מביאים אליכם לשכונה הצגה. מגרילים רחפן. לא תלכו?

"וואו", עבר רחש בקהל. וכמה ילדים עצמו עיניים, הצמידו כפות ידיים ונשאו תפילה חרישית לזכייה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הפנינג "ל"ג שמח", בשבוע שעבר. לילדים הובטחו פרסים
הפנינג "ל"ג שמח", בשבוע שעבר. לילדים הובטחו פרסיםצילום: אבי בר אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

שני הזאטוטים חזרו ביום חמישי מהגן. התקלחו. עטו מחלצות בהירות, ושמו פעמיהם למגרש הספורט השכונתי.

זה שבוע שעל דלתות המגדלים תלויות כרזות צבעוניות שמזמינות ילדים (ואת ההורים הנכרכים אחריהם) להפנינג "ל"ג שמח".

הנאה הובטחה. גם הצגה בכיכובו של ידוען (לא ידוע). כך הובטחו גם משחקים נושאי פרסים, קרטיבים ובילוי לכל המשפחה.

ומכיוון שאת המדורות ואת המרשמלו המפוחמים כבר מיצינו - אז למה לא. הנה, הזדמנות להתערות בין שכנים. לפגוש חברים לגן שלא בחסות פדגוגית.

סיימנו עם המדורות ואת המרשמלו המפוחמים כבר מיצינוצילום: תומר אפלבאום

בילוי קל"ב מרענן. הגם שלא דובר ביוזמה עירונית (ולא צוין של מי היתה זו הברוכה).

בחציו האחד של המגרש נפרסה מחצלת ענקית. לצדה הוצבו רמקולים, שולחן פלסטיק לבן ומיצג תפאורה מאחורי במה מאולתרת.

הילדים התיישבו מהר במרכז. ההורים - ביציע. ובדיוק בשעה הנקובה נטל את המיקרופון המארח.

עוטה חליפה שחורה. מזוקן. כיפה שחורה לראשו. ציציות בצדיו. כל החבילה. בקיצור, איש חב"ד.

בקול רועד ניסה לשלהב את קהלו הצעיר בסגנון "ג'ימלאיה ג'ים", וכשל. קהל קשה. אבל חמוד מצדו שניסה.

בעוד זה מדבר, מטופפת זוגתו בין רגליהם המשוכלות של הילדים. עונדת על פרקי ידיהם צמידים ממוספרים. עבור הבינגו שישחקו מאוחר יותר.

הפרסים שהובטחו, ממש מגניבים. די היה במראה שלהם, מונחים שם על שולחן הפלסטיק, כדי להשתיק את הקשקשנים הקטנים ולרתק אותם למחצית השעה.

אוזניות, רמקולים ניידים, והפרס הראשון - רחפן.

"וואו", עבר רחש בקהל. וכמה ילדים עצמו עיניים, הצמידו כפות ידיים ונשאו תפילה חרישית לזכייה, שעה שהוריהם ליקטו מהרצפה צמידים שאיבדו את בעליהם, והכפילו בכך את סיכוי ילדיהם לזכות בהגרלה.

פתח תקוה

חידון חג קצר נחל אכזבה. לרובם המוחלט של הילדים לא היה מושג מה התשובה. החב"דניק לא ממש הופתע. לשמחתנו, הוא לקח את העניין בקלות ואז קרא סוף־סוף בשמה של ההצגה.

המציג (היחיד), בן 45 לערך, עטה לבוש אספסוף מהמאה הקודמת. קסקט לראשו. שלייקס. ציציות משתרבבות. התפקיד שגילם: בטלן.

יושב זה חסר מעש בביתו שבפתח תקוה. כל רכושו ארוז בשלוש קופסאות המשמשות לו שולחן, ארון וגם מיטה.

באחד הלילות (או הימים) נרדם וחלם חלום. בחלומו נגלתה לו העיר וינה. ליתר דיוק, גשר בעיר וינה. בקרקע שמתחת לגשר, גילה, טמון לו אוצר.

בהיעדר דברים חשובים יותר לעשות, החליט הבטלן לעזוב את ביתו קטן המידות ולצאת להרפתקה בניכר.

הוא ארז מיטלטלין צנועים. אלתר מפה נושנה. עלה על כרכרה ודהר לכיוון הים.

בהגיעו לנמל, מכר את סוסיו תמורת כרטיס לאונייה - ויצא להפלגה.

בחציו השני של מגרש הספורט התעלמו 15-10 נערים מהמופע הסיפורי והמשיכו במשחקי כדור. כמה מהם אף בעטוהו לכיוון התפאורה, כאילו בשגגה.

בשלב מסוים נאלץ החב"דניק להתייצב חוצץ בינם לבין הבמה. בתנועות מגושמות ניסה לחסום את הכדורים המתעופפים שבהם טיווחו הנערים את ההצגה. לרוב, בהצלחה.

הגשש

משך ימים הפליג הבטלן הארצישראלי בלב ים. היטלטל על הסיפון, עד שנצפתה יבשה.

לאחר שעגן, עלה שוב על סוסים ובחלוף כמה ימי דהרה הגיע לווינה (הגיאוגרפיה לא ממש ברורה, אך גם לא ממש חשובה).

גשר על נהג הדנובה בווינהצילום: PhotoLondonUK / Getty Images/iSt

גיבורנו ניסה לשווא לאתר את הגשר המסוים שנגלה לו בחלום. במצוקתו, ביקש את סיוע תושבי העיר. אלא שבבור ועם הארץ עסקינן.

שפה זרה אינו יודע, ואת היקה־פוצים הוא מטריל. "סקיוז מי, וור איז גשריישן?", הוא התבדח ב"גששית" וקרץ לילדים.

אחר כך חזר על אותו משפט גם במבטא צרפתי.

נואש מחיפושיו, נרדם הבטלן תחת גשר. ולא סתם גשר, אלא זה שנגלה אליו בחלום. משהקיץ, שם לכך לב, שעה שמתחת לגשר התייצב שומר.

זה, חמור הסבר, שאל לפשר מעשיו של התייר במקום. אך הבטלן חשש לחלוק עם הגוי את סודו, פן יחמוס את האוצר.

השומר אותת על חוסר סבלנות ואיים לזרוק את היהודי מהמקום — והבטלן, בלית ברירה, שיתף את הקלגס בסוד והציע לו שותפות במיזם.

אז פצח הווינאי בצחוק רועם. הוא סיפר לבטלן מישראל כי גם הוא חלם חלום. ובחלומו, נגלתה לו דירה צנועה בפתח תקוה. שלוש קופסאות בה - ובאחת מהן טמון אוצר. "כאן בווינה", הסביר לבטלן, "לא תמצא דבר".

נרעש מצירוף המקרים הניסי, מיהר הבטלן חזרה לביתו שבפתח תקוה.

שם, התיישב לצד הקופסאות. זו אחר זו, הפך את תכולתן. אך לא מצא דבר.

בעודו מבכה את מר גורלו, נשא זה פניו למרומים והתחנן, ולו רק הפעם, לחסדי השם.

בדיוק אז, צץ במוחו רעיון. הוא הפך את אחת הקופסאות על פתחה. זיהה בה דופן כפולה (כזו שמשמשת להברחת מזומן או סמים). שבר אותה, והנה. אורו עיניו.

קטן, אבל סנטימנטלי

המסר, אפוא, ברור. לא צריך לראות עולם כדי למצוא אוצר, לא להסתקרן, לא להתנסות ולא להסתכן בהרפתקאות. לא ללמוד אנגלית, לא גרמנית, לא צרפתית וגם לא גיאוגרפיה. בטח שלא צריך לעבוד.

האוצר הרי נמצא ממש אצלנו, בד' אמות. אפילו בפתח תקוה. וכל שנדרש מאתנו הוא לגלות סבלנות, לא לאבד תקוה, לחלום, ולחכות להתערבות מטאפיזית שתלויה באמונה.

חיבקתי את שני הזאטוטים. האוצר, כך ניחשתי, לפחות יהיה איזה פריט סנטימנטלי. תמונה משפחתית או מזכרת מאהובה רחוקה.

אלא שהבטלן תחב ידיו פנימה, ובעיניים בורקות שלף חופן תכשיטים זולים, כוס יין, מנורה, 1.2 מיליארד שקל בשנה לתקצוב ישיבות ופנקס אדום של חבר הסתדרות.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ביום הבחירות צילום: מוטי מילרוד

"אורבך, אלקין, כהנא - אתם עומדים להיות שותפים לגזירת רשע על לימוד תורה. זוכרים באילו תקופות גזרו גזירות על לימוד תורה ומי עשה זאת? בושו והיכלמו", נבח השבוע ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית), למשמע הכוונה להתנות תקצוב ללימודים תורניים בלימודי ליבה.

"הנזק שנגרם למערכת החינוך הוא בגלל פקידי האוצר. ראינו כמה הם הלהיטו את הציבור נגד המורים בתקופת הקורונה, ועכשיו הם עושים זאת (בגלל) החופשות שלנו", הוסיפה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, באיומיה לשבות. והקטנטנים מחאו כפיים בנימוס.

עתה המתינו אלה בדריכות לבינגו נושא הפרסים. המאוכזבים התנחמו בקרטיבים חינמיים במגוון טעמים. וכולם השתדלו לחמוק מהכדורים שהנערים במגרש המשיכו להעיף לכיוון הבמה. לגמרי בכוונה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא אחרי פחות משנה

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב