"רוב האמריקאים כיום מאמינים ששוק המניות הוא משחק מכור. והם צודקים"

מסחר לפי מידע פנים מאפשר למקושרים היטב להרוויח ממידע שרק הם מקבלים. טכנית, זה לא חוקי – אבל "טכנית" זה לא מספיק

ביזנסוויק
בלומברג ביזנסוויק
ליאם ווהן; איורים: מייקל קנדי
ביזנסוויק
בלומברג ביזנסוויק
ליאם ווהן; איורים: מייקל קנדי

ג'ימי פילר עשה את ההון הרב שלו בקנייה ומכירה של גרוטאות מתכת בבירמינגהם, אלבמה. עכשיו, כשהוא מתקרב לגיל 80 וכמעט פרש לחלוטין מהעסקים, הוא התנסה באספנות של מכוניות ישנות ומזכרות מבתי קזינו, רכש אחוזה בשטח של 1,900 מ"ר בגבעות מחוץ לעיר, ותרם מיליון דולר להקמת מתקן אימונים עבור קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת אלבמה בבירמינגהם. התרומה הנדיבה הזאת הפכה את פילר לשם גדול בעיר שלו – אבל זה כלום לעומת השם שיצא לו בקרב מעמד מסוים של סוחרי מניות. זאת מאחר שלפילר היתה הצלחה מדהימה בקניית מניות בחברות שלהן הוא מייעץ ושבהן הוא משקיע. מבין 496 עסקות שביצע מאז 2014 בחברת סרוויס־פירסט בנקשיירס מאלבמה, שבדירקטוריון שלה הוא יושב, וסנצ'ורי בנקורפ ממסצ'וסטס, שבה הוא בעל המניות הגדול ביותר, 372, שהן 75% מהעסקות, הניבו רווח שלושה חודשים מאוחר יותר. זוהי הצלחה שסוחרי המניות הטובים בעולם חולמים עליה, המקבילה הפיננסית של הגעה לשולחן האחרון באירוע המרכזי של אליפות העולם בפוקר כמה שנים ברצף.

תגובות