אבא דיגיטלי |

מתקפת סייבר

ראוי שפרס ישראל בתחום ההייטק ל–2019 יינתן ליזמת ולהייטקיסטית. הייטק, סייבר ואקזיטים של מיליוני דולרים ופרסים זה נהדר, אבל אם הם נשארים נחלתם של גברים בלבד - הם מחטיאים את המטרה האמיתית שלהם

אליחי וידל
אליחי וידל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבא דיגיטלי
אבא דיגיטליצילום: Getty Images IL / עיבוד ת
אליחי וידל
אליחי וידל

בשנים האחרונות נתונה מדינת ישראל תחת מתקפת סייבר חמורה. לא, אין אלה האקרים איראניים שמנסים לחדור למערכות ההגנה של צה"ל, או מומחי ביון רוסיים שמנסים להשתלט על מתקנים אזרחיים חיוניים. אלה הם פוליטיקאים ישראלים, אנשי חינוך וגם אנשי עסקים, הזורים תבהלה בקרב הורים שחרדים לקריירה העתידית של ילדיהם יותר מאשר לפרטיות שלהם.

מהרגע שבו הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על מדינת ישראל כ"אומת הסייבר", בפרפראזה על "אומת ההייטק" – נכנסה מערכת החינוך לסחרור בלתי־רצוני סביב לימודי הסייבר בבתי הספר. להיסטריה הכללית תורם גם שר החינוך נפתלי בנט, שכהייטקיסט לשעבר לא מרשה לעצמו להפקיר את הזירה בידיו של ראש הממשלה. וכך קרה שמרוב התלהבות וניסיונות לעודד בני נוער להצטרף למגמות טכנולוגיות – מטרה חשובה ונעלה בפני עצמה – נהפך התחום לשוק של סחורה ממותגת, אשר לרוב היא גם ריקה מתוכן.

קייטנת סייבר, מגמת סייבר, בירת הסייבר, סייבר קידס, אליפות הארץ בסייבר – סייבר סייבר סייבר. המאמץ לעודד צעירים להצטרף למגמות טכנולוגיות ומדעיות הפך את תחום אבטחת המידע לסוג של טרנד, שרדידות ההתייחסות אליו עלולה לגרום לו לאבד את ערכיו האמיתיים. כאילו שאם רק נוסיף אותו לכל מוצר, שירות, פעילות או מסלול לימודי, הערך שלו יעלה והמדינה תרוויח מדענים ויזמים טובים יותר. כמו לקראת חג האהבה שעליו נוהגים אופורטוניסטים שיווקיים להיתלות כדי למכור את מרכולתם – גם אם היא לא בדיוק קשורה לזוגיות ואהבה – כך קורה גם סביב הסייבר. כולם משווקים כיום סייבר.

בלי קשר לקמפיינים המתוקשרים של הפוליטיקאים, לישראל יש באמת מעמד מיוחד בשוק הסייבר העולמי. בישראל, לפי ההערכה השמרנית ביותר, יש 365 חברות סטארטאפ ו־40 מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות בתחום, כשבכל שנה קמות עוד 65 חברות סייבר חדשות במדינה.

כ־10% מכלל מכירות הסייבר בעולם מגיעות מחברות ישראליות, ומתוך 17 חברות הסייבר בעולם שעברו את שווי השוק (הציבורי) של מיליארד דולר, ארבע הן ישראליות או ישראליות למחצה.

כשמדברים כיום על סייבר, בדמיונם רואים הילדים את עצמם יושבים בחדרם מול המחשב בשעות הקטנות של הלילה כשקפוצ'ון הסווטשירט מכסה את ראשם. מול עיניהם רצות לאורך המסך שורות קוד בפונטים ירוקים זוהרים, כשבקצה השני של הקו נפתחות בפניהם דלתות אחוריות של בנקים, מרכזי ביון עוינים או סייבר טרוריסטים. רק המחשבה על הריגוש הזה מעוררת בהם מיד תשוקה לפיצה וקולה. מנגד, ההורים חושבים על תסריטים קצת יותר מציאותיים. בדמיונן רואות אמהות נרגשות את בנן מעביר שלוש עד חמש שנים במדי אל"ף מול מחשב, בתיאורת הניאון של חדרי עבודה בקריה בתל אביב. בשנים שלאחר מכן, כך מפנטזת האם היהודיה, רוכש הילד מקצוע מניב באוניברסיטה יוקרתית, כדי שבשנים הבאות הוא יוכל לפרנס בגאווה את משפחתו המאושרת ולהעניק לה איכות חיים גבוהה.

מכל הקמפיינים והניסיונות למקד את תשומת הלב בלימודי טכנולוגיה מוטי סייבר – להכרזה אחת יכולה להיות ההשפעה הגדולה ביותר: ההודעה של בנט על מתן פרס ישראל בתחום ההייטק לגיל שוויד, מנכ"ל ומייסד חברת אבטחת המידע צ'קפוינט. עשרות שנים לפני שמישהו חשב בכלל על המונח סייבר, שוויד וצ'קפוינט עשו את הדבר האמיתי, בלי קמפיינים ובלי מיתוג באריזת צלופן מרשרשת. בכל כמה שנים צצה דמות או תופעה שמעוררת טרנד בקרב תלמידי ישראל – ואם יצליח בנט להעלות את שוויד לדרגת ליונל מסי (לפחות ברמת ההכנסות שלהם הם דומים) – אולי הוא יצליח לסחוף אחריו תלמידים למגמות הטכנולוגיות.

אם יצליח הקמפיין של בנט לעודד תלמידים להצטרף למגמות מדעיות בזכות הענקת פרס ישראל לשוויד (וגם אם לא), ראוי שפרס ישראל בתחום ההייטק ל־2019 יינתן ליזמת ולהייטקיסטית – גם אם תרומתה למדינה תהיה פחותה מתרומתם של שוויד וצ'קפוינט. כך תאותת המדינה כי היא מכירה גם ב־50% מהאוכלוסייה, שממנה היא מתעלמת ביהירות כבר שנים. הייטק, סייבר ואקזיטים של מיליוני דולרים ופרסים זה נהדר, אבל אם הם נשארים נחלתם של גברים בלבד – הם מחטיאים את המטרה האמיתית שלהם. רק פנייה לתלמידות ולסטודנטיות להשתלב במעגלי הלימודים המדעיים והטכנולוגיים כדי למלא את השורות באקוסיסטם הטכנולוגי תגשים את המטרה האמיתית של הסייבר־קמפיינים שמציפים אותנו: לשמור על התואר של ישראל כמעצמת הייטק (וגם מעצמת סייבר).

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש