עולם חנויות האפליקציות במכשירים הניידים סוער. למה זה מעניין?

מה שיקרה עם חנויות האפליקציות של אפל וגוגל הוא המבחן הכי משמעותי לרגולציה על האינטרנט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מראות מפסטיבל פלייקון. רעשים של משחקי מחשב וצעקות של ילדים
מראות מפסטיבל פלייקון. רעשים של משחקי מחשב וצעקות של ילדיםצילום: תומר אפלבאום

בשבועות האחרונים סוער עולם חנויות האפליקציות במכשירים הניידים. אותו דואופול ריכוזי שמורכב מאפל עם ה־AppStore ומגוגל דרך חנות האפליקציות המותאמות למערכת ההפעלה אנדרואיד. למה זה מעניין? התשובה לכך היא שמה שיקרה עם חנויות האפליקציות הוא המבחן המשמעותי ביותר לרגולציה על האינטרנט, ולמעשה – לדמותו של האינטרנט המסחרי בשנים הקרובות.

הסיפור של חנויות האפליקציות אינו חדש, ובכל זאת הוא מושך אש. אין מקום שבו תפקיד שומר הסף של ענקיות הטכנולוגיה חזק יותר מאשר בחנויות האלה, המהוות את שער הכניסה לכל מי שמבקש להציע שירותים על גבי האינטרנט. תפקיד שומר הסף מביא איתו דילמות: מצד אחד, שימוש לרעה בכוח שוק על ידי ענקיות הטק – למשל באמצעות גבייה מופרכת של עמלה בת 30% על הסליקה ממפתחי יישומונים (רווח של כ־70 מיליארד דולר לאפל רק ב־2021), ואי מתן אפשרות להציע צורות סליקה אלטרנטיביות. מצד אחר, התעקשות ששמירת הסף נועדה להגן על משתמשי הקצה – אפל מחייבת מפתחי יישומונים להשיג הסכמה מודעת של משתמשים לאיסוף מידע עליהם, וגם לא מאפשרת ליישומון אחד לשאוב מידע שנאסף על ידי יישומון אחר, ובכך מגינה על פרטיות המשתמשים. האיסור של אפל על הורדת יישומונים שלא דרך חנות האפליקציות (מה שמכונה SideLoading), שומר על אבטחת הסייבר של המשתמשים. בנוסף, סילוק מחנויות האפליקציות נהפך לחלק מעולם השיטור המוסרי של ענקיות הטק, למשל במסגרת הסנקציות על רוסיה לאחרונה ולפני כן גם בחסימת יישומונים של תומכי טראמפ בינואר 2021.

משני עברי האוקיינוס מנסים לאחרונה רגולטורים ומחוקקים לפוצץ את ביצת הזהב של אחוזי העמלה שגובה אפל בחנות האפליקציות שלה. בארצות הברית הצעת החוק המכונה "חוק חנויות האפליקציות הפתוחות" עברה ברוב מרשים את הוועדה הראשונה בסנאט. ההצעה דורשת פיקוח על תנאי התשלום והמכירה בחנויות האפליקציות במובייל; מתן אפשרות סליקה שלא דרך מפעילי החנות; ותקשורת ישירה בין מפתחי היישומונים לבין הלקוחות. באיחוד האירופי, הצעת "חוק השווקים הדיגיטליים" שתעבור כנראה השנה ותיכנס לתוקף ב־2023, כוללת איסורים על ניצול כוח לרעה בחנויות אפליקציות, וכמובן, כמו שיודעים באיחוד האירופי, היא מלווה בקנסות גבוהים של 4%־20% מהרווחים הגלובליים של החברות. אם אלה עדיין חוקים על הנייר, הרי שהרגולטור ההולנדי פתח חזית משמעותית נגד אפל בהחלטה שמחייבת אותה לתת אפשרויות סליקה שלא דרך אפל עצמה למפתחים של יישומוני היכרויות, כדי לחתוך את העמלה המופרכת. אפל, מצידה, משיבה מלחמה.

אולם ההתפתחות המפתיעה מגיעה מחברת מיקרוסופט שפרסמה בפברואר הודעה שכותרתה: "11 עקרונות לניהול חנויות האפליקציות הפתוחות", שדומים דמיון מדהים להצעת החוק האמריקאית. מיקרוסופט לא הסתירה זאת, והדגישה שזהו צעד מקדים של רגולציה עצמית. החברה תמשיך לכבד ולהגן על פרטיות המשתמשים באמצעות שמירה על תקני אבטחה גבוהים, אך היא מתחייבת לא לתעדף אפליקציות שלה או של שותפותיה בתוך החנויות; לאפשר למפתחים לעשות שימוש באיזו מערכת תשלומים שיבחרו ולא לפגוע באפליקציות שמשתמשות במערכת תשלומים חיצונית; ולא למנוע ממפתחים לתקשר ישירות עם לקוחות דרך האפליקציות למטרות עסקיות לגיטימיות.

לכאורה, למיקרוסופט אין בכלל חנות אפליקציות סלולריות, אז למה היא מתערבת פה? ובכן, התשובה לכך היא שחנויות האפליקציות במובייל הן רק מקטע מכלל שוק חנויות האפליקציות. ההצהרה של מיקרוסופט למעשה נוגעת לחנויות אפליקציות על גבי מערכת "חלונות"; על גבי שירותי פתרונות העבודה שלה 365; על גבי שירות שיחות הווידאו Teams ובעיקר על גבי מערכת הגיימינג הפופולרית שלה, Xbox. אכן, הצעת החוק האמריקאית מחריגה מכשירי טלוויזיה, סטרימינג וקונסולות משחקים ומתמקדת במובייל, אבל מיקרוסופט מבינה היכן נמצא העתיד. ענקיות הטק אולי לא יודעות לאן יילך עולם הגיימינג והמטאוורס, אבל בטוח שהעתיד הזה יעבור דרך חנויות אפליקציות.

מודל חנויות האפליקציות נהפך למודל המרכזי של כלכלת ווב 3.0, והמדיניות הרגולטורית לגביו תקבע איך מיליארדים של משתמשים יפעלו בתוך עולם העבודה והבידור של העתיד. הפיקוח על חנויות האפליקציות הוא העתיד של הפיקוח על האינטרנט בשנים הקרובות. לכן, מה שנדרש הוא ראשית, להבין שפטור מרגולציה ואחריות של שומרות הסף בחנויות האפליקציות כיום, יוביל אותנו מחר למקום שבו נמצאות פייסבוק ויוטיוב. שנית, להתמודד עם דילמות רגולטוריות: מה עדיף, חיזוק כוחם של מפתחים ופתיחת שוק חנויות האפליקציות לתחרות, או הגנה על פרטיות המשתמשים שתתאפשר רק באמצעות מדיניות ריכוזית של חנויות אלה? האם ענקיות הטק משתמשות באיומי הפרטיות והאבטחה בצורה מוגזמת כדי לשמר את השליטה שלהן? ושלישית, ואולי החשוב מכל – לדעת שהמלחמה שמנהלים רגולטורים בענקיות הטק לגבי חנויות האפליקציות במובייל, תלמד אם הם מסוגלים בכלל להתמודד עם האתגרים באמצעות סל הכלים הקיים שלהן.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה

כתבות מומלצות

מסך נתונים בבורסת וול סטריט מציג מרוץ עליות, בשבוע שעבר

רווחי החברות צומחים? מתברר שיש גורם שמנפח אותם

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי