כלכלה בת 70 |

האיש ששיכנע את אינטל לעשות עלייה

דב פרומן היה הראשון שהפך את ישראל לחלק קריטי באסטרטגיה של ענקית הטכנולוגיה הגלובלית ■ 70 אלף הישראלים שמועסקים במרכזי פיתוח של חברות זרות חבים לו רבות - וצריכים להכירו

אמיר טייג
אמיר טייג
אמיר טייג
אמיר טייג

החלוציות של דב פרומן נחלקת בין שתי חזיתות מהותיות עבור ההיי־טק הישראלי. ראשית, פרומן הוא אחד האחראים העיקריים לכך שנוצר בישראל מוקד ידע בעל יתרון גלובלי בתחום המוליכים למחצה. עשרות חברות קמו, עשרות אלפי מהנדסים ישראלים נהנו משכר גבוה, ועשרות מיליארדי דולרים זרמו לישראל לאורך השנים כהשקעה בתחום חשוב זה. אך תרומתו חורגת מתחום השבבים: פרומן היה הראשון שהפך את ישראל לחלק קריטי באסטרטגיה של ענקית טכנולוגיה גלובלית.

דב פרומןצילום: Itzik Canetti / CC-BY-SA-3.0

כמו ישראלים רבים, פרומן למד בישראל הנדסה ויצא באמצע שנות ה–60 לארה"ב כדי להשלים את לימודיו ולהתחיל בקריירה מקצועית במקום שבו דברים גדולים מתרחשים. הוא הצטרף לאינטל כבר בתחילת דרכה, וזכה בה למעמד בכיר לאחר שרשם על שמו כמה פטנטים מהותיים. הקשר שלו למייסד ומנכ"ל אינטל אנדי גרוב איפשר לו לשכנע את החברה לבצע השקעות בישראל. פרומן הצליח לשכנע את אינטל להקים בחיפה מרכז פיתוח כבר ב–1974. באותן שנים פעל בישראל מרכז פיתוח אחד, של מוטורולה, שהיה ממוקד בעיקר בטכנולוגיה צבאית. אינטל הפכה את ההיי־טק הישראלי לחלק חשוב במהפכת המחשוב האזרחית.

כיום החיבור בין אינטל לישראל מתרחש בשני צירים עיקריים שהודות להם אינטל היא המעסיקה הגדולה ביותר בהיי־טק הישראלי, עם כ–10,000 עובדים, כ–6,700 מתוכם בפיתוח. בדומה לחברות טכנולוגיה גלובליות רבות, אינטל זיהתה את הכישרון הישראלי והקימה כאן ארבעה מרכזי פיתוח — בחיפה, פתח תקוה, יקום וירושלים. אבל פרומן הבין כי אסור לו לעצור שם, ושיכנע את אינטל להקים בקרית גת מרכז ייצור. מבחינת החברה, מדובר בהחלטה בעלת אופי אסטרטגי ארוך טווח, שכן בשונה ממרכז פיתוח שאותו אפשר להזיז במהירות — מפעל לייצור שבבים קושר את החברה לישראל לשנים רבות. אינטל מחזיקה כיום שלושה מפעלים בלבד מחוץ לארה"ב, שהמתקדם בהם הוא בישראל.

אמנם המדינה משתתפת בהשקעה ההונית שמבצעת אינטל מדי כמה שנים בשדרוג המפעל ועדכונו לטכנולוגיות הייצור החדשניות ביותר, אבל ההישג של פרומן הוא בעל השפעה מאקרו־כלכלית. ב–2016 היווה היצוא של אינטל מישראל כ–8% מכלל יצוא ההיי־טק. בזכות פרומן הפכה אינטל את ההשקעה בישראל ללגיטימית, ופתחה את הדרך בפני יתר ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח, אם בעצמן או באמצעות רכישה של חברות ישראליות.

לצד אינטל ומוטורולה הוותיקות פועלות בישראל כל הענקיות: גוגל , פייסבוק , אפל , אמזון , ברודקום , קוואלקום ורבות אחרות. כיום מועסקים במרכזי פיתוח של חברות זרות כ–71 אלף עובדים ישראלים, שהם כמעט רבע מההיי־טקיסטים הישראלים, וישראל היא המדינה שבה שיעור ההשקעות הזרות במחקר ופיתוח הוא הגבוה בעולם. ברור שלא ניתן ליחס הצלחה מסחררת זו רק לפרומן או לאינטל, אבל אין ספק כי יש להם חלק ניכר בכך.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר