אסף צחור, 37

מכון המחקר לסיכונים קיומיים של אוניברסיטת קיימברידג' הוקם על ידי הפיזיקאי המנוח סטיבן הוקינג, האסטרונום מרטין ריס והמתכנת יאן טאלין. המייסדים ביקשו לאגד את מיטב המוחות העולמיים כדי לברר מהם הסיכונים בפניהם עומדת האנושות וכיצד אפשר להיערך לקראתם טוב יותר. עם החברים במכון, בהם היזם אילון מאסק והגנטיקאי ג'ורג' צ'רץ', נמנה חוקר הקיימות והמזון הישראלי ד"ר אסף צחור.

רשימת התארים של צחור מסחררת. בנוסף לפעילותו זו הוא גם חבר סגל במרכז לביטחון מזון עולמי של אוניברסיטת קיימברידג'; עמית בחברה הגיאוגרפית המלכותית של בריטניה; וגם יועץ לפרלמנט הבריטי, לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ולאו"ם בנושאי מזון, קיימות וסיכונים. לאחרונה שב להתגורר בישראל והצטרף לאוניברסיטת רייכמן, שבה הוא עומד בראש תוכנית המצטיינים בקיימות, בבית הספר לקיימות.

קבוצת המחקר של צחור במכון הסיכונים של קיימברידג' פרסמה בחודשים האחרונים מאמר בכתב העת Nature, ובו הצעה לתכנון מחדש של מערכת המזון העולמית. הקבוצה הציעה להגדיל את השימוש במתקנים עירוניים חדשניים לגידול "מזונות עתידיים" כמו אצות, פטריות וחרקים, תוך קיצור שרשראות האספקה והסרת התלות בייבוא וייצוא של מזון. המאמר זכה לסיקור במאות כלי תקשורת ברחבי העולם, בהם גם "הארץ", והוביל גם להרצאת TED.

גם בישראל פעיל צחור בניסיון למזער נזקים למערכות המזון והסביבה. לאחרונה פרסמה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דו"ח ראשון מסוגו פרי עטו, הסוקר גישות אפשריות לניהול משאבים לאומיים והון במדינת ישראל. הוא מכיר את אופן ההתמודדות של ישראל עם סיכונים, שכן בעבר ניהל את תחום האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה, אז גם עיצב את האסטרטגיה הלאומית לצדק סביבתי, שהיתה תוכנית הדגל של המשרד בשנים 2014־2016, ושיפרה את התנאים הסביבתיים של מאות אלפי ישראלים.

איך ליצור קשר

לינקדאין / וגם כאן