שרגא שוורץ, 37

חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אפרת נוימן
אפרת נוימן

כשנה לפני שסיים את לימודי הרפואה, במסלול המשלב לימודים קליניים ומחקר, החליט ד"ר שרגא שוורץ להתמקד במחקר מדעי. אחרי פוסט־דוקטורט קצר במחלקה לגנטיקה מולקולרית של מכון ויצמן המשיך לפוסט־דוקטורט נוסף, במכון ברוד של אוניברסיטת הרווארד והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, וב־2015 הצטרף לסגל מכון ויצמן. בשנים האחרונות קיבל את מענק ה־ERC של האיחוד האירופי, וזכה במענק לחוקרים צעירים מצטיינים מטעם EMBO – הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית.

המחקר של שוורץ ועמיתיו מתמקד בחשיפת אבני הבניין הבסיסיות מהן מורכבות מולקולות mRNA (Messenger RNA או "אר.אן.איי שליח"), המשמשות לתרגום המידע התורשתי האגור בדי.אן.איי וחיוני לתפקוד התא. עשרות שנים מקובל היה לחשוב שהאר.אן.איי בנוי מארבע אבני בניין בלבד, אולם שורה של מחקרים מהשנים האחרונות, בהם מחקריהם של שוורץ ועמיתיו שהתפרסמו בכתבי העת המדעיים Nature ו־Cell, זיהו ומיפו עוד אבני בניין רבות לאר.אן.איי ותרמו להבנת תפקידיהם בתוך התא. בין השאר הראו שוורץ ועמיתיו כי לאבני בניין אלה פוטנציאל לשנות את המסר הגנטי המועבר על ידי האר.אן.איי, ובכך לווסת את תהליכי קבלת ההחלטות בתוך תאים. ממצאי המחקרים של שוורץ יכולים לתרום להבנת מחלות שבהן יש מוטציות באנזימים המעורבים ביצירת אבני הבניין השונות, ובכלל זה סרטן, השמנת יתר חמורה ומחלות מוח ניווניות.

צילום: ניר קידר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לס נייט הכחדה אנושית מרצון

"נחיה חיים ארוכים ואז ניכחד": האיש שרוצה שלא יהיו יותר אנשים בעולם

FILE PHOTO: Twitter logo and a photo of Elon Musk are displayed through magnifier in this illustration taken October 27, 2022. REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo

כיכר העיר המטורפת של אילון מאסק עוד עלולה להרוג אותנו