חכו עם האקזיט לגיל 45: הסטארט-אפים הכי מצליחים הם של יזמים מבוגרים

"כשאנשים יתחילו לתפוש את המשמעות של לצאת לפנסיה בגיל 65 ואז לשבת על הגדר 30 שנה, יותר ויותר יפנימו שאין ברירה וחייבים לעבוד עד גיל מאוחר" ■ תוחלת החיים העולה מובילה יזמים מבוגרים לשאוף לעבוד בעסק מרוויח משל עצמם, במקום להיות כפופים לבוס צעיר

איש עסקים ישן במשרד
צילום: עיבוד תמונה: עדי ע
קורין דגני
קורין דגני
קורין דגני
קורין דגני

"אנשים צעירים הם פשוט חכמים יותר" – זהו הציטוט שפותח מחקר חדש של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית, שבדק את הקשר בין סטארט-אפים מצליחים במיוחד לבין גיל היזמים שמאחוריהם. הציטוט הזה מיוחס למארק צוקרברג, מייסד פייסבוק. ולמען הדיוק, לצוקרברג של 2007 – איש צעיר בן 23 ששלוש שנים קודם לכן השיק את הרשת החברתית מחדרו במעונות של אוניברסיטת הרווארד, ונהפך לאייקון בן זמננו.

והוא אינו היחיד, כמובן. לארי פייג' וסרגיי ברין היו בני 25 כאשר הקימו את גוגל; אמזון הוקמה ב־1994, כשג'ף בזוס היה בן 30 והאינטרנט היה בחיתוליו; ביל גייטס הקים את החברה הראשונה שלו ב־1972, כשהיה בן 17 בלבד. לא בכדי התקבע הדימוי של יזם ההייטק המצליח מעמק הסיליקון כגבר צעיר, לבוש טי־שירט או סווטשירט, ועם מראה חנוני משהו. אבל המחקר, שכתבו פייר אזולאי, בנג'מין ג'ונס, דניאל קים וחוויאר מירנדה, בדק אם היזמים המצליחים ביותר הם אכן צעירים מאוד, וגילה שלא כך הדבר.

יזמות תמיד נחשבה מנוע צמיחה מרכזי בעלייה ברמת החיים, כותבים החוקרים. "אבל יזמות מוצלחת היא נדירה, ורוב היזמים אינם מצליחים ליצור חדשנות משמעותית או 'הרס יצירתי' שמביא עמו צמיחה כלכלית". ההנחה שאנשים צעירים מסוגלים במיוחד לפתח רעיונות גדולים – במחקר אקדמי, יזמות או המצאות – היא נפוצה וארוכת שנים, הם כותבים. אבל כנראה שלהנחה הזו יש גם השלכות פרקטיות. לדברי החוקרים, "נראה כי חברות הון סיכון שמות דגש על גיל צעיר כקריטריון מרכזי בבחירת ההשקעות שלהן, מה שהוביל להאשמות על גילנות בעמק הסיליקון".

צילום: עופר וקנין

במקרה קיצוני שמשקף היטב את הטענה הזו, היזם פיטר תיל (מייסד פייפאל ומראשוני המשקיעים בפייסבוק) הקים תוכנית מלגות בולטת שהציעה מענקים של 100 אלף דולר ליזמים לעתיד – בתנאי שיהיו בני פחות מ־23, ושיעזבו את הלימודים שלהם.

ליזמים צעירים בתחום החדשנות והטכנולוגיה יש יתרונות: הם עשויים להיות חדים יותר מבחינה קוגניטיבית, בעלי פחות מחויבויות משפחתיות או אחרות, ואולי מסוגלים יותר לרעיונות טרנספורמטיביים, משני עולם – מאחר שהם מחויבים פחות לפרדיגמות קיימות, טוען המחקר.

החוקרים השתמשו בנתונים שאספו סוכנויות ומשרדים ממשלתיים – מידע שנחשב מקיף במיוחד. הם מצאו כי הגיל הממוצע של מייסד סטארט-אפ (שמעסיק לפחות עובד אחד) הוא 41.9, ובקרב האלפיון העליון של הסטארט-אפים הצומחים ביותר, הגיל הממוצע של הקמת החברה עולה ל־45.

החוקרים ערכו פילוח של היזמים, בין השאר לפי מיקום גיאוגרפי ותעשייה. הם גילו שבתעשיות מסוימות גיל היזם הממוצע יכול להיות גבוה מאוד; בתעשיית הנפט, למשל, גיל היזם הממוצע הוא 51. לפי החוקרים, "הקטגוריה היחידה שבה הגיל העיקרי הוא (מעט) מתחת ל־40, הוא כשלחברה יש גיבוי של קרן הון סיכון. הקטגוריה הצעירה ביותר היא של חברות מניו יורק שנתמכות על ידי קרן הון סיכון, עם גיל ממוצע של 38.7 למייסד סטארט-אפ".

אז אם הסטטיסטיקה מראה כי ליזם בן 40 או יותר יש סיכויי הצלחה גבוהים יותר, מדוע קרנות ההון סיכון מתמקדות בצעירים? החוקרים משערים כי הסיבה לכך יכולה להיות שמייסדים צעירים "זקוקים יותר למימון חיצוני בשלבים הראשונים", מאחר שמייסדי חברות מבוגרים יותר הם בעלי קשרים, רשתות חברתיות והון עצמי המאפשרים להם לממן את היוזמות שלהם. לקרנות הון סיכון אין גישה לפרויקטים האלה, ולכן הן נוטות לכיוון העסקות שהן יכולות לממן".

המיליארדר מוריס צ'אנג, בן 87 כיוםצילום: בלומברג

דני קריצ'טון מאתר הטכנולוגיה טק קראנץ' חושב שיש סיבה בוטה יותר לדינמיקה הזאת: "קרנות הון סיכון מאמינות שיש להן יכולות לזהות סטארט-אפים מתאימים – כשלמעשה אין להן. במקום זאת, הן מסתמכות על הנחות וסטריאוטיפים שאינם תואמים את המידע הבסיסי על הצלחת הסטארט-אפ. הסיבה שבעטיה מייסדי חברות מבוגרים זוכים להתעלמות מהמערכת היא אותה הסיבה שנשים ומיעוטים אחרים נאבקים בעמק הסיליקון: העניין הוא לא מה הקמת, אלא איך נראית בזמן שהקמת את זה".

סטארט-אפ במקום פנסיה

דוגמה מוצלחת במיוחד ליזם שהתחיל בגיל מאוחר הוא מוריס צ'אנג, מייסד יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company). צ'אנג, כיום בן 86, התמחה בתחום השבבים וניהל קריירה ארוכה ומוצלחת בחברת הטכנולוגיה האמריקאית טקסס אינסטרומנטס, אבל ב־1987, כשהיה בן 55, הקים את TSMC, שבשנה שעברה, בפעם הראשונה, שווי השוק שלה עקף את זה של ענקית השבבים אינטל, ונע סביב 250 מיליארד דולר. הוא צפוי לפרוש מתפקידו ביוני הקרוב.

ד"ר יורם לבנון, מי שבעצמו הקים סטארט-אפ חדשני בשלב מאוחר יחסית בחיים, אומר כי "40 פלוס זה גיל הגיוני מאוד להקים בו סטארט-אפ. בתור התחלה, המחקרים הישנים מדברים על משבר אמצע החיים – אף שלא בהכרח באמת מדובר באמצע החיים – המלווה בתחושה שהחיים מבוזבזים, ורצון לעשות שינויים מהותיים. כך שבמובן הזה, ממצאי המחקר אינם מפתיעים. מחקרים שבדקו את הנושא בתקופת הנשיאות של ביל קלינטון (1993־2001; ק"ד) מצאו כי רוב גדול של היזמים החדשים בני ה־40 היו נשים.

"בישראל, אני מאמין, יהיו הרבה יותר יזמים מבוגרים, מסיבה מאוד פשוטה – תוחלת החיים. נשים ישראליות שהן כיום בנות 30, ממעמד סוציו־אקונומי סביר ומעלה, יחיו מעל גיל 100 – אם מביאים בחשבון שכל עשר שנים תוחלת החיים עולה בשנתיים וחצי־שלוש. כשאנשים יתחילו לתפוש את המשמעות של לצאת לפנסיה בגיל 65 ואז לשבת על הגדר 30 שנה, יותר ויותר יפנימו שאין ברירה וחייבים לעבוד עד גיל מאוחר. אבל אז תעלה השאלה 'מי יעסיק אותי?' אנשים רבים יבינו שבגיל 50, כשהם בשיא הקריירה במקום העבודה שלהם, עליהם לבנות את העסק שלהם, כדי שאף אחד לא יוכל לסלק אותם הביתה. עם הזמן אנחנו נראה יותר ויותר יזמים בגיל מבוגר. אם זה עדיין לא קרה, זה יקרה – בארצות הברית וגם בישראל.

"דבר נוסף שקורה הוא הצורך הפנימי של אנשים. בגיל 40 או 50 אנשים אומרים לעצמם 'הניסיון המקצועי שלי הוא גדול הרבה יותר מזה של הצעירים שרק סיימו ללמוד. יש לי ניסיון חיים עשיר וזה פשע שהם יבואו להיות הבוסים שלי'. וזה קורה הרבה מאוד. אנשים יוצאים הרבה פעמים לפנסיה לפני גיל 65 כי הם לא רוצים לקבל בוס שבעיניהם הוא ילד. אז אחת האפשרויות העומדת בפניהם היא לקחת את כל שנות הניסיון האלה ולתרגם אותן ליתרון הייחודי שלהם. התחושה הזאת רווחת בקרב אנשים בגילים האלה – השאלה היא כמה מהם אכן מתרגמים אותה למעשים".

לבנון, בן 73, מדבר מניסיון אישי: "צברתי הרבה מאוד ידע, הייתי יועץ של הרבה חברות והתחלתי לחשוב אילו דברים אני יכול ליישם עם הידע שלי, במקום לקבל כך וכך גרושים לייעוץ לפי שעה. אז התחלתי להתפתח בכמה תחומים. אחד מהם, שבו עסקתי גם בדוקטורט שלי, היה תהליכי קבלת החלטות. במקום לנסות להסביר לאנשים איך הם צריכים להיות, רציתי להבין איך הם מקבלים החלטות. דיברתי עם מאות אנשים, וב־1995, כשהייתי בן 50, החלטתי שאני צריך לקחת את זה צעד קדימה. בניתי תיאוריות חדשות לתהליכי קבלת החלטות רגשית. תחילה יישמתי אותן רק בעסקי הייעוץ שלי, ובגיל 60 החלטתי להפוך את זה לעסק, והקמתי חברה. תוך כדי בניית המודלים גיליתי הרבה דברים חדשניים אבל בסופו של דבר התמקדתי בקול – זיהוי מצבים רגשיים ובריאותיים של אנשים באמצעות הקול שלהם. באמצעות הקול ניתן לזהות, למשל, דיסלקציה, אוטיזם ופרקינסון. בזמנו זה נשמע מאוד לא הגיוני, אבל זה פשוט הקדים את זמנו. החברה שהקמתי פורקה בסופו של דבר וכיום אני המדען הראשי בביונד ורבל (Beyond Verbal), החברה שהוקמה על בסיס הידע של החברה ההיא. כיום, מתברר, גם ב־MIT חוקרים את הנושא של גילוי באמצעות קול, אבל הפטנטים הראשונים הם שלנו".

לדבריו, בוגרי יחידות טכנולוגיות ואחרות יוצאים מהצבא פעמים רבות עם הביטחון העצמי הדרוש, בעקבות ההתנסויות המקצועיות שלהם. "אחד הדברים שקורים הרבה פעמים בגיל מבוגר, זה שכל כך הרבה פעמים אומרים לך 'אתה לא כמו הצעירים', אז הביטחון העצמי שלך לא מספיק גדול כדי להקים דברים חדשים. לכל היותר אתה הולך על דברים שכבר עשית".

כיזם מבוגר אתה מרגיש שזירת הסטארט-אפים היא צעירה מאוד?

"רוב העובדים שמגיעים לחברה הם בני 30 פחות או יותר, המנכ"ל צעיר ממני ב־20 שנה. אז בעצם אני בודד בצמרת. אם לא היה לי אופי ילדותי, היתה לי בעיה קשה מאוד".

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"