כבר לא שוליים והזויים: מתנגדי החיסונים מרימים ראש

מה מעיד על קונספירציה רחבת ממדים יותר מהמאמץ של המדינות לכפות על האזרחים חיסון שיש בו רכיבים שמשנים את האר.אן.איי, והופכים את האדם שלקח אותם לאנטנת G5 או לזומבי של ביל גייטס?

ירון כהן צמח
ירון כהן צמח
אילוסטרציה חיסון מזרק
צילום: fpm / Getty Images / iStockphoto
ירון כהן צמח
ירון כהן צמח

הרבה סבל יצרה מגפת הקורונה. בידוד חברתי, מוות ומצוקה כלכלית. בשנים הקרובות יתבררו גם ההשפעות הפסיכולוגיות, הסוציולוגיות והפוליטיות של המשבר. אולם נדמה שיש מי שזוהי שעתם היפה ביותר: מתנגדי החיסונים.

אם בעבר נתפשו מתנגדי החיסונים כקבוצה שולית והזויה, והואשמו שהם "מפיצי מחלות", כיום כשהחשדנות כנגד מהלכים של המדינות למיגור המגפה גוברת והולכת, הדעות שהם משמיעים נהפכות למרכזיות יותר ויותר, עד כי ממשלות בכל רחבי העולם שוברות את ראשן בשאלה מה צריך לעשות כדי לשכנע את ההמונים להתחסן.

למעשה, יש כאן שתי בעיות ציבוריות. הראשונה היא החשש מעצם החיסון והסכנה שבו. מאז המצאת החיסון הראשון לאבעבועות שחורות במאה ה־19, למתנגדי החיסונים יש שלל טיעוני נגד: הם לא מוכנים לקבל את הגדרות המחלות של הממסד, שוללים את תהליכי הפיתוח והבקרה וחוששים מהחומרים הכימיים המהונדסים שבחיסונים. אחרים מצביעים על האינטרסים הכלכליים של היצרניות (שלשיטתם, בכלל ממציאות מחלות) המשולבים עם האינטרסים הכלכליים של המדינות. יש מי שבשם הדת או לחילופין בשם חופש הפרט שולל כל מעורבות בגוף האדם, והמהדרין אף מגיעים לכדי דחייה מוחלטת של הרפואה המערבית שמבחינתם היא לא יותר מאמונה טפלה.

במשך עשרות שנים מדינות רבות התמודדו עם השאלה מה עושים עם קבוצה זו שמהווה, לדעת מומחי רפואה ציבורית, מוקד של התפרצות מחלות. לצורך כך הם ניסו להבין מדוע מתעוררת ההתנגדות. אחד ההסברים המקובלים בפסיכולוגיה חברתית הוא בעיית המחסור במידע מדויק שמאפשר את כל הפקפוק הזה במדע. כך לפחות טוען "מודל גירעון המידע" שנוסח בתחילת שנות ה־80. על פי מודל זה, אם רק ניתן לציבור את המידע הנכון באופן רציונלי, הוא יקבל את התפישות המדעיות של המומחים. כלומר, כדי לשכנע את ההמונים לאמץ גישות מדעיות, יש להפעיל מערך של "מפיצי מדע" שיילחמו בבורות ובאמונות המוטעות של ההמונים.

המודל הזה נכשל לא רק מאחר שהוא נוקט עמדה פטרונית שרואה בהמונים בורים וחסרי דעת, אלא כי כיום, במקום חוסר מידע יש עודף מידע עד כדי רוויה. המודל גם מתעלם מאמונות דתיות ומסורות תרבותיות, ובוודאי גם מהנטייה של כל אדם להמשיך להחזיק באמונתו, שכן זו מגדירה את זהותו. מה גם שכיום כל אחד הוא "מומחה" שמסביר את משנתו בפייסבוק לכל מי שמעוניין בכך – עד כי בימינו "המומחיות" איבדה את יוקרתה. בפועל כיום לא המומחים מלמדים אותנו מה לעשות אלא כוכבי הטיקטוק; ולא המדענים הם אלה שמכוונים מדיניות אלא אינטרסים פוליטיים צרים, שתמיד מעוררים חשדנות.

זה כמובן מעורר בעיה נוספת והיא שהמאמצים הנוכחיים של המדינה לשכנע את האזרחים להתחסן מובילים אותה למילכוד: אם לא תעשה דבר ותיתן לכל אחד לבחור מה לעשות תוך כדי תקווה להשגת חיסון העדר, המגפה לא תחלוף ונישאר בלופ של סגרים ומשברים כלכליים מתמשכים; אם כן תעשה מאמצים לשכנע את כולם להתחסן – על ידי "מפיצי מדע" במקרה הטוב, או "מפיצי מדיניות" במקרה הפחות טוב, או על ידי סנקציות במקרה הרע – היא תעורר את החשדות הקונספירטיביים שנהפכו, גם הם, לנחלת רבים בעידן הקורונה.

ברור שכיום רוב המהססים להתחסן, אינם דומים לאותם מתנגדי חיסונים קלאסיים. פרדוקסלית, ההיסוס כיום נובע דווקא מהצלחת שיטת הבקרה על חברות התרופות ומהאמון הרב שהיא יצרה אצל מרבית האנשים. אלו מעלים תהיות וחששות דווקא בגלל אותם קיצורי דרך שנעשו בהליכי אישור החיסון. אלא שמבחינת המדינה האתגר הוא אותו אתגר – לשכנע את ההמונים להתחסן. המדינות מגייסות ידוענים, רופאים, מעצבי דעת קהל ויחצ"נים, ומפיקות קמפיינים, במקביל לפרסומים על העונשים הצפויים למי שלא מתחסן ותמונות של טיסות מלאות מחוסנים שהורשו לצאת מגבולות המדינה. אלא שבמערכת שספוגה עד עמקי נשמתה בפייק ניוז, עובדות אלטרנטיביות וחוסר אמון ברשויות ובתקשורת, זה לא בהכרח ישיג את התוצאה הרצויה.

שכן, מה מעיד על קונספירציה רחבת ממדים יותר מהמאמץ של המדינות לכפות על האזרחים לעשות דברים שהם לא רוצים, ולקבל חיסון שיעילותו מוטלת בספק, ושיש בו רכיבים שמשנים את האר.אן.איי, רכיבים שהופכים את האדם שלקח אותם לאנטנת G5 או לזומבי של ביל גייטס? הנה, כך הם מאמינים, כל החששות המוקדמים מפני החיסונים וכל החששות שהתעוררו עם פרוץ המגפה על התוכנית הנסתרת להשלטת סדר עולמי חדש – קורמים עור וגידים.

במובן זה, מבחינת מתנגדי החיסונים, הביטוי "חיסון העדר" מקבל משמעות חריפה מהרגיל. במקום להבין זאת כחיסון טבעי של קבוצת אנשים שמצליחה להתגבר על וירוס קטלני ללא שינוי סדרי היומיום, המושג נתפש בעיני מתנגדי החיסונים פשוטו כמשמעו – ככפייה של המדינה על כולם להתחסן כעדר אחד, חיסון של כל אלה שלא חושבים לעומק על המשמעויות של הניסוי הזה בבני האדם שעושות חברות התרופות ומאמינים לתעמולה הממשלתית כמו כבשים פועות.

הזמן ילמד האם החיסון יעיל דיו לעצור את המגפה. אבל החשדנות שמצמיחה קבוצות חברתיות כמו מתנגדי החיסונים ושלל הקונספירציות הקשורות להם לא תיעלם, שכן היא צומחת על רקע משבר אמון בין המדינה לבין אזרחיה. וזו, ככל הנראה, תהיה הבעיה המרכזית עימה יתמודדו המדינות בשנים הקרובות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר