מגזר התעופה בטלטלה, אבל חברה אחת מכוונת גבוה, דווקא עכשיו

מגזר התעופה עדיין נאבק כדי לשרוד את פגעי משבר הקורונה. בכל פעם שהתפרצות הנגיף נסוגה, מגיח וריאנט חדש ומשבש שוב את ההתאוששות המתהווה בענף. אבל ממקום מושבה במזרח אירופה, חברת התעופה וויז־אייר מתכננת התרחבות אגרסיבית – שעשויה גם להתברר כמסוכנת. חברת הלואו־קוסט התחייבה להגדיל את הקיבולת בקיץ הקרוב ב־50% יותר מאשר ברמות של טרום המגפה, להציע מטוסים גדולים יותר ולספק יותר טיסות במטרה להגיע ליעד שהציבה לעצמה.

ההימור הזה, שקיבל חותמת בנובמבר עם הזמנה של 102 מטוסי איירבוס SE בשווי 13 מיליארד דולר, יוכל להקפיץ את וויז־אייר לליגה של מתחרות לואו־קוסט כמו רייאנאייר ואיזי־ג'ט, אבל גם עלול להפוך אותה פגיעה עוד יותר לגחמותיו של נגיף הקורונה.

וויז הטיסה כ־40 מיליון נוסעים ב־2019, שקדמה לשנה בה המגפה פרצה וטלטלה את הענף, ובחברה משוכנעים ש־2022 תהיה השנה שבה היא תחזק את מעמדה כשחקנית מובילה באירופה. מנכ"ל החברה ג'וזף וראדי, שהקים אותה בבודפשט ב־2003, יוכל להרוויח בונוס בגובה של 136 מיליון דולר אם יצליח בחמש השנים הקרובות להביא את וויז, הנסחרת בבורסת לונדון, לשווי שוק של כמעט 10 מיליון ליש"ט – יותר מכפליים שווי השוק הנוכחי שלה.

"התוכניות שלנו אגרסיביות, אבל עד סוף האביב אנחנו צופים שהאומיקרון יהיה ברובו מאחורינו", אומר וראדי, שבעבר כיהן כמנכ"ל חברת התעופה ההונגרית מאלב. "אנחנו רוצים להיות בעמדה הטובה ביותר לחזור לשוק". הוא מקדם תוכניות לקבל משלוח של מטוסי איירבוס צרי־גוף בקצב מהיר של ארבעה מטוסים וחצי בכל חודש במהלך שמונה השנים הבאות, מה שיחדש את כל צי המטוסים של החברה עם מטוסי הסילון בעלי טווח הטיסה הארוך בעולם.

מהלך כזה יוכל לפתוח את החברה ליעדים רחוקים כמו המזרח התיכון ואפילו אסיה. עד סוף העשור, וראדי רואה בעיני רוחו צי של 500 מטוסים – פי ארבעה מגודל הצי ב־2019 – שיוכל להטיס 170 מיליון נוסעים בשנה. זאת כמות שלפני הופעת הנגיף סופקה רק על ידי אמריקן אירליינס ודלתא אירליינס.

• ריינאייר מורידה את מחירי הכרטיסים בתור פתרון להפסד גדול
• כרטיס טיסה לחו"ל ב-52 שקל - האם באמת משתלם לטוס ולהסתכן?
• עם הפסדים שמתקרבים ל–170 מיליארד דולר - הרנסנס של חברות התעופה החל

וויז־אייר, שבין משקיעיה גם קרן ההשקעות הפרטית אינדיגו של ביל פרנקל (שגם מחזיקה בנתח בחברות הלואו־קוסט פרונטיר אירליינס בארצות הברית וחברת וולאריס במקסיקו), גייסה כ־1,500 עובדים מאז אוגוסט. החברה גם מעבירה יותר מטוסים לשווקים במערב אירופה ולאבו־דאבי, שם היא מפעילה מיזם לואו־קוסט עם שותף מקומי. מודל הדיסקאונט מספק אפשרות להתרחבות במזרח אירופה, שם מעמד ביניים גדל והולך מאמץ הרגלים כמו חופשות ספונטניות לחופי הים ולערים גדולות.

וויז קבעה כעמוד התווך שלה את מטוס האיירבוס A321 ניאו ג'ט, עם 239 מושבים, שהם 40 מושבים יותר ממטוס הבואינג 737 מקס־8 המשרת את רייאנאייר. למלא את כל המושבים הנוספים האלה לא תהיה משימה קלה בזמנים של התפרצויות הנגיף, ומטוסים גדולים יותר בשימוש החברה עלולים להגביל את הרווחיות שלה ואת יכולתה להגביר תדירות ליעדים מסוימים בזמנים צפופים יותר. "מילוי מטוסים גדולים יותר זו משימה מאתגרת", אומר אנדרו לובנברג, אנליסט ב־HSBC בלונדון, שמסקר את ענף התחבורה. "בהחזקת מטוסים בגדלים שונים יש תועלת, מאחר שאפשר לשחק איתם באופן יומיומי במהלך השבוע או בעונה מסוימת בשנה כדי לייעל את הקיבולת".

וראדי מצביע על שיעור תפוסה של 96% במטוסי וויז לפני התפרצות הנגיף, כאינדיקציה לכך שהגישה שבה דוגלת החברה – למכור כרטיסי טיסה בזול ולמלא את המטוסים – מספיקה כדי למשוך לקוחות. "אנחנו לא חברת תעופה לעסקים", הוא אומר. "אנחנו פונים לשוק הפנאי, ואם נוסעים בשוק הזה יכולים להשיג את המחיר הנכון עבורם, הם כבר יהיו מוכנים להסתדר עם כל השאר".

לכתבה המקורית באתר "בלומברג ביזנסוויק"

תרגום: נדן פלדמן