הראל פרימק וברק גונן

יו"רים משותפים של צדק פיננסי

איתן אבריאל
איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתן אבריאל
איתן אבריאל

מאיזו סיבה החליטו שני אנשים באמצע החיים, שניהם בוגרי יחידת המצטיינים תלפיות של הצבא ובעלי קריירות טכנולוגיות בענפים מבוקשים, פלוס משפחה וילדים, להשקיע בין שליש לרבע מזמנם במלחמה נגד עוולות ציבוריות בשוקי ההון והכספים? נתחיל מהאנשים: הראל פרימק, 53, הוא ד"ר לפיזיקה תיאורטית המייעץ לחברות סטארטאפ; ברק גונן הוא מומחה לסייבר, ששירת כקצין ב־8200. כיום הוא מחבר ספרי לימוד לסייבר ומלמד את המקצוע בבתי ספר תיכוניים. פרימק וגונן הם שני האנשים מאחורי העמותה האקטיביסטית צדק פיננסי, שהם הקימו בגלל שילוב של תסכול, אידיאולוגיה, עניין אינטלקטואלי – וגם חברות.

השניים עובדים ללא תשלום. "בחשבון העמותה מופקדים אותם 300 שקל שהפקדנו בתחילת הדרך, כדי שיהיה לנו כלי משפטי שבאמצעותו נוכל להגיש עתירות משפטיות", הם מספרים. צדק פיננסי – כלומר פרימק, גונן ודובר העמותה, אסף כרמל – נלחמת במוסדות הפיננסיים הגדולים וברגולטורים באמצעות ארגז הכלים של מאבקים אזרחיים: עבודות מחקר, מכתבים למקבלי החלטות וארגונים, תביעות ייצוגיות, מפגשים עם פקידי ציבור וגם יחסי ציבור.

השניים פעילים סביב הרפורמה להעמקת התחרות בבנקים, הידועה כוועדת שטרום, שהחליטה בין השאר להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים; לעודד הקמת בנקים חדשים ובנקים דיגיטליים; לבנות מערכת מחשוב לאומית שתאפשר מעבר קל של ציבור הלקוחות מבנק לבנק. הם פעלו מול חברי הוועדה בעת הדיונים, מול חברי הכנסת במהלך חקיקת המלצות הוועדה בכנסת, וכיום הם פועלים במטרה להאיץ את יישום החוקים. ולא פחות חשוב: מול הניסיונות לעצור ולמסמר את היישום באמצעות עיכובים ביורוקרטיים. מאבקים נוספים שלהם כוללים את הקרב על הפחתת דמי הניהול בהשקעות הפנסיוניות; מאבק על יושרה ואחריות תאגידית בבנקים; ולאחרונה גם מאבק לשמירת העצמאות של רגולטורים, מול הניסיון לקצץ בסמכויותיהם מצד גורמים ממשלתיים, למשל על ידי שרת המשפטים, איילת שקד.

השניים התגלגלו למאבק הציבורי הפיננסי כמעט במקרה וללא כל רקע כלכלי. בשני המקרים זה קרה בשל סיפור אישי שפשוט עורר בהם תסכול. פרימק גילה יום בהיר אחד שלמרות המומחיות שלו במדעים מדויקים, בנוסחאות ובמספרים, אין לו מושג מה קורה בביטוח המנהלים שלו. מחקר קצר חשף עד כמה מוצר החיסכון שלו היה גרוע ועד כמה העמלות ששילם היו גבוהות, ומשם הוא החליט להפוך לאקטיביסט. ההתחלה היתה בסיוע אישי לחברים וקולגות, ובהמשך מ־2012, במסגרת עמותת צדק פיננסי שהקים. גונן, מצדו, התפוצץ מכעס כאשר קרא בעיתונים את הסיפורים על מנהלי בנקים ודירקטורים שנכשלים בתפקידם אך לא משלמים על כך מחיר כלכלי או ציבורי – והצטרף לעמותה.

במה הם שונים מעמותות אחרות? "העובדה שאנחנו כאלה אאוטסיידרים ביחס לרוב האנשים במערכת הפיננסית הופכת אותנו לקוריוז שפותח לנו דלתות", מספר פרימק. "יחד עם העובדה שאנחנו לא לוקחים כסף, גם לא מתורמים, הסיפור הזה נותן לנו כוח וגישה למקבלי החלטות. בפגישות איתנו אנשי הממסד הפיננסי ורגולטורים מתחילים לדבר, שואלים אותי על פיזיקה ועל חורים שחורים, ובאופן כללי נפתחים ומקשיבים למה שיש לנו לומר".

פרימק וגונן הם דוגמה של משפיעים יוצאי דופן: אין להם תקציב, גם לא שכר צנוע כפי שיש לרוב העמותות האחרות, הם פועלים מתוך תחושת שליחות אישית, ולא הצטרפו לגוף קיים, אלא הקימו את הפעילות לבדם. והתמורה שלהם? הם מדברים על סיפוק, על עניין, על חברויות וקשרים חדשים שיצרו עם פעילים מארגונים אחרים, וגם על דבר נוסף, אולי הפשוט ביותר: הם נהנים מזה.

הראל פרימק (מימין), וברק גונןצילום: מוטי מילרוד, מגד גוזני

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט