הטייקונים |

זה שעומד אחרון

יצחק תשובה בנה את עצמו בעיקר הודות לשליטה בממשקי הון-שלטון. תגליות הגז חילצו אותו מגורל דומה לזה של טייקונים אחרים, והוא נהנה מגיבוי המערכת הפוליטית וממשיך לצבור עוצמה מונופוליסטית. עד מתי?

ערן אזרן
ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ערן אזרן
ערן אזרן

ליצחק תשובה, כיום הטייקון הגדול בישראל, היה הרבה מזל בחיים העסקיים – אבל הוא גם ידע ליצור ולהשתמש בקשרי הון־שלטון וגם עיתון, כדי להפוך את המזל הזה לכסף גדול. נכון לעכשיו, תשובה שולט במונופול הגז ונהנה מרווחים עצומים בזכות מתווה הגז. הוא לא מתקשה לגייס כסף בבורסה למרות שביצע לציבור המשקיעים תספורת של כמיליארד שקל, הוא מחזיק בחלק מערוץ 2, בקבוצת דלק, הוא עדיין מחזיק בחברת הביטוח הפניקס למרות שחויב למכור אותה, ויש לו צבא גדול במיוחד של יועצים פוליטיים, מומחי תקשורת ואנשי יחסי ציבור שתפקידם לייצר עבורו נרטיב ציבורי של איש עסקים צנוע ועממי.

המציאות, כמובן, קצת אחרת. לפני שנתיים, בגיליון "100 המשפיעים" של שנת 2015, הצבנו את תשובה כמשפיע מספר 1, תחת הכותרת "מונופול הגז הוא סכנה לדמוקרטיה". היתה זו הערכה סובייקטיבית שלנו, אבל תוך כמה חודשים היא קיבלה חותמת רשמית: הממונה על ההגבלים העסקיים אז, דיוויד גילה, ובנפרד ממנו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, כתבו לממשלה מכתבים שבהם התריעו מפני הכוח הכלכלי של מונופול הגז ומפני יכולתו להכניע את המערכת הפוליטית־פקידותית. תשובה, כפי שפורסם, מעולם לא חדל לאורך השנים האחרונות בניסיונותיו לרכוש השפעה: הוא הציע לרכוש כלי תקשורת כלכליים, שקל להשיק ערוץ טלוויזיה עסקי, והציע לשורה של אנשי ציבור לנהל קרן ציבורית – ובה 100 מיליון שקל – עבור "חינוך" הציבור לתמיכה בשימוש בגז. תשובה אמנם מספר בכל מפגש על התחלתו הצנועה ומדגיש שעד היום "אין לי שעון" וגם לא יותר מ"100 שקל בארנק", אבל הוא טייקון שעיקר הצלחתו הוא בממשק בין עסקים לשלטון.

צילום: גילת אורקין

כמה פעמים הוכח שהאזהרות היו במקומן: פעם אחר פעם מקבל מונופול הגז הקלות, הנחות, רישיונות קידוח – ובעיקר את הפינוק של מכירת גז לציבור במחיר גבוה במיוחד של 6 דולרים ליחידת חום – עשרות אחוזים יותר ממחיר הגז בשוק החופשי, שאותו חברת חשמל (והציבור) היו יכולים לרכוש. למרות שהכתובת היתה ועודנה מתנוססת על הקיר, למרות המחאות הציבוריות, ולמרות קמפיינים של אנשים כמו יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, אשר מתרוצץ בימים אלה בכל המדינה ומסביר שכל משק בית משלם מאות שקלים מיותרים מדי חודש על חשבון החשמל שלו – תשובה ניצח. מתווה הגז קיבל את אישור הרשויות ויצא לדרך, הרווחים זורמים לתשובה והוא בעיצומו של תהליך מימוש הרווחים הללו באמצעות מכירת מאגרי הגז לציבור עצמו. תשובה קיבל רישיון חיפוש חינם, מצא את הגז של הציבור – ועכשיו הוא מוכר אותו לאותו ציבור.

ההתחלה שלו היתה צנועה יותר. אלמלא תגליות הגז הענקיות תמר ולווייתן, ייתכן כי תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, היה הולך בדרכם של כמה מחבריו הטייקונים שבשנים האחרונות נאלצו להיפרד מהאימפריות העסקיות שבנו. תגליות הגז, ששוויין כיום כ־20 מיליארד דולר, סיפקו לתשובה הרבה חמצן. הן אפשרו לו להמשיך ולהתקבל בברכה בבנקים גם כשהדלתות נסגרו בפני חבריו, וסייעו לו לא לאבד את אמון שוק ההון.

תשובה, ה"טייקון" האחרון בממלכת ההון הישראלית, הסתבך בשנים שלאחר המשבר הפיננסי בעקבות השקעות ממונפות שביצעה דלק נדל"ן ברחבי העולם. קריסת השווקים ומצוקת האשראי הקשו על דלק נדל"ן לייצר מספיק מזומנים לפירעון החוב, ועל רקע המשבר, בשלהי 2008, מניית קבוצת דלק צנחה בכ־55%. תשובה הפסיד אז "על הנייר" מיליארדי שקלים.

באותם הימים, האפשרות כי מול חופי ישראל יתגלו שדות גז ענקיים נראתה דמיונית למדי, אלא שבינואר 2009 קרה הלא צפוי: קבוצת דלק, עם שותפתה האמריקאית, נובל אנרג'י, דיווחו על מציאת שדה גז ענק, תמר, שימלא את צורכי המשק ל־50 השנים הבאות. שווי המאגר נאמד אז במיליארדי דולרים, וכיום מסתכם ב־10־12 מיליארד דולר. כעבור שנה שוב האיר המזל פנים לתשובה, עם גילוי מאגר גז נוסף, לווייתן, שהיה גדול כמעט כפליים מתמר. בהמשך יתגלו גם מאגרי כריש ותנין, שאותם ימכרו דלק ונובל בכ־140 מיליון דולר "בלבד".

למרות תגליות הגז הגדולות, ב־2012 פנה תשובה לחתום על הסדר חוב בדלק נדל"ן המסובכת, מהסדרי החוב הגדולים שנחתמו במשק. הסדר החוב כלל "תספורת" של 65% לציבור על חוב של יותר מ־2 מיליארד שקל. ההסדר פגע במוניטין של תשובה, עורר את דעת הקהל נגדו, והקשה עליו לגייס הון בשוק ההון הישראלי. בסופו של דבר, תשובה הזרים כ־800 מיליון שקל לדלק נדל"ן, והוציא את החברה המדממת מתוך קבוצת דלק הציבורית.

הפגנה נגד מתווה הגז שגובש עם קבוצת דלק ונובל אנרג'יצילום: עופר וקנין

לאחר שמניית קבוצת דלק עלתה בכ־50% בחמש השנים האחרונות, שווי מניותיו של תשובה בקבוצה (60.5%) מסתכם בכ־4.8 מיליארד שקל. פרט לקבוצת דלק הציבורית, פעילותו העסקית כוללת גם נדל"ן בצפון אמריקה באמצעות קבוצת אלעד הפרטית, ששווייה נאמד ב־2 מיליארד דולר, ונדל"ן בישראל המוחזק באופן אישי. תגליות הגז הפכו את תשובה לאיש עשיר מאוד. לפי הערכות, הונו האישי, שכולל גם דיווידנדים שצבר במשך השנים, מסתכם ביותר מ־4 מיליארד דולר.

את הדרך לצמרת החל תשובה במעברה בנתניה, שבה התגורר בדירת חדר אחד עם שבעת אחיו, הוריו וסבתו. כדי לעזור בכלכלת הבית, החל כבר בגיל 12 לעבוד בחקלאות וכפועל שיפוצים. במקביל עזר לאביו שהיה ברשותו חנות מכולת קטנה.

בצבא שירת תשובה בבסיס בינוי של חיל ההנדסה, שם למד את תחום הבנייה, שהיה עיסוקו העיקרי בשנים שלאחר מכן. עם שחרורו ב־1969, החל לעבוד במחלקת הבינוי וההנדסה של משרד הביטחון בתור אחד מקבלני קו בר־לב. פעילות הבנייה בסמוך לתעלה סייעה לתשובה, כמו לשורה של קבלנים נוספים, לצבור ממון רב במהירות, לעתים ללא מכרזים או בקרה כספית. אותם קבלנים כונו אז "מתעשרי בר־לב".

ב־1970 הקים עם חברו ושותפו באותן שנים, דוד לוזון, את חברת תשלוז (חיבור של השמות תשובה ולוזון), והחל להתפתח בעסקי הבנייה בנתניה בעזרת מינוף מהבנקים. ב־1977 החל ללמוד מזרחנות באוניברסיטת תל אביב, אולם כעבור שנה וחצי עזב את הלימודים.

בשנים 1978־1982 החליט תשובה לקחת "פסק זמן" מפעילות הנדל"ן והתמודד בבחירות למועצת העיר נתניה במסגרת הסיעה המקומית "מעוף" שהקים. הסיעה זכתה בשלושה מושבים במועצת העיר נתניה, ותשובה מונה לחבר מועצה. במועצה היה תשובה אחראי, בין השאר, על תחום השיכון, פיתוח העיר ושיקום השכונות, נושא שהיה קרוב ללבו. מאוחר יותר התחתנה בתו הבכורה, כרמית, עם רוני אלרואי, אחיינו של ראש העיר יואל אלרואי, שנהפך גם לבעל מניות ושותף עסקי של תשובה.

בשנות ה־80 ביסס תשובה את מעמדו בנתניה, ונעשה הגזבר של קבוצת הכדורגל של העיר, מכבי נתניה. בתחילת שנות ה־90 הוא גם נהפך לבעליה של הקבוצה. ביוני 1987, בגיל 39, בנוסף להיותו חבר הנהלת העיר, עסקן ספורט בכיר ואחד מגדולי הקבלנים בנתניה, תשובה נהפך גם לבעלים של בנק יעסור למשכנתאות. בעיתונים התבדחו ש"מעכשיו, יהיה לשחקנים של נתניה יותר קל להשיג הלוואות למשכנתאות". לאחר שהמפקחת על הבנקים שללה את רישיונו של בנק יעסור מחוסר פעילות, הבנק שינה את ייעודו והחל לעסוק בבנייה וייזום. כעבור שנתיים מכר תשובה את החברה.

