הפרופיל המזויף

בוטים ומשתמשים המסתתרים מאחורי זהויות בדויות ופועלים בשירות בעלי אינטרס, ומציפים את הרשתות החברתיות

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן

בשנים האחרונות עבר מוקד הפעילות של הפוליטיקאים מהמדיה המסורתית למרחב האינטרנטי, הן בשגרה וביתר שאת סביב מערכות בחירות. השינוי הזה הוליד שחקנים חדשים שמשפיעים על דעת הקהל לא פחות ממנהלי הקמפיינים של שלטי החוצות והתשדירים בטלוויזיה: האקרים, רשתות של חשבונות מזויפים ומערכות אוטומטיות להפצת פייק ניוז. פלטפורמות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב ורדיט, שמאפשרות לכל אדם לפתוח פרופיל אישי ולהפיץ מידע לכל דורש, נהפכו ממרחב דמוקרטי ושקוף לכלי תקשורת שמקדמים אג'נדות נסתרות של גורמים שונים, בעיקר פוליטיים. בפלטפורמות אלה מתרחשת פעילות ענפה של חשבונות מזויפים שמפיצים מידע כוזב ומשבשים את ההתנהלות התקינה שלהן.

מעל הפעילות התמימה־לכאורה ברשתות החברתיות מתנוססים סימני שאלה רבים – האם המידע שאנו צורכים מוגש לנו על ידי מכונה ("בוט") או אדם אמיתי? אם זהו אכן בן אנוש, האם הוא מתחזה? והשאלה החשובה מכולן – האם המידע עצמו אמיתי או מזויף? ככל שעובר הזמן, הולכים ומתבררים ממדיה העצומים של הבעיה שנוצרה ברשתות החברתיות: הן פשוט איבדו שליטה על הפיד שיצרו.

השיטה שאליה התרגלנו פשוטה מאוד: מעצמות האינטרנט בנו מוצר טכנולוגי קל לתפעול שמצריך מידע מינימלי: כתובת מייל. זהו. כל השאר ללא פיקוח – התמונה יכולה להיות כל תמונה, השם יכול להיות כל שם, ומאחורי הפרופיל החדש יכול לעמוד כל אחד.

הדוגמה המוכרת ביותר לפרופיל שזהותו האמיתית אינה ידועה היא של אושיית הרשת אדם גולד, שתמונת הפרופיל שלו היא תמונתו של מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג. לאורך שנות קיומו כפרופיל פייסבוק, נחשב "אדם גולד" לפעיל ימני בעל ביקורת קשה נגד מערכת המשפט הישראלית. בין השאר נטען כנגדו כי הוא מניפולטור שמנצל את החשיפה המשמעותית לה הוא זוכה ברשת החברתית כדי להשפיע על הבחירות בישראל – אולם גולד עצמו הכחיש האשמה זו.

כשמיליוני זוגות עיניים נמצאים במקום אחד, מי שמבקש לבסס לעצמו מעמד, שם וכוח יכוון את עיקר פעילותו למקום הזה בדיוק. כך צמחו להם ספקי שירות חדשים – אנשים שבונים מערכות שמזייפות לייקים, פרופילים ואפילו ידיעות. פוליטיקאי שמבקש לפגוע במתמודד יכול לרכוש מאגר בוטים שיסתובבו ברשת ויגיבו תגובות נאצה אצל המתחרה. רשת חשבונות מזויפים שתפיץ ידיעות כוזבות על מועמד מתחרה ותפגע בשמו. גם במנוע החיפוש של גוגל קל לפגוע במתחרים פוליטיים על ידי מערכת בוטים שמתוכנתת לכתוב את שמו של מועמד מספר רב של פעמים. ככל שמושג עולה יותר בתוצאות החיפוש, האלגוריתם של גוגל מזהה זאת, מבין שיש לה ביקוש – וערכה הכספי של המילה עולה. התוצאה – כך ניתן "לשתות" תקציב של מועמד מתחרה שינסה לעשות לעצמו קידום במנוע החיפוש.

את המחיר הכבד משלמת כעת פייסבוק, שמנסה שנים להילחם בתופעת החשבונות המזויפים – מלחמה שהיא לא מפסיקה להפסיד בה. רק לאחרונה חשף מקרה גולד את אוזלת ידה של פייסבוק, לאחר שהאחרונה קבעה באופן חד משמעי שמדובר בחשבון מזויף, חסמה אותו. לאחר מכן, תחת לחץ ציבורי, השיבה את החשבון לחיים, ואז הסירה אותו שוב. אם כך, מהי המדיניות הרשמית של פייסבוק בנוגע לחשבונות מזויפים? לשאלה זו הגיבה החברה בצורה עמומה: "פייסבוק פועלת ליצירת סביבה בטוחה עבור משתמשיה. ישנן סיבות שונות להסרת פרופיל, כמו למשל שימוש בפרופיל מזוייף, שנחשב להפרה של כללי הקהילה של פייסבוק".

גודלה האמיתי של תופעת הזיוף אינו ידוע. קשה לאתר בכל רגע נתון מבין מיליארדי משתמשים את העומד מאחורי פרופיל פיקטיבי כלשהו. החודשים האחרונים היו רוויים בידיעות על חשיפת רשתות בוטים וחשבונות מזויפים, בעיקר בטוויטר ופייסבוק.

במקביל לתופעות דוגמת אדם גולד, מתרחשת פעילות מפוקפקת נוספת – רשתות של בוטים שעולים בעיקר בטוויטר ומפיצים ציוצים במטרה להשפיע גם שם על השיח הפוליטי. השיטה בטוויטר גם היא פשוטה מאוד – חשבון מזויף מעלה ציוץ, ורשת בוטים מפיצה אותו בצורה מתוזמנת וכך מהדהד המסר ברחבי הרשת החברתית.

זהו בור ללא תחתית – בחודש שעבר (אוגוסט) הודיעו פייסבוק וטוויטר יחד כי הן הסירו כ־1,000 חשבונות מזויפים שמאחוריהם עומדים, כפי שהן הציגו זאת, מפעילים אירניים. בהצהרה של פייסבוק נמסר כי בסיוע חברת סייבר FireEye נחשפה הרשת שפעלה תחת החשבון Liberty Front Press שנמצא קשר בינו לבין השלטון באירן.

הרשת קישרה יחד פעילות מתואמת בין מספר עמודים שהוציאו בשנים 2012־2018 כ־12 אלף דולר לקידום כתבות, סרטונים ופרסומים שאליהם נחשפו לפחות 155 אלף משתמשים. גוגל חסמה 39 ערוצי יוטיוב שקידמו גם הם תעמולה אנטי ישראלית ושמאחוריהם עומדים גורמים אירניים.

הרקורד של השפעת הזיופים רק הולך ומתארך. ברקזיט, הבחירות בניגריה, בצרפת ובארצות הברית, בכל האירועים האלה התעוררו חשדות באשר להתערבות של בעלי אינטרסים באמצעות פרופילים מזויפים, פייק ניוז ובוטים, על ביצוע מניפולציה בדעת הקהל והטיית התוצאה לכיוון הרצוי להם. אצלנו תהיה השנה הקרובה שנת בחירות לרשויות המקומיות, ולאחר מכן גם לכנסת ולראשות הממשלה. האם הציבור יגיע אליהן כשהוא מודע לסכנות ולאפשרות שהמציאות שנשקפת אליו מן המסך מעוצבת עבורו כדי להניע אותו להצביע למועמדים מסוימים? מותר לקוות, אך נראה שאף על פי שהציבור מודע לכל התופעות המזיקות שמתרחשות ברשתות החברתיות, וכי יש להיזהר מכל פרופיל, מכל פרסום ומכל ידיעה – הוא עדיין מצביע באצבעות, וממשיך להגיע אליהן ולצרוך בהן את מרבית המידע שלו.

צילום: גטי אימג'ס ישראל

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"