מארק צוקרברג

מארק צוקרברג, ניתן לטעון במלוא הרצינות, הוא האיש המשפיע ביותר על הכי הרבה אנשים בעולם, כולל כמובן בישראל. המספרים מדברים בעד עצמם: כ־2.5 מיליארד אנשים עושים שימוש ברשתות החברתיות שלו, הכוללות את פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם. מדובר בשליש מאוכלוסיית העולם, כמחצית מבעלי החיבור לאינטרנט, וכמעט 100% מאזרחי ישראל. גם ההרגלים של הציבור איתו: יותר ויותר אנשים מקבלים כיום את המידע הפרטי והציבורי מהמוצרים שלו, אשר החליפו את העיתונים, את הרדיו ובמהירות הולכת וגדלה גם את הטלוויזיה. בידקו את זה על משפחותיכם, ותגלו שילדים וצעירים ממעטים לקרוא עיתונים, לשמוע רדיו או לראות את מהדורות החדשות בטלוויזיה, אבל הם בכל זאת יודעים די טוב מה קורה במדינה ובעולם. איך? באמצעות הרשתות של צוקרברג.

אבל האם צוקרברג משפיע ישירות על התכנים? התשובה היא: בוודאי. עד לא מזמן ניסו אנשי פייסבוק, וגם צוקרברג עצמו, לטעון שהם לא כלי תקשורת אלא "פלטפורמה", צינור של מידע שלא שונה מהותית מחוטי הנחושת והמרכזיות של רשת הטלפונים. זהו גם הסטטוס המשפטי שלהם, אך זה מעולם לא היה נכון. פייסבוק מסננת תמונות ותכנים מזה שנים, ומציגה את הידיעות בפיד של המשתמשים בהתאם לאלגוריתמים וסדרי עדיפויות שהיא קובעת.

כעת אפילו המסכה הזו נתלשה מעל פניה. בעקבות שורה של שערוריות, בהן דליפת המידע וההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות בארצות הברית סביב פרשת קיימברידג' אנליטיקה, צוקרברג שינה כיוון ועכשיו הוא עורך את התכנים בפייסבוק באופן פעיל. הוא מחליט למשל, אילו עיתונים ואתרים יקבלו גישה לרשתות שלו ואלו יצונזרו ממנה - כך לאחרונה, הוא פסל את האתר האולטרה־ימני Infowars. בשל הלחץ הציבורי, צוקרברג ואנשיו מסננים תכנים של שנאה ואת מה שהם מזהים כ"פייק ניוז", מוחקים פרופילים ועמודים, מקדמים מסרים משפחתיים על פני חדשות, ובאופן כללי מנסים להציג לציבור תמונת מציאות סטרילית וממוקדת־קונצנזוס ככל האפשר.

זו השפעה עצומה. צוקרברג אמנם לא מבצע תחקירים עיתונאים או מקדם אג'נדות, אבל הוא מחליט מה הציבור יראה ומה לא – ומפעיל את הסלקציה הזאת על תחקירים ואג'נדות של כלי תקשורת אחרים. ההשפעה שלו אמנם עובדת באמצעות אלגוריתמים ובינה מלאכותית, אבל היא דרמטית לא פחות, ולמעשה הרבה יותר, מזו של העיתונות המסורתית ושל פוליטיקאים או אנשי ציבור המופיעים בטלוויזיה.

עד מתי? צוקרברג סידר בפייסבוק מבנה משפטי המותיר בידו את השליטה המוחלטת בניהול בכל תסריט אפשרי, ועד לאחרונה איש לא העלה את האפשרות שהוא יפנה את תפקידו לאחר. אבל לאחר שהמניה ירדה ב־20% ואיבדה 120 מיליארד דולר ביום מסחר אחד, הורגש לראשונה לחץ מטעם חלק מהמשקיעים, הרואים בצוקרברג אסון יחסי ציבור מהלך, להחליפו. זו עדיין אפשרות קלושה, כי מול המחאות של הציבור, ולמרות הזחיחות שהוא הפגין בשימוע מול נציגי הקונגרס והסנאט האמריקאי באפריל, אין כיום איש במסדרונות הממשל של דונלד טראמפ המציע להגביל את כוחו או את השפעתו.