בשנים 1990־1994 ביצע תשובה מספר רב של עסקות נדל"ן בארץ ובעולם. בארצות הברית החל לפעול באמצעות החברות אמריקה־ישראל ואלעד אחזקות, ולרכוש בצורה אגרסיבית בנייני דירות בניו יורק וניו ג'רזי, בעיקר נכסים מעוקלים שבנק לאומי בניו יורק ביקש להיפטר מהם. בתוך כארבע שנים הוא הוביל 20 פרויקטי נדל"ן ברחבי הארץ, את רשת מלונות "פרדייז", שתי חברות בורסאיות ושתי חברות דלק. כל אותם השנים, תשובה הכניס גם את חתניו לעסקים כשעד 1998, שלושה מחתניו עבדו בחברות שבשליטתו.

1998 היתה שנת הפריצה של תשובה. במהלך אותה שנה הוא השיג את השליטה בקבוצת דלק במהלך של השתלטות עוינת, מהמתוחכמים שבוצעו בשוק ההון הישראלי. באותם הימים, דלק נשלטה על ידי משפחת רקנאטי. במסגרת המהלך, תשובה רכש את מניותיו של אליעזר פישמן בחברה, ובמקביל שכנע את המשקיעים המוסדיים למכור לו מניות בפרמיה גבוהה. לבסוף, הוא גם שכנע את תד אריסון, בעל השליטה בבנק הפועלים, לקנות את אחזקות הבנק בדלק – וגם לספק את המימון לעסקה. לאחר שהשיג את השליטה, הוא רכש את חלקם של הרקנאטים והגיע לאחזקה של 88% בקבוצת דלק.

מאז ההשתלטות ידעה קבוצת דלק עליות ומורדות. כיום הקבוצה מכוונת את עצמה להתמקדות בתחום האנרגיה על חשבון ענפי הנדל"ן, הפיננסים והביטוח, במטרה להפוך לקבוצת אנרגיה בינלאומית. בדרך להגשמת החזון הזה, דלק רכשה בשנה האחרונה את חברת האנרגיה הבינלאומית איתקה, מפעילת קידוחים בים הצפוני, בהשקעה כוללת של כ־2 מיליארד שקל. בנוסף, הקבוצה השקיעה כרבע מיליארד שקל ברכישת 15% מחברת האנרגיה פארו פטרוליום; היא שותפה ברישיונות חיפושים בקנדה, ושותפה דרך רציו פטרוליום בפעילות חיפושים ברחבי הגלובוס.

לאחרונה קבוצת דלק השלימה מהלך פיננסי משמעותי, שצפוי להפגיש את תשובה עם מיליארד שקל. החברה הבת דלק קידוחים מכרה בבורסה כ־9.25% מהזכויות במאגר תמר, כמתחייב מנוסח מתווה הגז, שסוכם עם המדינה. המכירה נעשתה לפי שווי של כ־1.1 מיליארד דולר לזכויות הנמכרות – בטווח העליון של התמחור של מאגר תמר. ככל שהרווחים מהעסקה יחולקו כדיווידנדים, תשובה – שמחזיק בכ־60% מקבוצת דלק – צפוי להיפגש בקרוב עם עוד מיליארד שקל.

האם ניצחונו של תשובה סופי? הרבה תלוי בציבור, בתקשורת ובכוחות החברתיים, שבשנים האחרונות למדו לנהל קמפיינים פוליטייים־כלכליים, למשל בהתנגדות להסדרי החוב של טייקונים נופלים. החוזה של מונופול הגז עם חברת החשמל. כולל כמה מועדי יציאה: ב־2021 משא ומתן על שינוי של עד 25% מהמחיר; ב־2024 משא ומתן על עוד 10%. השאלה היא האם הציבור ידרוש לעשות בהם שימוש. בינתיים משרד האנרגיה ממשיך לעמוד מאחורי המונופול בכל דבר כמעט, הגופים המוסדיים לא מהססים להזרים את כספי הפנסיה של הציבור לתרגילי המימוש של תשובה, ושר האוצר משה כחלון ממשיך להימנע מלעסוק במונופול.

ומה יעשה תשובה עם כל המיליארדים שלו? בקבוצת דלק מספרים שהשאיפות שלהם הן להפוך לגוף אנרגיה בינלאומי, אבל תשובה הוא דגיג קטן בשוק האנרגיה העולמי, ומותר להניח שעיקר השאיפות והחלומות שלו הם לצבור עוצמה, כבוד והכרה דווקא בישראל ולא בטקסס. התשובות נמצאות בידיים של קומץ רגולטורים שעד היום לא הראו נחישות לעצירת כוחם של טייקונים – ובידי הציבור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה