שווי שוק |

שיטת פישמן: הפחדות, איומים - ודה לגיטימציה

גם כאשר התעוררו סימני שאלה על השיטות של פישמן, על ניגודי העניינים החריפים בין עסקיו האדירים, ההלוואות של מיליארדים מהבנקים ואחזקתו ב"גלובס" וב"ידיעות אחרונות" - רוב כלי התקשורת התעלמו או גילו בכך עניין מועט ■ מתוך מגזין TheMarker

גיא רולניק
גיא רולניק
אליעזר פישמן בבית המשפט
אליעזר פישמן בבית המשפטצילום: תומר אפלבאום
גיא רולניק
גיא רולניק

לא נעים היה לראות בסוף חודש ינואר את הסצנה בבית המשפט שבה איים הטייקון פושט הרגל אליעזר פישמן על כתבת ערוץ 10, ליאור קינן: "את מוכנה לזוז מפה לפני שאת מקבלת סטירה ממני?".

מה יש בסצנה הזאת שגורמת אי נוחות? בראש ובראשונה, כמובן, גסות הרוח. מדוע בוחר איש ציבור, כה מנוסה בעיתונות ובעיתונאים, לאיים כך על עיתונאית לעיני המצלמות? התשובה היחידה היא שפישמן לא שולט בעצמו, משום ש־20 שנות שליטה בשורה של כלי תקשורת ועסקי ענק יצרו אצלו הרגלים וגינונים של מלך, שרוב האנשים שבהם הוא פוגש צריכים לסור למרותו או לסור מדרכו; שנית, העיתוי. הלוחמנות של העיתונות כלפי פישמן בשבועות האחרונים, השאלות הקשות שהעיתונאים והמגישים בטלוויזיה מטיחים בו, כולם במקומם למעט בעיה קטנה: הם הגיעו באיחור מסוים, של עשר או 15 שנה.

אני לא יכול לזכור או למנות את מספר מכתבי האיום שאני ועמיתי העורכים והכתבים ב־TheMarker קיבלנו מסוללת עורכי הדין של אליעזר פישמן לאורך השנים. קרוב לשני עשורים אנו מדווחים על עסקיו של פישמן, ולעתים מזהירים מפני המינוף האדיר של קבוצת החברות שלו. פרסום הכתבות האלה לווה תמיד בשיחות אלימות עם נציגיו ולעתים קרובות גם במכתבי איום מעורכי דין. טקטיקה נוספת שגם הופעלה היתה איום בהגשת קובלנה פלילית פרטית כנגד העורכים והכתבים של העיתון. לאורך השנים הקבוצה הזאת הפעילה כל אמצעי, משפטי ולא משפטי, כדי להשתיק או למנוע פרסומים המבקרים אותה. באחד המקרים, עורכי הדין שלחו לנו מכתב איום בתביעה ולאחר כמה ימים, כאשר פתחנו את העמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" – אז עדיין העיתון הנפוץ במדינה – התנוססה בו כותרת חריגה בגודלה שדיווחה על כך שפישמן מתכוון לתבוע שלושה עורכים של TheMarker. שמות העורכים הופיעו במובלט בכותרת. מי שאינו משפטן היה עשוי להתרשם מהכותרת וממיקומה ששלושת העיתונאים האלה מעורבים באיזו פרשיה חמורה.

אולם איומים משפטיים לא היו הנשק העיקרי של קבוצת פישמן בניסיון להלך עלינו אימים ולמנוע מאיתנו לעשות את עבודתנו העיתונאית. טקטיקה שכיחה יותר היתה פרסום עשרות, ואולי מאות כתבות בעיתוני פישמן נגד TheMarker, עורכיו ועיתונאיו, לעתים קרובות בעמודים הראשונים, באותיות ענק, ובלוויית תמונות, קריקטורות וכל אמצעי גרפי אפשרי. טקטיקה שלישית היתה דה־לגיטימציה של העבודה העיתונאית שלנו. במקום להשיב לגופן של הכתבות, הניתוחים והנתונים – פטרו פישמן והעיתונאים ששירתו אותו את העבודה העיתונאית הזאת כלא לגיטימית בטיעון שלפיו כיוון שלפישמן יש עיתונים, עיתונים אחרים לא ראויים לבקר אותו. כמובן שזו טענה אבסורדית ומטורללת – אם לוקחים אותה לקצה, הרי שמשמעותה שאדם ששולט בעיתונים פטור ומוגן מכל ביקורת בעיתונות. אולם הרבה אנשים עסקים, עיתונאים ואנשי ציבור בלעו את הלוקש הזה ועזרו לפישמן ומקורביו להקטין את היכולת של הציבור ושליחיו לבקר אותו.

שיטת האיומים, ההפחדות והדה־לגיטימציה של פישמן הניבה תוצאות; למעט TheMarker, כמעט שלא תמצאו כתבות וניתוחים בעיתונות הישראלית על המינוף המסוכן של פישמן ועל הימורי המט"ח שלו, או סימני שאלה לגבי היכולת שלו לפרוע חובות. כמעט שלא תמצאו כלי תקשורת שהצביעו על המשולש המסוכן ולעתים המושחת של הון־שלטון־עיתון. גם כאשר התעוררו סימני שאלה על השיטות של פישמן, על ניגודי העניינים החריפים בין עסקיו האדירים, ההלוואות של מיליארדים מהבנקים, ואחזקתו ב"גלובס" ו"בידיעות אחרונות" – רוב כלי התקשורת התעלמו או גילו בכך עניין מועט. העניין שלהם, והנכונות שלהם לשאול שאלות קשות, הגיעו רק לאחר שקבוצת פישמן מוטלת על הרצפה, מדממת בדרך לסיום דרכה הכלכלית והציבורית.

בסוף החודש שעבר פירסם המנהל המיוחד של נכסי פישמן שמונה מטעם בית המשפט דו"ח חמור על מצב הקבוצה ועל חשש להברחת נכסים ומרמה של פישמן ובני משפחתו. אבל החלק המדהים ביותר היה הקביעה של המנהל כי קבוצת פישמן נערכת לאפשרות של פשיטת רגל כבר 16 שנה. כן, במשך תקופה של יותר מעשור וחצי שבה הקבוצה הדפה, תקפה ואיימה בכל אמצעי שהיה לה – לרבות העיתונים שהיא שלטה בהם והעיתונאים שהיא שילמה להם את משכורתם – את הביקורת שלנו כנגד מצבה הפיננסי, נערכו פישמן ומשפחתו, עורכי הדין, רואי החשבון והיועצים הקרובים ביותר שלו לאפשרות של פשיטת רגל.

העיתונאים לא מפסיקים בחודש האחרון להעלות "שאלות קשות" נגד פישמן, בני משפחתו, עורכי דינו, הבנקאים, הדירקטוריונים של הבנקים, הרגולטורים ובנק ישראל, שתחת אפם התרחשה פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה של ישראל. כל הכבוד. אבל אולי כדאי שיתחילו בחשבון נפש ושאלות קשות למוסד דמוקרטי לא פחות חשוב, ואולי החשוב ביותר: הם עצמם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?