מסיושי סאן

מה קורה כשמישהו חדש מגיע לשכונה עם 100 מיליארד דולר, מחליט להוציא אותם במהירות על סטארטאפים ועוד מוסיף על כך מינוף בנקאי? לא צריך לסיים תואר בכלכלה כדי לנחש את התשובה: המחירים של הסטארטאפים עולים. ומה קורה אם הבחור החדש מודיע שהוא עומד לגייס עוד 100 מיליארד דולר? נכון, הם עולים עוד יותר.

זה בדיוק מה שקרה בשלוש השנים האחרונות. הבחור החדש, לפחות באופן יחסי, הוא המשקיע היפני מסיושי סאן, השולט בחברה בשם סופטבנק, ואת 100 מיליארד הדולרים הוא קיבל בעיקר משליטי סעודיה וקטאר. סאן השקיע מהר ובאגרסיביות ביותר מ־90 סטארטאפים, וגרם לעליית שוויין של החברות, ובעיקר המצליחות שבהן – "חדי הקרן" שזוכות לשערוך של מעל למיליארד דולר.

הקרן שבשליטת סאן, וויז'ן, העמידה לרשות הסטארטאפים כסף זול בדמות גיוסי הון בהתאם לשווי חברה הולך ועולה, והנחתה אותם לגדול מהר, כמעט בכל מחיר, כדי להוביל ולהשתלט על השוק שלהן. הרעיון היה כזה: בעסקים הדיגיטליים, בשל אפקט הרשת, קיימת תופעה של "המנצח לוקח הכל" – וכדי לזכות בכל הקופה חייבים להיות כזה. עם הכסף של שליטי המפרץ והאסטרטגיה האגרסיבית הזו, השקיע סאן מיליארדים בחברות כמו אובר, WeWork, קומפס ופליפקארט (בתחומי האינטרנט), וגם בחברות חומרה כמו יצרני השבבים arm ו־Nvidia. הכסף היה זול, אף אחד לא בדק יותר מדי בקרביים של החברות, וסאן כבר החל בפגישות במדינות המפרץ כדי לגייס עוד קרן של 100 מיליארד דולר. נראה היה שהעתיד של סאן, והמחירים של הסטארטאפים המבוקשים, הולכים רק בכיוון אחד: למעלה.

אלא שלפני שלושה חודשים התרחשה תקלה חמורה בתוכנית של סאן – תקלה ששמה מוכר לרבים בישראל: אדם נוימן. הסיפור ידוע: WeWork פרסמה תשקיף להנפקה בבורסה על פי שווי של כ־60 מיליארד דולר, ובתשקיף נחשפו נתונים פיננסיים המעלים סימני שאלה לגבי יציבות המודל העסקי שלה, ובעיקר שורה של עסקות בעלי עניין מפוקפקות. לאחר שהתברר שאין לחברה מספיק כסף כדי לשרוד עד לסוף השנה, קרן ויז'ן נאלצה לחלץ אותה – תוך הזרמה של 9 מיליארדי דולר נוספים, מהם 1.7 מיליארד דולר לנוימן עצמו, שהודח מתפקידיו.

עכשיו סאן צריך לתקן את התקלה. עליו להוכיח שהוא בכל זאת יודע להשקיע בחברות ולפקח עליהן – ומי שיישלם את המחיר הם הסטארטאפיסטים, כולל הישראלים שבהם. קרן ויז'ן כבר מסרה שלא תסכים יותר להשקיע כספים בחברות שבהם המייסדים מחזיקים מניות שליטה מיוחדות (זו הסיבה שנאלצו לשלם לנוימן 1.7 מיליארד דולר, למרות ההתרסקות). בעקבות אירועי WeWork, ולאחר הירידות במניות של חברות אחרות של סאן בבורסה – כמו אובר וסלאק – סביר להניח שהקרן תפקח בדרך קפדנית יותר על המשטר התאגידי והתנהלות המייסדים, ובאופן כללי תבקש להשקיע על פי ערכים ושוויים נמוכים יותר, כדי למנוע נפילות בבורסה והפסדים נוספים בעתיד.

כל זה לא אומר שמחירי הסטארטאפים יתרסקו, או שהיקפי הגיוסים של חברות ההזנק יקרסו בשנה הקרובה. כמו בשווקי המניות והנדל"ן, הדלק המרכזי של גיוסי הסטארטאפים הוא הריבית האפסית בכל העולם המערבי – הדוחקת במשקיעים לשים את כספם על כל דבר שיכול להניב תשואה חיובית משמעותית, אפילו אם אלה הימורים מסוכנים למדי. אבל בדיעבד, ייתכן ש־2019 בכל זאת תיזכר בדברי הימים של ההייטק כשנה של הבועה הגדולה, זו שניפחו מסיושי סאן והכסף הסעודי שלו – ושאדם ניומן הוא האיש שלא ברצונו, ניקב אותה.