"כמו שאין תחבורה ציבורית בשבת, ככה אין חלב בחגים"

החלטות הממשלה, מבנה השוק ומוקדי הכוח: הבעיות שהביאו למחסור חמור בחלב ומוצריו בחודש האחרון. "בתקופת החגים יש ביקוש שעולה והיצע שפוחת, אבל זה לא מצב מחויב המציאות. צריך לאפשר יבוא חופשי"

רפת בקיבוץ טללים
רפת בקיבוץ טללים. 2 מיליון ליטר חלב נשפכו למערכת טיהור השפכים של גוש דן בספטמבר 2021צילום: אייל טואג
שוקי שדה
שוקי שדה
שוקי שדה
שוקי שדה

"המוכר בסופר יודה אמר שאין ימי עבודה החודש ולכן הם לא קיבלו אספקה של חלב ויוגורטים. זה חדש הקטע הזה של חגי תשרי? אולי אני תמיד מטיילת בחו"ל בתקופה הזאת, אבל לא זכור לי מחסור בגללם", כתבה בלוגרית הטיולים כרמל קמין בטוויטר, בבוקר יום שני השבוע, ערב שמחת תורה. זהו רק ציוץ אחר מני רבים של צרכנים שתמהו כיצד אחד ממוצרי היסוד הבסיסיים ביותר נעלם מהמדפים. "לא יכול להיות שבישראל של 2021, מדינת ההיי־טק, החדשנות והחקלאות המתקדמת, אין חלב על המדפים — חגים או לא חגים", אומר בכיר לשעבר באחד ממשרדי הממשלה.

בישראל אי אפשר לייצר חלב סתם כך. מי שמחזיק באדמה חקלאית, צריך אישור לפתוח רפת ולקבל מכסת ייצור עבורה. משק החלב כולו מתוכנן עד הליטר האחרון, והחוק אף קובע באילו מקומות יְיַצרו יותר חלב — 58% בקיבוצים, 41% במושבים ו–1% בבתי ספר חקלאיים. הכמות השנתית של חלב המיוצרת בישראל היא כ–1.5 מיליארד ליטר, אבל היא לא נקבעת לפי היצע וביקוש של השוק, אלא מתוכננת מראש על ידי מועצת החלב, ושר החקלאות חותם מדי דצמבר על צו שקובע מהי כמות החלב שתיוּצר בשנה לאחר מכן. לכל חקלאי יש מכסה מוגדרת וגם המחיר שהוא יקבל עבור החלב נקבע מראש (מחיר מטרה).

בשנים האחרונות משרד האוצר, פקידים בכירים בממשלה וארגוני חברה אזרחית, בעיקר אלה המזוהים עם הימין, כמו פורום קהלת או "האינטרס שלנו", מבקרים בחריפות את שיטת המכסות ואת המכסים הגבוהים בענף החלב — שנועדו, לטענתם, לשמור על רווחת החקלאים, על חשבון ציבור הצרכנים. ביטויים כמו "בולשביזם" נשמעים בהקשר זה, בעיקר בשל התכנון הקפדני מלמעלה.

השינוי שהחל עם מתווה לוקר והמשיך עם כחלון וכ"ץ

המחאה החברתית ב–2011, שמחיר הקוטג' היה אחד הטריגרים שלה, היתה רוח גבית לביצוע רפורמות בענף. אבל במשך יותר מעשור מתקיים קרב כיפופי ידיים בין משרד האוצר למועצת החלב, המחלבות וארגוני החקלאים: החקלאים נאבקים בכל דרך כדי למנוע רפורמות שיפגעו בפרנסתם, גם אם הדבר אומר משק מתוכנן ומכסים על יבוא.

ב–2013 יצא לדרך שינוי משמעותי ראשון, לאחר שעבר מתווה לוקר (על שם מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, הראל לוקר), שקבע כי חישוב מחיר המטרה ייעשה לפי רפת המניבה מינימום של 700 אלף ליטר חלב בשנה (כ–70 פרות). במקביל, הוסכם על מחיר מטרה ונקבע שיופחתו בהדרגה מכסים על יבוא גבינות קשות. בעקבות מהלך זה, נסגרו כ–250 רפתות, רובן רפתות קטנות, במושבים. בכ–700 הרפתות שנותרו עלה הייצור ב–65% לרפת. כך, לפי נתונים של מכון המחקר של הכנסת.

עם זאת, מחיר החלב הגולמי באירופה, שם נעשה מהלך של הורדת מכסות לפני חמש שנים ומעבר לתמיכות ישירות, עדיין נמוך בעשרות אחוזים לעומת ישראל. המלצת OECD לישראל היא לעבור למודל הדומה לזה שבאירופה. ואולם עיקרון המשק המתוכנן נותר כשהיה. כך, במהלך 2019, נעלמה החמאה מהמדפים במרכולים, בעקבות ביקוש שעלה, גם בהתאם למגמות עולמיות, לצד העובדה שמחלבות לא רצו לייצר יותר מדי מהחמאה, משום שהיא מוצר בפיקוח עם רווחיות נמוכה. במקביל, מכיוון שהיו אז מכסים על חמאה, לא היה כדאי לייבא אותה.

המצב השתנה בהדרגה, כששר האוצר דאז, משה כחלון, קבע מכסות מסוימות ליבוא חמאה ללא מכס. מחליפו בתפקיד, ישראל כ"ץ, קבע שהמכס על החמאה יוסר לחלוטין, אך הדבר נעשה בהוראת שעה שתפוג בסוף 2022. המהלך המשמעותי האחרון שנעשה הוא ההסכם שנחתם בין משרד האוצר לנציגי החקלאים בינואר 2021, שלפיו יוסרו מכסים נוספים — על מעדנים, גבינות לבנות ויוגורטים. ואולם מהלך זה ייעשה באופן הדרגתי, בכל הנוגע לכמויות המיובאות, והוא צפוי להתחיל בעוד כחצי שנה.

מי אשם במחסור בחלב — עיקרון המשק המתוכנן או הכשרות?

התסבוכת של משק החלב הישראלי נהפכת למורכבת עוד יותר, בשל העובדה שהוא מתנהל תחת חוקי כשרות קפדניים. הרבנות אוסרת על ייצור חלב במחלבות בשבתות ובחגים, גם אם הדבר נעשה על ידי לא יהודים (ראו מסגרת). עניין זה עומד ברקע הוויכוח הנוכחי בשאלה מי אשם במחסור של ספטמבר האחרון — עיקרון המשק המתוכנן או הכשרות.

"כמו בכל משק מתוכנן, נוצרים חוסרים הן בגלל האינטרסים של היצרנים, והן משום ששוק מתוכנן הוא שוק לא טוב, אנחנו יודעים את זה מרוסיה וגם מישראל", אומר מקור במשרד האוצר. "בתקופת החגים יש שתי השפעות באותו כיוון — ביקוש שעולה והיצע שפוחת, מכיוון שיש פחות ימי עבודה בתקופה זו. אבל זה לא מצב מחויב המציאות. צריך לאפשר יבוא חופשי. ערכנו הסכם, לפני קצת פחות מחצי שנה, שיאפשר הגדלה של היבוא בפטור ממכס, ועם הזמן תהיה הקלה".

"בתקופת החגים יש שתי השפעות באותו כיוון — ביקוש שעולה והיצע שפוחת, מכיוון שיש פחות ימי עבודה בתקופה זו. אבל זה לא מצב מחויב המציאות. צריך לאפשר יבוא חופשי"

מקור במשרד האוצר

מבחינת המחלבות, החקלאים ומועצת החלב, הבעיה נעוצה בהקפדה על חוקי הכשרות שדורשת הרבנות. לדברי איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, במהלך ספטמבר היה עודף ייצור ברפתות של 14 מיליון ליטר חלב. מתוך זה 12 מיליון ליטר יובשו ונהפכו לאבקת חלב, ו–2 מיליון ליטר נשפכו לשפד"ן — מערכת מערכת טיהור השפכים של גוש דן. כלומר, גם אם מביאים בחשבון את העובדה שחום אוגוסט מוביל לירידה בתנובת הפרות, לא היה צפוי מחסור אלמלא עניין הכשרות.

לדברי, מיכל קראוס, מנכ"לית מועצת החלב ב–2014–2020, הכתובת למשבר החלב האחרון היא הרבנות הראשית, האחראית על מערך הכשרות. "תגיד לרבנות שאתה רוצה חלב כל יום", היא אומרת.

בעצם כמו שאין תחבורה ציבורית בשבת, כך אין חלב בחגים?

קראוס: "נכון, כשהחגים יוצאים באמצע השבוע".

יעקב בכר, יו"ר ארגוני הקניות של הקיבוצים, המחזיקים 23% מתנובה, טוען כי "אנשים מתבלבלים בין מחסור בחלב למחסור בחלב לצרכן. אין מחסור בחלב, בכל הנוגע למנגנון המכסות. עובדה שהחלב מסופק בעודף, גם שפכו חלב וגם ייבשו. חוליית הייצור פעלה כמו שעון. מי שתוקף את שיטת המכסות נותר בקלונו. אם באמת היה מחסור בחלב — לא היו שופכים אותו".

אין ויכוח על כך שאילו התירה הרבנות עבודה במחלבות בשבתות ובחגים, לא היה מחסור בחלב. ואולם השאלה שנותרה במחלוקת היא אם מביאים בחשבון את עניין הכשרות כנתון שלא ניתן לשנותו, האם משק חלב שמתנהל כשוק חופשי או עם פחות מגבלות היה פותר את בעיית המחסור? זאת, כשניתן לשמור חלב בקירור קרוב ל–30 יום מרגע שנחלב, ו–21 יום מאז אריזתו בקרטון, שמאפשרת את התוקף המקסימלי שלו.

מקורות במחלבות תנובה, המייצרת 75% מהחלב הניגר, אמרו לנו השבוע שכבר באוגוסט הם פינו את כל קווי הייצור כדי לעמוד בביקוש הצפוי לחלב בתקופת החגים. לדבריהם, הם מיצו את כל היכולת בקווי הייצור שלהם וגם את כל יכולת האחסנה, אחרי ששכרו במיוחד אתרי אחסון. לטענת בכיר בתנובה, "אלמלא הפעולות שביצענו, היה מחסור בהיקף של 50% ולא של 15%, וכבר בראש השנה המחסור היה מורגש. שכרנו את כל המחסנים המצוננים שיכולים להיות בישראל, והתחלנו לאגור מלאי. הפחתנו במוצרים לא מפוקחים, כמו חלב דל לקטוז, חלב לקפה וחלב וניל, כדי להגיע למקסימום חלב ניגר. לעומת תקופות חגים בשנים קודמות, הביקוש עלה משום שיש יותר ישראלים בארץ, בעקבות משבר הקורונה. אפשר להגיד בזהירות שבתקופה רגילה אולי לא היינו מרגישים את המחסור, כי פחות משפחות עם ילדים היו בארץ".

פרופ' אבי שמחון, לשעבר מנכ"ל המועצה הלאומית לכלכלה, נותר סקפטי למשמע ההסברים השונים. ב–2018 ביקש שמחון לבטל את התכנון בענף החלב, אבל המהלך לא הצליח. "היתה דרושה הוצאה תקציבית חד־פעמית, ואגף תקציבים חשב שהוא יגיע להסכם זול יותר עם הרפתנים, ושהצרכנים חשובים פחות". שמחון ושלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות ב–2015–2020 שצוטט בתחילת השבוע ב"גלובס" בעניין זה, סבורים כי המחלבות העדיפו להמשיך לייצר את המוצרים הרווחיים יותר שלהן, על חשבון החלב הניגר.

"בגלל התכנון אין אפשרות לכניסה של מחלבות קטנות שיתחרו בתנובה, טרה ושטראוס. הבעיה נמצאת שם ואין דרך לפתור אותה כל עוד השוק מתוכנן"

פרופ' אבי שמחון

משאית של תנובהצילום: photobyphm / Shutterstock.com

לדברי שמחון, גם אם היה עודף ייצור ברפתות, והמחלבות ניצלו את כל כושר הייצור, הדבר אינו מעיד על כך שהמשבר נובע מסוגיית הכשרות. "בגלל התכנון אין אפשרות לכניסה של מחלבות קטנות שיתחרו בתנובה, טרה ושטראוס. הבעיה נמצאת שם ואין דרך לפתור אותה כל עוד השוק מתוכנן. אם למחלבות היה אינטרס כספי בכך — לא היה מחסור. אני מצפה שמשרד הכלכלה יחקור את התנהלות המחלבות בשבועיים האחרונים. אני משער שהן הרוויחו".

המחלבות, מצדן, דוחות בתוקף את הדברים, וכך גם שניידר: "מועצת החלב עושה כל מה שאפשר כדי לקדם את המחלבות הקטנות. כשהמחירים מפוקחים יש יתרון משמעותי לגודל, משום שהרווחיות נמוכה. לכן, קשה למחלבות קטנות לפרוץ. אם לא היה תכנון, לא היו כאן מחלבות קטנות".

"מועצת החלב לא מתערבת בטעם של הצרכנים"

מועצת החלב בהנהלת שניידר היא הגוף האמון על התכנון של משק החלב בישראל, והיא עובדת ישירות תחת שר החקלאות, שנציגו, ערן אטינגר, הוא היו"ר שלה. המועצה הוקמה ב–1965, על פי החלטת ממשלה, כדי לנהל עבור המדינה את משק החלב.

במועצת החלב יש 23 דירקטורים. תשעה מתוכם הם מטעם גופים הקשורים לרפתנים, חמישה נציגים של משרדי ממשלה ושישה נציגי מחלבות. למועצת הצרכנות יש שם נציג אחד בלבד. השניים הנוספים הם נציג של נעמ"ת ונציג של החטיבה להתיישבות. הנוכחות הגבוהה של נציגי החקלאים במועצה, לצד השפעתם במשרד החקלאות ובתנובה, והעובדה שהמנכ"ל הוא כמעט תמיד איש ההתיישבות העובדת, גורמים לכך שהמועצה מזוהה יותר עם האינטרסים של החקלאים.

בהקשר של המשבר הנוכחי, נשאלת השאלה מה עשתה מועצת החלב כדי למנוע אותו. כך לדוגמה, למועצה יש תקציב של מיליון שקל בשנה לפעילות הסברה ושיווק, אך היא לא מעודדת צריכת חלב עמיד, מוצר שפופולרי באירופה, אך ב–20 השנים האחרונות כמעט נעלם לגמרי מהמדפים בישראל. אם הישראלים היו צורכים יותר חלב עמיד, המשבר האחרון כלל לא היה נוצר. "מועצת החלב לא מתערבת בטעם של הצרכנים", אומר שניידר, "כחלק ממטרות המועצה, אנחנו מפרסמים את הערך החיובי של עצם צריכת החלב — בשל ההרכב התזונתי שלו ותכולת הסידן".

השאלה המרכזית בנוגע למועצת החלב קשורה למדיניות מכסות, שאותה קובעת ועדת המכסות במועצה. מדי שנה ממליצה הוועדה על היקף המכסות בענף — כלומר, כמה חלב ייוצר. בסוף 2019 ותחילת 2020, תקופת ממשלת המעבר שבה אורי אריאל כבר לא היה בתפקיד שר החקלאות, החליטה ועדת המכסות להוריד את המכסות ב–2%. זאת, אף שהאוכלוסייה בישראל גדלה מדי שנה. באחת הישיבות התריע פרץ שורק, משקיף בישיבה מטעם התאחדות מגדלי הבקר, מפני המהלך: "הפחתת מכסה היא טעות. אנחנו נכנסים לסחרור, מכיוון שנצטרך לקבל החלטות נוספות כדי להגיע לכמות החלב הרצויה דרך מדיניות התשלום", אמר לפי פרוטוקול הישיבה.

אלון שוסטר, שר החקלאותצילום: ראובן קסטרו

באותה עת ממלאי המקום של שר החקלאות (בנימין נתניהו, ולאחר מכן צחי הנגבי) לא חתמו על הצו, וכך התקבעה הפחתת המכסות בענף, עד שבספטמבר 2020 אימץ שר החקלאות החדש באותם ימים, אלון שוסטר, את החלטת הוועדה והמכסה נשארה בעינה גם בשנה שאחרי. בעניין זה, במארס 2021 הגישו תנועת האינטרס שלנו ופורום קהלת בג"ץ נגד מועצת החלב ומשרד החקלאות, אך הוא נדחה כעבור שלושה חודשים, בטענה ששיקולי המשרד והמועצה היו סבירים.

קשה לדעת אם אותה ירידה במכסות היא זו שגרמה למחסור הנוכחי, כפי שטען בפנינו בכיר לשעבר באחד ממשרדי הממשלה. אבל גם בלי להיכנס לוויכוח הזה, מעניין לראות מדוע מועצת החלב המליצה בכלל על קיצוץ במכסות. מוזר ככל שיישמע, הנימוק היה לחסוך בהוצאות ייבוש החלב העודף. יותר מכסות פירושן יותר חלב. אם יש עודף, מישהו צריך לייבש את החלב ולהפוך אותו לאבקה — וההוצאה הזאת נופלת על מועצת החלב. מאבקת חלב אמנם מכינים גלידות, אך היא נחשבת למוצר נחות בכל הנוגע להכנת גבינות, וחלב לא מכינים ממנה בכלל. העלות, במונחים של תקציב מדינה, היא מגוחכת — 29 מיליון שקל בלבד, לפי תקציב מועצת החלב ל–2020.

"באותה מידה היו יכולים לצמצם בהוצאות האחרות של המועצה", אומר בכיר לשעבר באחד ממשרדי הממשלה, "לעשות פחות שיווק או לבקש מהממשלה כסף לייבוש החלב. לא יכול להיות שבגלל דבר טכני כזה יהיה מחסור בחלב". לדברי אותו בכיר, "זה אותו הסיפור כמו עם המחסור בחמאה. למה אין יותר מחסור בחמאה? הורידו את המכסות — ולמרות כל האזהרות על הפגיעה ברפתנים ובמחלבות, לא נפל העולם. למה? כי הצרכנים רוצים שתהיה חמאה. אבל במועצת החלב לא רוצים לתכנן כך שיהיה עודף, משום שבמצב כזה הם מפסידים. המחסור בחלב חושף את ערוותה של אידיאולוגיית התכנון. כעת כולם מבינים שבמועצת החלב — שבמידה רבה משרתת את האינטרסים של החקלאים — לא מתכננים מתוך אינטרס של הצרכנים, אלא מתוך האינטרס הצר של המועצה", אמר הבכיר לשעבר.

שניידר דוחה את הדברים בתוקף. "ב–29 מיליון שקל קנית את היכולת לתכנן את משק החלב בישראל ולשמור על אספקת חלב יציבה לאזרחים. המכסות ירדו בשנה אחת, כחלק מהחלטה שהיתה נכונה. בסוף 2018 המליצה מועצת החלב להעלות את המכסות ב–30 מיליון ליטר, והשר דאז אריאל והמנכ"ל דאז בן אליהו לא קיבלו ואמרו — 'נעלה ב–60 מיליון ליטר'. זה דומה לשר אוצר שמסכים להפסיד כסף. הגענו לעודף גדול של אבקת חלב — 8,000–10,000 טונה. שנה לאחר מכן הבנו שצריך להתאים את הביקוש. בכל מקרה, אין מצב של מחסור בחלב. את השנה נסיים עם 5,000 טונה של אבקת חלב, זה שווה ערך ל–50 מיליון ליטר חלב. זה חלק מהתכנון שלנו, אנחנו מתאימים את המכסות לביקוש. אם בסוף בחשבון החלב נשאר פלוס, סימן שהתכנון היה נכון. אנחנו נשמח אם המדינה תיקח את עלויות הייבוש עליה, אבל אנחנו יודעים להתנהל בצורה טובה גם במצב הנוכחי".

שוסטר מגן על ההחלטה לקבל את המלצת מועצת החלב, ומסביר שהוא נסמך על הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות, ובראשם המנכ"ל שמינה אז, נחום איצקוביץ'. "לגבי מימון הייבוש על ידי המועצה — זה כמו במשק המים. באוצר אומרים שהמים זה משק סגור שצריך לממן את עצמו, וזוהי גם הגישה במשק החלב. אני לא מתנגד עקרונית לכך שאפשר יהיה לתקצב את זה, אבל כשההנחה היא שזה משק סגור, והוא צריך לאזן את עצמו".

"חצי עסק וחצי נשמה"

"מחסור בימי עבודה" היה הביטוי השגור בכלי התקשורת בכל הנוגע למשבר החלב הנוכחי. הביטוי הזה התייחס לבני האדם שלא עבדו בחגים. הפרות שמייצרות את החלב עובדות 365 יום בשנה. ביקרנו השבוע ברפת בכפר ורבורג, שם לא הופסקה החליבה מאז הקמת הרפת ב–1940. ביום שלישי השבוע, בשמחת תורה, חיכו אלפי ליטרים של חלב במיכל ענקי, ורק לאחר החג הוא נשאב והגיע למחלבות.

שגיא גורפינקל

"גם בישראל צריך להגדיל את הייצור. אמנם יש פה הימור, אבל זה מבטיח שבשבוע שיש בו צריכה מוגברת, כמו בסוף אוגוסט או לקראת החגים, העודף יקטן"

שגיא גורפינקל, בעלי הרפת, הוא חדש יחסית בעסק. אביו רן, נכד לראשוני המושב, ניהל את העסק כמעט כל חייו, עד שהלך לעולמו לפני כמה חודשים, בגיל 82. בנו, מהנדס מחשבים במקצועו, נכנס לנעליו. באר טוביה, המושב הסמוך, הוא הדומיננטי באזור בתחום הרפתות, ובכפר ורבורג נותרו קרוב לעשר רפתות, רובן שותפויות של חקלאים שאיחדו מכסות, ושלוש רפתות של חקלאים בודדים. זו של גורפינקל היא הגדולה ביותר, ויש בה 69 פרות שמניבות כ–800 אלף ליטר חלב בשנה, כ–100 אלף יותר מהמינימום של מתווה לוקר.

פעמיים ביום, ב–5:00 בבוקר וב–17:00 אחר הצהריים, מוביל פועל תאילנדי את הפרות לעבר רמפת החליבה ומחבר אותן לצינורות. באמצעות צ'יפ אלקטרוני שמחובר לרגלי הפרות, יכול גורפינקל לעקוב מרחוק אחרי מה שקורה ברפת. זה חשוב, משום שברפת עצמה הוא נמצא רק בחגים ובסופי שבוע. בשאר הזמן גורפינקל מנהל את הסטארט־אפ ACiiST. זוהי חברה המפתחת מערכת שליטה בתחום התחבורה החכמה, שמותקנת בתוך עמודי תאורה, וכך חוסכת לרשויות זמן רב בחיבור תשתיות. לאחר שעבד בחברה היי־טק גדולה ואף שהה כמה שנים בארה"ב, הוא החליט לפני חמש שנים להקים את הסטארט־אפ הזה, מתוך תקווה לפתח חברה בענף עם פוטנציאל צמיחה גדול.

ברפת עובד גם בנו אסף, משוחרר טרי מצה"ל, והשניים חושבים כיצד להפוך את הרפת לעסק רווחי, משום שכיום היא לא נושאת רווחים. "הרפת שלנו היא חצי עסק וחצי נשמה", אומר גורפינקל, "היא לא מפסידה, אבל תלוי מהם היעדים שלך".

במובנים מסוימים, אפשר לומר שגורפינקל חי בשני הצדדים של המחלוקת בנוגע למשק החלב. כאיש היי־טק הוא נמצא מצעירותו בעולם של שוק חופשי, שבו לא נקבעות מכסות. לעומת זאת, ברפת שלו מעורבת הממשלה, יש רגולציה ומוכתבת מכסה.

אבל דווקא המקום שבו גורפינקל נמצא מאפשר לו להציע פתרון. הוא תומך בקיומן של המכסות, אך סבור שיש להגדיל באופן משמעותי את מספרן, כדי שגם הוא יוכל לצמוח. "אני מבקש שייתנו לי להתחרות באופן הוגן", הוא מסביר, "אבא שלי פחד מהדברים האלה. אבל אני בדקתי את מחירי החלב באירופה, יש מקומות שהחלב בהם זול ב–30%–40%. החוכמה היא לחיות על הזדמנויות. במדינות מסוימות באירופה מייצרים 5%–10% יותר מהמכסה, וזה ממומן על ידי הממשלה. הדבר מבטיח מחסנים שהם בשיא הקיבולת במצב הממוצע, ואפשר להיערך לשיאי צריכה של שבוע־שבועיים. גם בישראל צריך להגדיל את הייצור. אמנם יש פה הימור, אבל זה מבטיח שבשבוע שיש בו צריכה מוגברת, כמו בסוף אוגוסט או לקראת החגים, העודף יקטן".

לדבריו, כדי להגדיל באופן משמעותי את הרפת, הוא צריך להשקיע 6–7 מיליון שקל — בקניית מכסות מרפתנים אחרים והקמת מכון חליבה מודרני יותר. "לפי הנתונים שלי, בתנאים של היום, השקעה כזאת תחזיר את עצמה תוך 5–10 שנים. אבל אני לא יודע אם העסק בטוח. אם אני רוצה לקנות מכסה במיליון שקל, ופתאום עוד חמש שנים יורידו את המכסות, אני צריך הבטחה שבמצב כזה ההשקעה שלי במכסה לא תימחק.

"בגגות הסולאריים שחקלאים מתקינים על רפתות, לדוגמה, יש הבטחה להכנסה של 20 שנה. זו השקעה בטוחה יותר. אני בעד מודל חדש, שלפיו ייצרו 10% יותר חלב בארץ — והמחיר יירד ב–10%. זה קשה, כי חלק מהרפתות ייפלו, אבל זה בר ביצוע ולא צריך לעשות את זה בבת אחת. אמנם יהיו עודפים, וחלק מהחלב יישפך, אבל חלק אחר אפשר יהיה להציל על ידי ייבוש, וניתן גם לחשוב על דרכים יצירתיות נוספות".

דרישות הכשרות מקשות על יבוא מחו"ל

משבר החלב האחרון מעלה לסדר היום גם את ההשפעה העצומה שיש לכשרות בענף המזון. סוגיית כשרות החלב, בארץ ובחו"ל, היא סבוכה, אבל במסגרת הדיון הכללי על "חלב נוכרי" (כלומר, כזה שנחלב ללא השגחה של יהודים) קיים המושג "חלב סתם", שמתיר ליהודים לצרוך חלב נוכרי ומוצריו בשל פיקוח של מדינות בחו"ל על כך שהחלב לא מעורבב בחלב של בעלי חיים שאינם כשרים.

ארגוני כשרות אורתודוקסיים בארה"ב, כולל הארגון הגדול ביותר — OU, Union of Orthodox Jewish Congregations of America — מתירים שימוש ב"חלב סתם", תוך הסתמכות על פסיקה של הרב משה פיינשטיין, מגדולי פסוקי ההלכה החרדים בארה"ב באמצע המאה הקודמת.

במאמר מ–2003 הסביר הרב של תנובה, זאב וייטמן, על סוגיית "חלב סתם", ורמז לכך שבכל הנוגע לכשרות, עמדת החקלאים, חילונים ברובם, דווקא עולה בקנה אחד עם עמדת הרבנים. "דרישת הכשרות לחלב ישראל ולגבינת ישראל מקשה על יבוא מוצרי החלב מחו"ל, ומגנה במידה מסוימת על ייצור החלב המקומי". הדברים אמנם נכתבו ב–2003, אבל לאור המאבקים השונים בנוגע ליבוא בשנים האחרונות, לא נראה שהאינטרסים השתנו. במהלך השנים החקלאים הפגינו נגד מהלכים שונים של האוצר, אך לא זכורה הפגנה שלהם מול משרדי הרבנות הראשית.

"יש בהלכה סטנדרטים שונים — בישראל ובחו"ל — לגבי כשרות חלב. אני לא מבין אותם. באנו בבקשות ועם רעיונות לרבנות, כיצד לאפשר למחלבות להעסיק לא יהודים בשבתות וחגים, אבל זה לא הלך"

איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב

לדברי מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר, במהלך השנים היו ניסיונות לשכנע את הרבנות לשנות את עמדתה. "יש בהלכה סטנדרטים שונים — בישראל ובחו"ל — לגבי כשרות חלב. אני לא מבין אותם. באנו בבקשות ועם רעיונות לרבנות, כיצד לאפשר למחלבות להעסיק לא יהודים בשבתות וחגים, אבל זה לא הלך".

מהרבנות הראשית נמסר: "לא התקבלה אצלנו פנייה בנושא. נהלי הרבנות הראשית מסדירים את אופן החליבה המותר בשבת ובהתאם לכך מתבצעת חליבה בשבתות ובמועדי ישראל".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"