעה מהותית על עולם היזמות בשנים הקרובות. קוראים לה רגולציה. להבדיל מ־20 השנים הראשונות של המאה ה־21, שבהן פעלה תעשיית הטכנולוגיה – מרשתות חברתיות ועד מסחר בדאטה, מסייבר ועד רכב אוטונומי – כמעט ללא יד שלטונית מכוונת, שנות ה־20 של המאה יהיו שנות הרגולציה על הטכנולוגיה. באירופה מתרחשים תהליכי עומק בנוגע לרגולציית דיגיטל – שהתחילו ברגולציית הפרטיות והמשיכו אך לפני שבועות אחדים בחוק השווקים הדיגיטליים וחוק השירותים הדיגיטליים, ועל השולחן חקיקת בינה מלאכותית ועוד. ונראה שהאמריקאים מדדים, בפשטות, אחריה: הצעות חוק פרטיות פדרלי נידונות בקונגרס; סוכנות התקשורת הפדרלית, ה־FCC, מציעה לסגור את טיקטוק למשתמשים אמריקאים; וסוכנות הסחר ההוגן, ה־FTC, מתכננת תהליכי הגבלים עסקיים שלא היו מביישים את הניו־דיל.

למה כל זה אמור להדיר שינה מעיני היזמים? בגלל המשפט המפורסם שלפיו כשסטארט־אפ מצליח, זה בזכות כישורי הניהול העילאיים של המנהלים והיזמים; אבל כשהוא נכשל, הסיבה היא תמיד רגולציה וביורוקרטיה. עול הציות לרגולציה בשנים הקרובות לא יהיה דומה לזה שהושת על מייסדים של חברות טכנולוגיה עד סוף העשור הקודם, אלה שאת סיפורי הגבורה שלהם אנחנו צורכים בשקיקה. לכללים שנקבעים עכשיו בעולם המערבי כולו תהיה השפעה יסודית על העתיד של חברות הטכנולוגיה, גדולות וקטנות. בעולם החדש הזה, הסיכונים וההזדמנויות ברגולציה יהיו זרז מפתח של אסטרטגיות עסקיות – ממסחר אלקטרוני ועד ייצור אנרגיה, ממכירת חוויות ומידע ועד שירותים פיננסיים ותשלומי קריפטו.

בסדר, התעוררתי, לא אצליח לחזור לישון, יאמר לי היזם המודאג. תוכלי להסביר כיצד הרגולציה תשפיע? ובכן, תהיה כמובן רגולציה ספציפית, למשל אסדרה של סכסוכי תוכן ברשת חברתית, אישורים למיכשור רפואי מבוסס בינה מלאכותית או מגבלות על ייצוא מוצרי סייבר דו־שימושיים. אבל בעיקר תהיה רגולציה שתגדיר מחדש שווקים: היא תקבע כללי יתרון לגודל ותאסור ניצול לרעה של כוח שוק, וגם תקבע כללי "יתרון להיקף" ותאסור מצבים שבהם פעילות בשוק אחד מעניקה יתרון בשווקים אחרים. זה ישפיע על חברות כמו אובר שירצו להתרחב מעולם ההסעות לתחום משלוחי המזון; על חברות שיבקשו ליצור שיחות בין ווטסאפ לסיגנל; ואפילו על המקרר החכם שיציע לרכוש חלב דווקא מחנות מסוימת.

רגולציה תייצר גם נורמות ל"בעלי בית" ול"אורחים", ותקבע את כללי הגבייה במודל היישומונים על חנויות האפליקציות שיהיה אחד מהמודלים העסקיים המרכזיים של Web 3.0. היא תחייב סטנדרטיזציה, למשל בעולם הרכב החשמלי וההטענה שלו, וכמובן – תתערב בשאלות של שימושים בדאטה ובכל האקוסיסטם שנוצר סביב הטכנולוגיות זוללות הפרטיות והשיווק הדיגיטלי.

אז מה את מציעה, לפני שהשחר עולה, ישאל בוודאי אותו יזם. ובכן, ראשית, להכיר בשינוי המגמה וללמוד את המרחב הרגולטורי הרלוונטי, בדיוק כמו שעושים כל חקר שוק אחר. שנית, להכיר בכך שרגולציה היא עניין חשוב. בזכותה אנחנו לא חוטפים הרעלת קיבה אחרי שתיית חלב, לא נשאבים לבולענים בבריכות שחייה ולא נדרסים על ידי רכב אוטונומי. שלישית, לזכור שהנרטיב הבינארי של רגולציה מול חדשנות הוא נרטיב שקרי. רגולציה טובה ומאוזנת היא מעקה הבטיחות שמאפשר לשווקים להתפתח ולעסקים קטנים וחדשניים לפרוח, והכל באופן שמשקף את הצרכים של לקוחות באופן הגון והדדי. ורביעית, תמיד ייתכן שיימצאו העולמות החדשים שעליהם הרגולציה לא חושבת עדיין ושבהם אפשר יהיה להתקדם, לשבור דברים ואז להתנצל בדיעבד.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה

כתבות מומלצות

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ריטייל גנגסטר

מפורסם יותר מנשיא ארה"ב: הסיפור על הנוכל שהבריח לישראל 60 מיליון דולר

קיסריה מימין, וג'סר א-זרקא משמאל

"גם מאנדרומדה ביפו ברחו - והיום הלוואי שיכולתי לקנות שם דירה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי