משחררי המידע הציבורי

רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע; אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה; עו"ד שחר בן מאיר

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אפרת נוימן
אפרת נוימן

לכל אזרח במדינת ישראל יש זכות לקבל מידע מרשות ציבורית. בשנים האחרונות נהפך חוק חופש המידע לכלי מרכזי להפיכת הרשויות הציבוריות לשקופות יותר. הכלי הזה אינו מושלם. לא תמיד מתקבל כל המידע ולעתים נדרשת התערבות של בתי המשפט (לאחר סירוב למתן המידע) – אבל גם במידע שמתקבל וגם בהתעקשות מול המערכת יש ערך גדול להגברת השקיפות. המידע שמתקבל משתרע על פני תחומים ומשרדים שונים, החל מיומני פגישות של שרים, הוצאות בתי ראש הממשלה וניגודי עניינים של בכירים במגזר הציבורי, וכלה בנתוני האימוץ של ילדים מישראל ובחו"ל ואפילו בשמות הרבנים שעמם נפגש הרמטכ"ל מאז שנכנס לתפקידו.

בין המובילים שבמשגרי בקשות חופש המידע נמצאים התנועה לחופש המידע ועמותת הצלחה, עם מאות בקשות בשנה. לזכותה של התנועה לחופש המידע, שמנהלת כיום רחלי אדרי, אפשר לזקוף את בקשת המידע והעתירות המשפטיות הנוגעות להוצאות מעון ראש הממשלה, שחשפו התנהלות לא סבירה של דיירי הבית ושומרי הסף, וכן מידע שהתקבל אודות הנכסים של דואר ישראל שנמצא לפני הליך הפרטה, נתונים ממשרד הבריאות וקופות החולים על השימוש הגובר של ישראלים בתרופות אופיאטיות ומשככי כאבים, וציוני מבחני הבגרות בפילוח בית ספרי (ולא רק אזורי) על פי מקצוע ומספר יחידות.

גם היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, אלעד מן, מרבה בבקשות שחשפו בשנים האחרונות שלל נתונים חשובים עם ערך לציבור. בהם יומנים של שרים, טיסות של בכירים, נתוני תפיסות וחילוטים אצל חשודים על פני תקופה של עשור, והרשימות המלאות של ניגודי העניינים של שופטים, לרבות שופטי העליון.

ה"נדנוד" למערכות השלטון והפעילות למען הציבור מתבטאת גם בהגשת תביעות צרכניות ועתירות לבג"ץ, ואת זה עמותת הצלחה עושה באופן קבוע. כך למשל, עתירה שהגישה לבג"ץ לקביעת קריטריונים להעמדת שוטרים לדין משמעתי או פלילי במח"ש הסתיימה בהודעת הפרקליטות על ניסוח הנחיות.

מי שמרבה בהגשת עתירות לבג"ץ המכוונות להתנהלות נבחרי ציבור – ובראשם ראש הממשלה נתניהו – הוא עורך דין שחר בן מאיר שמתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות. בעוד שבהגשת ייצוגיות יש גם פוטנציאל ממשי לשכר טרחה, במקרה של העתירות והבקשות השיקול הכלכלי אינו קיים; במקרה הטוב יוחזרו הוצאות מינימליות. כך למשל, בן מאיר הגיש ב־2017 עתירה לבג"ץ נגד המשך העסקתו של עו"ד יצחק מולכו כיועץ מדיני של ראש הממשלה, וכמה ימים לפני המועד לתשובת המדינה מולכו הודיע שהוא מתפטר. בן מאיר גם הגיש בקשות חופש מידע רבות, ובהן הבקשה לקבל את מועדי הפגישות של ראש הממשלה ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' ואת עלויות נסיעות ראש הממשלה לחו"ל.

אחת ההצלחות של בקשות חופש המידע היתה חשיפת הוצאות נסיעות נתניהו לחו"ל ב־2015, שהסתכמו בכ־8 מיליון שקל. את המידע קיבל בן מאיר לאחר שהגיש עתירה לבית המשפט שבה כתב כי "הביקור של ראש הממשלה (ורעייתו) לא נערך על חשבונם הפרטי, אלא על חשבון העותר (כחלקו היחסי בתשלומי המסים), ושאר משלמי המסים במדינת ישראל. במדינה מתוקנת, ראוי היה כי משרדי הממשלה יציגו לציבור באופן שקוף וגלוי (למעט משיקולי סודיות שאינם רלוונטיים כאן) את ההוצאות של משרדי הממשלה לרבות הוצאות בדבר עלות הנסיעות של נבחרי ציבור לחו"ל".

מימין: אלעד מן, שחר בן מאיר, רחל אדריצילום: מגד גוזני

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט