חוסר אחריות: הבלוף של דירוגי הקיימות

בהשקעות בקיימות המטרה היא בעיקר לשמור על הרווחים. MSCI, החברה הגדולה בעולם שמדרגת השקעות ESG, אפילו לא מנסה למדוד את ההשפעה של תאגידים על כדור הארץ ותושביו

איור מפעל מזהם אקסון
צילום: 731 / Barry Lewis / In Pictures
ביזנסוויק
בלומברג ביזנסוויק
קאם סימפסון, אקשאת ראתי וסייג'ל קישאן
ביזנסוויק
בלומברג ביזנסוויק
קאם סימפסון, אקשאת ראתי וסייג'ל קישאן

במשך יותר משני עשורים היתה MSCI חברה משעממת מוול סטריט, שעשתה כסף מארגון מניות במדדים עבור חברות אחרות שמוכרות השקעות. מחפשים דרך להשקיע בחברות הייטק אסיאתיות? ל־MSCI יש מדדים לפי מדינות, מגזרים ושווי שוק; חושבים על השפעות השינויים הדמוגרפיים? נסו את מדד ההזדמנויות בחברה מזדקנת. לקוחות MSCI הופכים את המדדים האלה לתיקי השקעות או מוצרים עבור משקיעים בכל העולם. בלקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, המנהלת 10 טריליון דולר, היא הלקוחה הגדולה ביותר של MSCI.

המכירות היו בעבר טובות, אבל אף אחד לא חשב מעולם לכלול את MSCI עצמה במדד של מניות סקסיות. ואז הנרי פרננדז, היו"ר והמנכ"ל היחיד שאי פעם היה ל־MSCI, הבין שהגיע הזמן לשינוי. במצגת בפברואר 2019 בפני אנליסטים שמדרגים את מניית MSCI, הוא אמר כי מוצרי הדאטה של החברה, המקור לרווחיה, היו רק "אמצעים להשגת המטרה". המשימה האמיתית של החברה, הוא אמר, "היא לעזור למשקיעים בינלאומיים לבנות תיקי השקעות טובים יותר לעולם טוב יותר".

פרננדז השתמש בשפתה של תנועה אידיאליסטית שמקורה בשני מנהלי כספים מן השוליים בשנות ה־80. החתרנות של אתמול היא קלישאת המכירות של היום בוול סטריט. חברות השקעה השיגו טריליוני דולרים ממשקיעים קמעוניים, קרנות פנסיה ואחרים, עם הבטחות לכך שמניות ואג"ח של חברות גדולות יוכלו להניב תשואות יפות וגם לעזור להציל את כדור הארץ או לשפר את חייהם של תושביו. השקעות כאלה הן כיום הפלח הצומח במהירות הגבוהה ביותר בתעשיית השירותים הפיננסיים העולמית, הודות לשיווק שהתבסס על אזהרות מפחידות לגבי משבר האקלים, מהומות חברתיות נרחבות והמגפה.

אף חברה בודדת לא היתה חשובה כל כך למנוע הרווחים החדש של וול סטריט כמו MSCI, ששולטת בחלק מרכזי אך לא מפוקח עדיין של העסק: פרסום דירוגים לגבי התנהלותן של חברות בתחומי "סביבה, חברה וממשל" (ESG). בלקרוק וחברות השקעה אחרות משתמשות בדירוגי ה־ESG האלה כדי להצדיק תווית של "קיימות" שיש לקרנות מניות ואג"ח שלהן. עבור מספר גדול של משקיעים, זהו גורם משיכה גדול.

צילום: CHRISTOPHER GOODNEY/BLOOMBERG

אולם אין כמעט שום קשר בין הדרך שבה MSCI משווקת את ה"עולם הטוב יותר" הזה, לבין המתודולוגיה של החברה. זאת מאחר שהדירוגים לא מודדים את השפעתה של חברה כלשהי על כדור הארץ ועל תושביו. למעשה, הם מודדים בדיוק את ההיפך מכך: את ההשפעה הפוטנציאלית של העולם על החברה ועל בעלי המניות שלה. MSCI לא מערערת על התיאור הזה. היא מגינה על המתודולוגיה שלה, וטוענת כי זהו הממד הרלוונטי ביותר מבחינה פיננסית לחברות שהיא מדרגת.

החלק העיקרי של מערכת ה־ESG, שהופך את עצם הרעיון של השקעה בקיימות על פיו עבור משקיעים רבים, חוזר על עצמו שוב ושוב באלפי דפים בדו"חות הדירוגים של MSCI. "בלומברג ביזנסוויק" ניתח כל העלאת דירוג ESG שהעניקה MSCI לחברות במדד S&P 500, מינואר 2020 ועד יוני 2021 – תקופה שבה זרמו סכומי שיא לקרנות ESG. בסך הכל, הבדיקה כללה 155 חברות ממדד S&P 500 ואת העלאות הדירוג שלהן.

הדבר המדהים ביותר במערכת הוא שרק לעתים נדירות פעולותיהן של חברות בנושא שינויי האקלים מפריעות להן לטפס במעלה סולם ה־ESG – או בכלל מובאות בחשבון בדירוג. מקדונלדס, אחת מצרכניות הבקר הגדולות בעולם, ייצרה יותר פליטות גזי חממה ב־2019 מאשר פורטוגל או הונגריה, בגלל שרשרת האספקה של החברה. מקדונלדס ייצרה 54 מיליון טונות של פליטות באותה שנה, עלייה של כ־7% בארבע שנים. למרות זאת, ב־23 באפריל, MSCI נתנה למקדונלדס העלאת דירוג, ונימקה זאת בפעילותה למען הסביבה. MSCI עשתה זאת אחרי שהוציאה את שיקולי פליטות הפחמן מכל השיקולים בחישוב הדירוג של מקדונלדס. מדוע? כי MSCI החליטה ששינויי האקלים לא מסכנים את השורה התחתונה של החברה וגם לא מספקים לה שום הזדמנויות. לאחר מכן חישבה MSCI מחדש את הציון הסביבתי של מקדונלדס, כדי לתת לה קרדיט על כך שמזערה "סיכונים הקשורים לחומרי אריזה ופסולת" ביחס לחברות אחרות. זה כלל התקנה של פחי מיחזור במספר לא ידוע של סניפים בצרפת ובבריטניה – מדינות שבהן החברה עלולה לספוג סנקציות אם לא תמחזר. בחוות הדעת הזאת, כמו בכל האחרות, בדקה MSCI רק אם לסוגיות סביבתיות יש פוטנציאל להזיק לחברה. כל דבר שנעשה כדי למזער את הפגיעה בכדור הארץ היה מקרי בלבד. מקדונלדס סירבה להגיב לגבי דירוג ה־ESG שקיבלה מ־MSCI.

מקדונלד'ס. מחירי כל הארוחות, למעט ארוחות הילדים, יעלו בשקלצילום: YVES HERMAN/רויטרס

הגישה הזאת באה לידי ביטוי לא פעם בעמימות בין עמודי דו"ח הדירוג. העלאת דירוג על בסיס ציון "עקת המים" של חברת כימיקלים, למשל, לא כרוכה במדידת השפעת החברה על זמינות המים לקהילות באזורים שבהם היא מייצרת כימיקלים. נהפוך הוא, מה שנמדד הוא אם לקהילות יש מספיק מים גם עבור המפעלים. זה תקף גם אם האנליסטים של MSCI לא מוצאים ראיות לכך שהחברה מנסה להגביל את הפרשות הכימיקלים למערכות המים המקומיות.

גם כשהם לא סותרים את המטרה של הפיכת העולם למקום טוב יותר, קשה לראות איך הנימוקים להעלאות דירוגים, כפי שהם מצוטטים בדו"חות של MSCI, תורמים למטרה הזאת. ב־51 העלאות, הדגישה MSCI כי אותן חברות אימצו מדיניות הקשורה לאתיקה בהתנהגות תאגידית – כולל איסורים על דברים שנחשבים בכל מקרה לעבירות, כמו הלבנות הון ושוחד. חברות גם קיבלו העלאות על נהלים כמו עריכת סקר עובדים שנתי שעשוי למנוע תחלופה גבוהה (גורם שצוטט ב־35 דו"חות); אימוץ מדיניות להגנה על מידע, כולל בחברות שבהן מידע או תוכנה הם עיקר העסק (23); ואימוץ התנהלות דירקטוריון שאמורה להגן טוב יותר על הערך לבעלי המניות (25). MSCI ציינה את הנימוקים האלה ב־71% מההעלאות שביצעה.

משקיעים מאמינים שהמערכת העמומה הזאת פותחה כדי לשפר את העולם, אבל למעשה היא מתגמלת את ההתנהלויות העסקיות הבסיסיות ביותר. קריטריונים כמו אלה מסבירים איך כמעט 90% מהמניות במדד S&P 500 הגיעו לקרנות ESG שמבוססות על דירוגים של MSCI. מה המשמעות של המונח "קיימות", אם כמעט כל חברה במדגם מייצג של הכלכלה האמריקאית מתהדרת בו? ובכן, יש לכך משמעות אחת לפחות עבור MSCI והעומד בראשה: עלייה של יותר מפי ארבעה במחיר המניה שלה מאז תחילת 2019, כשפרננדז הציג את המיתוג מחדש של "עולם טוב יותר". זה גם הפך את פרננדז, באמצעות האחזקות שלו עצמו, למיליארדר הראשון שנוצר על ידי עסק ESG.

MSCI אינה היחידה שמאפשרת את טירוף המכירות הלוהט ביותר בוול סטריט. כ־160 ספקיות, כולל שלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות ביותר ובלומברג, החברה האם של "בלומברג ביזנסוויק", מתחרות על מכירת נתונים ודירוגי קיימות למנהלי כספים (לבלומברג יש שותפות עם MSCI גם ביצירת מדד ESG ומדדים אחרים להשקעות אג"ח). אבל הדומיננטיות של MSCI ב־ESG בולטת. מאוד לפי הערכה של בלומברג אינטליג'נס, 60% מכל הכסף שמשקיעים קמעוניים הזרימו להשקעות בקרנות קיימות או ESG בכל העולם, הושקעו בקרנות שמבוססות על דירוגים של MSCI (פרננדז אמר ל"ביזנסוויק" שהוא מעריך ששיעורם אף גבוה יותר). הבנק השווייצרי UBS גילה ש־MSCI מרוויחה כמעט 40 סנט על כל דולר שמגזר ההשקעות מוציא על נתונים כאלה, הרבה יותר מהמתחרות.

מתן ציונים לחברות על בסיס קריטריונים של ESG אינו שווה ערך לדירוג על פי אמינות אשראי. סוכנויות דירוג האשראי השונות כמעט תמיד נותנות אותם דירוגים, מאחר שההערכות שלהן מתבססות על נתונים פיננסיים זהים שכולן מודדות בדיוק באותה דרך: הסיכון שחברה תגיע לחדלות פירעון על חובותיה. רשות ניירות הערך בארצות הברית (SEC) מפקחת על סוכנויות דירוג האשראי.

MSCI ומתחרותיה בכל הנוגע לדירוג ESG, לעומת זאת, חולקות לעתים קרובות זו על זו, לפעמים בצורה קיצונית. זאת מאחר שכל ספקית דירוג ESG משתמשת במערכת משלה, ובאלגוריתמים, מדדים, הגדרות ומקורות מידע לא פיננסיים שרובם לא שקופים ונשענים במידה רבה על דיווחים של החברות שאותן הן מדרגות. אף רגולטור לא בודק את המתודולוגיה או התוצאות.

למרות זאת, MSCI שואלת את סולם הדירוג, ואת ההילה של האמינות, מדירוגי האשראי המקובלים. MSCI ממירה את הציונים הממוספרים שלה על E, S ו־G לדירוגים כוללים כמו AAA, BBB וכדומה. היא היחידה בין ספקיות דירוגי ה־ESG שמשתמשת בציונים כאלה. במערכת של MSCI, חברות נמדדות לא מול הסטנדרטים האוניברסליים אלא מול מתחרותיהן, ונקודת המוצא היא שלחברה ממוצעת בכל קבוצת שווים מגיע דירוג BBB באופן אוטומטי. MSCI לא משתמשת במונח "דירוג השקעה", אבל זו היתה המשמעות של BBB בוול סטריט במשך עשרות שנים.

כתוצאה מברירת המחדל הזו, כל חברה ממוצעת המפיקה או מעבדת דלק מאובנים, כל יצרנית רכב, סוכנות מכוניות משומשות, בנק, קמעונאית, יצרנית כימיקלים או נשק, מקבלת ציון כזה ב־MSCI. כשיש שינוי בקבוצת המתחרות מאותו תחום, או ש־MSCI משנה את המתודולוגיה שלה, חברות יכולות לקבל העלאה בדירוג מבלי שעשו דבר. ביזנסוויק מצא כי מחצית מבין 155 החברות שקיבלו העלאות דירוג זכו בכך בעיקר הודות לשינויים באופן שבו MSCI מחשבת את הציונים, ולא בגלל שינוי כלשהו בהתנהלות החברה.

לרוברט זווין יש פרספקטיבה ייחודית על השינוי שהתחולל בוול סטריט בכל הנוגע להשקעות ה־ESG. זווין הוא אחד משני מנהלי כספים שנחשבים למי שהפכו את התחום הזה לפורמלי בשנות ה־80, אז הוא נודע בשם "השקעות אחראיות חברתית" (SRI). "זו לא רק וול סטריט", הוא אומר. "זה הקפיטליזם. הוא תמיד מוצא דרך כלשהי לארוז מחדש רעיון, כך שיהיה רווחי ושניתן יהיה לשווק אותו להמונים, ויהיה קשה להתגבר על זה".

משרדי ג'יי. פי. מורגן צ'ייסצילום: Mike Segar/רויטרס

זווין נהפך לחלוץ בתחום ההשקעות האתיות במקרה. בסוף שנות ה־60 הוא עבד כמנהל כספים עבור משפחות, ובמקביל לימד כלכלה באוניברסיטת קולומביה ועמד בראש תנועה בשם Resist שהתנגדה למלחמת וייטנאם. כשגייס כספים לתנועה, נתקל זווין במשקיעים עשירים שנדהמו לגלות שפעיל למען שלום היה גם מנהל כספים. הם החלו לבקש ממנו לנהל את השקעותיהם כך שלא יתנגשו בערכים שבהם האמינו. בהמשך, הוא עשה עבודה דומה עבור U.S טראסט בבוסטון.

רוברט שוורץ הוא מנהל ההשקעות השני שנחשב חלוץ ההשקעות האתיות. הוא היה מנהל השקעות עבור קרנות פנסיה ורווחה בבנק אמלגמייטד, שהוקם על ידי איגוד עובדים של תעשיית הטקסטיל. שוורץ גילה שהקרנות של האיגוד השקיעו בחברות בעלות מדיניות שמתנגדת להתאגדות עובדים. הוא שינה זאת, והקים עסק להשקעות אתיות בבנק. מאוחר יותר הוא הביא עמו לקוחות ל־Bache and Co ושירסון, שם היה ברוקר. פרננדז, כמו מנהלי ESG אחרים, רואה את שורשי התחום בתנועת ה־SRI. אבל ישנו פער גדול בין שתי הגישות, במיוחד בכל הנוגע לסוגיות אקלים. לא משנה כמה רבות פליטות גזי החממה של חברה מסוימת, ייתכן שהן בכלל לא ישוקללו בדירוג ה־ESG של MSCI. כל זמן שהרגולציות שמתמקדות במאבק בשינויי האקלים לא מאיימות על השורה התחתונה של החברה, MSCI רואה את נושא הפליטות כלא רלוונטי. מכאן ההחלטה להוציא את הפליטות מהשיקולים עבור הדירוג של מקדונלדס, וההעלאה שהגיעה לאחר שעלו. "הסוגיה הזו לא מציבה שום סיכון משמעותי או הזדמנות בפני החברה, ועם משקל של 0% בשקלול, היא לא משנה את דירוג ה־ESG הכללי", נכתב בדו"ח של MSCI. הרבה יותר רלוונטית לשורה התחתונה של מקדונלדס, קבעה MSCI, היתה השאלה אם ממשלות יחמירו את הרגולציה על האריזות שלה. לכן פחי המיחזור באירופה וההודעה על מדיניות להפחתת אריזות הפלסטיק נתנו למקדונלדס ציון 7 מתוך 10 בקטגוריית "E".

הדוגמה הזו אינה חריגה. כמעט מחצית מ־155 החברות שקיבלו העלאות דירוג מ־MSCI מעולם לא נקטו אפילו את הצעד הבסיסי של דיווח מלא על פליטות גזי החממה שלהן. רק באחת מבין 155 העלאות דירוג שנבדקו על ידי ביזנסוויק צוינה הפחתה אמיתית של הפליטות כגורם עיקרי. כפי שהזהיר הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) בדו"ח מ־2020, המשמעות היא שמשקיעים שמסתמכים על ציונים ודירוגים בקטגוריית "E", גם הגבוהים ביותר שבהם, עלולים שלא במתכוון להגדיל את טביעת הרגל הפחמנית של הפנסיות וההשקעות שלהם.

השם ד. ר. הורטון אינו מוכר בכל בית בארצות הברית, אך החברה הזו בונה בה יותר בתים מכל חברה אחרת. בעולם, ענף הבנייה הוא אחד המנועים הגדולים ביותר של פליטות גזי חממה, כמו גם המוצרים המוגמרים שלה. ביחד הם היו אחראים לכמעט 40% מהפליטות העולמיות הקשורות לאנרגיה ב־2019, לפי דו"ח של התוכנית הסביבתית של האו"ם והשותפות הגלובלית לבניינים ובנייה. באותה שנה, נכתב בדו"ח, "המגזר התרחק, ולא לכיוון של יעדי הסכם פריז" מהפחתת הפליטות.

ד. ר. הורטון, ששווי השוק שלה מסתכם ב־38 מיליארד דולר, לא דיווחה על הפליטות שלה, מה שמקשה מאוד לדעת כמה גדולה התרומה שלה לשינויי האקלים. אבל שיעור הבתים שבנתה בתקן הירוק של הענף ירד ל־3.4% בשנה שעברה, משיעור נמוך בכל מקרה של 3.8% ב־2019. MSCI העלתה את הדירוג של החברה בכל מקרה, נתנה לה דירוג BBB ונימקה זאת בחישוב מחדש של ציון ה"התנהגות תאגידית", בשל מדיניות בנושאי אתיקה עסקית ושחיתות. ההעלאה היתה השנייה שהעניקה MSCI להורטון בתוך שנה. כעשרה שבועות מאוחר יותר, החברה נוספה לקרן ההשקעות בקיימות הגדולה בעולם, קרן הסל iShares ESG Aware MSCI USA של בלקרוק. כפי שמעיד שמה של הקרן, היא מתבססת על מידע שהיא מקבלת ברישיון מ־MSCI (ד. ר. הורטון כבר לא כלולה בקרן, אבל הדירוג שלה לא הורד).

חברה אחרת שנמצאת בקרן היא ג'יי. פי. מורגן צ'ייס, שמאז ההודעה על הסכם פריז בסוף 2015 חיתמה יותר אג"ח של חברות דלק מאובנים – והרוויחה מהן יותר עמלות – מאשר כל בנק אחר בעולם. MSCI העלתה את הדירוג שלה בדצמבר 2020 ל־BBB. דו"ח הדירוג ציטט את הנימוקים הירוקים שהבנק עצמו סיפק: פרסום "דו"ח האקלים" הראשון שלו; ועדה שהקים ל"פרויקטים ירוקים"; וחיתום אג"ח ירוקות בשווי 14.6 מיליארד דולר ב־2019. הוא לא הזכיר את אג"ח דלק המאובנים של הבנק, שלידו האג"ח הירוקות מתגמדות בשוויין (עם זאת, המגמה באג"ח ירוקות היא של עלייה, בעוד שהמגמה באג"ח של דלק מאובנים היא של ירידה).

ב־21 במאי, נתנה MSCI העלאה בשתי דרגות לקמעונאית המוזלת דולר ג'נרל – מדירוג "זבל" B ל־BBB. בדו"ח הדירוג נכתב אמנם כי 89% מהכנסות החברה מגיעות ממכירת "מוצרים עתירי פחמן", אך אנליסטים של MSCI ציינו שלושה גורמים אחרים להעלאה הכפולה של דולר ג'נרל: הגנה על מידע (החברה מינתה סמנכ"ל מידע); הודעה על מדיניות להגבלת מוצרים שמכילים כימיקלים מסוימים; ומה ש־MSCI תיארה כמנגנוני אתיקה פנימיים.

כל הדוגמאות האלה נשמעות הגיוניות לגמרי במסגרת הכללים של משחק ה־ESG. הדבר העיקרי שבו MSCI מתמקדת הוא רווחיות. זו הסיבה לכך שפליטות גזי חממה מהוות גורם חשוב כשמתייחסים לחברות תשתיות שנמצאות תחת רגולציה מחמירה, אבל לא משוקללות בציון של מקדונלדס. תשתיות יהיו חשופות מאוד לעליית מחירים אם רגולציות מחמירות יותר על פליטות ייכנסו לתוקף. מקדונלדס, ג'יי. פי. מורגן ודולר ג'נרל לא.

אפילו למשקיעים המתוחכמים ביותר אפשר לסלוח על כך שהם לא יודעים מה קורה בתוך הדירוגים שמשמשים לבניית תיקי ה־ESG שלהם. דו"חות הדירוג המפורטים של MSCI זמינים רק ללקוחות שלה מהמגזר הפיננסי. חברות שמוכרות קרנות ESG לא מוסיפות יותר מדי בהירות. בדף הבית של האתר שלה למשקיעים אינדווידואלים, מפרסמת בלקרוק את iShares ESG Aware MSCI USA כקרן שחשופה ל"מניות אמריקאיות עם התנהלות חיובית לסביבה, חברה וממשל (ESG)". היא לא מספרת לאף אחד מה המשמעות של "ההתנהלות החיובית" הזו.

פרננדז מודה שלמשקיעים מן השורה שנכנסים להשקעות כאלה אין שום מושג שהדירוגים שלו, ודירוגי ESG בכלל, אומדים את הסיכון שהעולם מציב בפני חברה, ולא את ההיפך. "לא, הם בטוח לא מבינים את זה", הוא אמר בראיון בנובמבר, בשולי ועידת האקלים בגלזגו שבסקוטלנד. "הייתי אומר שאפילו מנהלי השקעות רבים לא לגמרי מבינים את זה. זכרו, הם מקבלים שכר. הם נאמנים. הם לא מודאגים כל כך לגבי הסיכון לעולם".

ניתוח של בלומברג אינטליג'נס מתחילת השנה שעברה הראה ש־ESG Aware של בלקרוק מחזיקה תיק שעוקב באופן צמוד הן אחר מדד S&P 500 והן אחר קרן S&P 500 הפופולרית של בלקרוק, למעט שני יוצאים מן הכלל: לקרן ה־ESG יש תווית "קיימות" הודות ל־MSCI, ויש בה משקל גדול יותר ל־12 מניות דלק מאובנים לעומת מדד S&P 500 המקורי. בתגובה אמרה בלקרוק כי הקרן לא נועדה להציע למשקיעים את החברות בעלות ציוני ה־ESG הטובים ביותר, ושאין להשוות אותה למדד S&P 500. הבדל חשוב נוסף בין שתי הקרנות של בלקרוק: דמי הניהול על ESG Aware גבוהים פי חמישה מאשר בקרן העוקבת אחר S&P 500. קרן ה־ESG, שמחזיקה כעת ב־24.8 מיליארד דולר, גדלה בקצב של כמיליארד דולר בחודש.

לא כולם בוול סטריט חשים בנוח עם הרווחים שנוצרים בזמן שמשקיעים חושבים שהם תורמים למאבק במשבר האקלים. טארק פנסי, לשעבר סמנכ"ל השקעות בבלקרוק להשקעות בקיימות, יזם השנה קמפיין של אדם אחד נגד מוצרים פיננסיים "ירוקים". "וול סטריט בעצם עושה גרינוושינג למערכת הפיננסית, ותוך כדי כך יוצרת הסחת דעת קטלנית. מי כמוני יודע; הייתי בלב של הדבר הזה", כתב במאמר שפורסם ב־"USA טודיי".

פנסי ואחרים אומרים שהדגש על ESG עיכב וביטל צעדים דחופים ונחוצים לטיפול במשבר האקלים ובבעיות אחרות, כולל התרחבות הפערים בין העשירים לעניים.

פרננדז אמר שהוא רואה את השקעות ה־ESG ככלי שמאפשר ליזום שינויים. כשניהל בשנה שעברה בליץ שיווקי לקידום הצורך הדחוף של העולם, לדבריו, לאמץ בצורה גורפת יותר השקעות ESG, התראיין פרננדז ב־Squawk on the Street ב־CNBC, תוכנית השקעות שעוסקת במי שיורד ומי שעולה בוול סטריט. "דרך אגב", אמר למנחים, "אנחנו עושים זאת כדי להגן על הקפיטליזם. אחרת, תבוא התערבות ממשלתית, ויבואו רעיונות סוציאליסטיים". הוא הרחיק לכת עוד יותר בראיון שלו בגלזגו, ראיון ש־MSCI ביקשו כדי לקדם ESG ומוצר דאטה חדש הקשור לאקלים. "זה 100% הגנה על מערכת קפיטליסטית של יוזמה חופשית, ואין לזה שום קשר לסוציאליזם או קנאות או משהו כזה", אמר.

פרננדז החל את הקריירה שלו בוול סטריט במורגן סטנלי. שם הוא שכנע את בכירי החברה לתת לו לנהל חטיבה שייצרה מדדים, במיוחד מדדי מניות בינלאומיות. אחרי שהתחיל להרוויח כסף במקום להפסיד אותו, הבוסים נתנו לו להשקיע את הרווחים האלה בעסק. פרננדז פיצל את החברה והנפיק אותה ב־2007. MSCI נכנסה למה שנהפך לעסקי ה־ESG דרך הרכישה ב־1.55 מיליארד דולר של חברה בשם ריסק מטריקס, שמכרה כלי נתונים המסייעים למנהלי נכסים לחשב סיכונים בתיקי ההשקעות שלהם. עם הרכישה קיבל פרננדז לידיו שתי חברות נוספות שריסק מטריקס קנתה קודם לכן.

אחת החברות האלה, KLD ריסרץ' אנד אנליטיקס, הוקמה על ידי קבוצה של חלוצי השקעות SRI כדי לבחון גורמים סביבתיים וחברתיים בחברות שכלולות במדד S&P 500. השנייה, אינווסט סטרטיג'יק וליו אדווייזורס, פיתחה גרסה מוקדמת של כלי דירוג ה־ESG. "ניסינו לשנות את הדי.אן.איי של שוקי ההון כדי לעזור לשנות את העולם", אומר מתיו קירנן, מייסד אינווסט.

עד מהרה חלה התנגשות תרבויות בין העובדים החדשים בעלי הערכים הפרוגרסיביים לבין עובדי MSCI, שהקדישו את זמנם לפיתוח מוצרים למנהלי השקעות שמעוניינים ברווחים. אחרי ש־MSCI פיטרה כמה מהעובדים הוותיקים של KLD והעבירה את העבודה למומבאי, שם העלויות הנמוכות יותר אפשרו לה לייצר מידע הקשור ל־ESG בקנה מידה רחב יותר, המתיחות התלקחה.

ב־2011, צוות של MSCI הוזמן להעביר מצגת בבוסטון לגבי העסק בפני קבוצה של אנשי מקצוע בתחום ההשקעות האחראיות, מספר מאט מוסקרדי, לשעבר אנליסט ב־MSCI שעבד כמעט עשור בחברה. האווירה התלהטה. "הם התחילו לשאול אותנו על הפיטורים וההעברה של חלק מהעסקים להודו, וצעקו עלינו שהרסנו את ההשקעות האחראיות בכך שהפכנו אותן למודל ענק אחד לשימוש חברות ניהול נכסים ענקיות", הוא אומר.

פרננדז אומר כי רבים מתומכי ה־ESG המוקדמים היו קיצוניים, וכי הוא דחה את ההשקפות שלהם בתוך החברה. "אמרתי 'לא, העבודה שלנו היא להכניס את ה־ESG למיינסטרים של ההשקעות, לא ליצור כל כך הרבה חיכוכים, וכל כך הרבה מחלוקות, עד שזה יידחק לשוליים'". בתוך MSCI, חלק התייחסו בביטול לאנשי ה־ESG. אחד הספקנים היה בייר פטיט, נשיא החברה. "אני חייב להיות כן", אמר פטיט לאנליסטים באותה שיחה בפברואר 2019 שבה השתמש פרננדז כדי להציג את רעיון העולם הטוב יותר. "לא היה ברור לי מאליו לפני חמש או שבע שנים שזו תהיה הצמיחה שתהיה לנו בתחום הזה… אבל זו דוגמה נהדרת להשגת יתרון בתהליך ההשקעות, הבנת הטרנדים, והיכולת לעשות מהם כסף".

באותו רבעון ב־2019 שבו מיתג מחדש את MSCI, הגדיל פרננדז את האחזקות שלו במניות החברה ב־25%, ההגדלה החדה ביותר מאז שהחברה הונפקה. עם יותר מ־2 מיליון מניות, הוא כיום בעל המניות התשיעי בגודלו של החברה, מתחת לרשימה של משקיעים מוסדיים גדולים. הוא הגיע למעמד של מיליארדר זמן קצר לאחר שפעמון פתיחת המסחר בבורסת ניו יורק צלצל בבוקר ה־17 ביוני.

פרננדז היה בוועידת האקלים בגלזגו הן כדי לחגוג משקיעי ESG – "אנחנו יודעים בוודאות שהם יעזרו להפוך את העולם לטוב יותר, 100%" – והן כדי לשווק מוצר חדש, MSCI Net־Zero Tracker, שמעריך את הפליטות הישירות והלא ישירות של 9,300 חברות ובודק אם תוכניות האקלים שלהן מתאימות ליעדים הגלובליים. ספקיות דירוגי ESG אחרות מציעות מוצרים דומים. כנראה שהן לא ישפיעו על הפליטות של אותן חברות, אבל בעסקי ההשקעות בקיימות, חשוב לא פחות מכך אם המשקיעים חושבים שהן ישפיעו.

לקריאת הכתבה המקורית באתר "בלומברג ביזנסוויק"

עם דונל גריפין ודמיטריוס פוגקס

תרגום: רונית דומקה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"