מדיה |

שתי רשתות לשני עמים

לכל השירותים המקוונים שהתרגלתם אליהם, ולכל אתרי האינטרנט שאתם קוראים, יש נקודה עיוורת ענקית שמקיפה חמישית מאזרחי המדינה: גלו מה תוצאות סקר שבוצע עבור איגוד האינטרנט הישראלי ומגזין דה מרקר

נתי טוקר
נתי טוקר
נתי טוקר
נתי טוקר

כ־20% מאזרחי ישראל הם ערבים, ואף שהם אזרחים שווי זכויות שזכאים לייצוג הולם בתקשורת, כל המחקרים מראים כי רמת הנראות שלהם נמוכה. גם כאשר הם מופיעים בתקשורת, הם נוכחים כמעט תמיד בדיונים שעוסקים בקונפליקט הערבי־יהודי. פרויקט של עמותת סיכוי מנסה בחודשים האחרונים להגדיל את הייצוג של ערבים בתקשורת בראיונות בטלוויזיה שבהם הם יופיעו כמומחים בתחומי עיסוקם.

סטודנטים ערבים ויהודים באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנה שעברהצילום: אוליבייה פיטוסי

גם באינטרנט אין שוויון בין שתי האוכלוסיות. מחקר מיוחד של איגוד האינטרנט, שבוצע עבור מגזין TheMarker באמצעות מכון המחקר סטאטנט, והקיף כ־1,200 נסקרים, מראה כי קיימים פערים גבוהים בין המגזר היהודי והערבי הן ברמת השימושיות באינטרנט והן באופני צריכת המדיה. פערי הנגישות לאינטרנט והשימושים השונים יכולים להסביר פערים תרבותיים נוספים שיש בין שתי קבוצות האוכלוסייה בישראל.

בקרב הנשאלים היהודים, העידו רק 11% כי אין להם נגישות לאינטרנט. אצל הערבים השיעור כפול. "בסקר רואים שבשני המגזרים יש צריכת אינטרנט, אלא שבחברה היהודית המהפכה הטכנולוגית הגיעה גם למבוגרים יותר", אומרת חולוד מסאלחה, רכזת פרויקטים במרכז אעלאם ועורכת אתר החדשות בוקרא. "אצל הערבים היא הגיעה לאוכלוסייה הצעירה, אבל לא למבוגרת יותר. בגילים הצעירים הפערים בין הערבים ליהודים נמחקים". ייתכן שהדבר קשור למצבן העגום של התשתיות ביישובים הערבים, שבאופן פרדוקסלי גורם לאימוץ מהיר של טכנולוגיות תקשורת אלחוטיות: שיעור החדירה של הסמארטפונים בשתי האוכלוסיות זהה, אך 28% מהערבים דיווחו כי הם גולשים רק בסלולרי או בטאבלט, לעומת 10% בלבד במגזר היהודי.

הסקר מצביע על הבדלים באופי השימוש באינטרנט. הערבים אינם נוטים לתת אמון רב באתרי האינטרנט, והם מגלים חשש רב יותר מפגיעה בפרטיותם או גניבת מידע, ביחס ליהודים. כך למשל, בעוד 60% מהנשאלים היהודים דיווחו כי הם מבצעים פעולות וממלאים טפסים באינטרנט, ושיעור דומה דיווח על עריכת קניות באינטרנט, אצל הערבים רק 16% מבצעים פעולות וממלאים טפסים באינטרנט, ו־29% עורכים קניות ברשת. הם גם נוטים פחות להשתמש באינטרנט לביצוע תשלומים או לקיצור תורים.

מסאלחה מפנה את הביקורת שלה למשרדי הממשלה. לדבריה, החסם אינו תרבותי – הראיה לכך היא שבכל הקשור לגלישה ברשתות חברתיות או לפרסום באינטרנט, יש שוויון בין האוכלוסיות – אלא קשור בשפה. "רוב המשרדים הממשלתיים מציעים שירותים רק בשפה העברית", היא אומרת. "אם יש תרגום לערבית, זה נעשה ברמה נמוכה מאוד ולא מבינים כלום. לכן הערבים לא משתפים פעולה עם אתרי האינטרנט, וצריך לדבר על הנגשת השירותים הממשלתיים בשפה הערבית. אני, למשל, מעדיפה לקבוע תור בקופת חולים בטלפון, כי באתר הערבית גרועה ובעברית אני לא מבינה את כל המושגים".

ההבדלים הבולטים ביותר נמצאו באופני צריכת המדיה של בני שני המגזרים. 53% מהנשאלים היהודים דיווחו כי הם גולשים באתרים ישראליים כמו ynet או וואלה, אך שיעור הערבים הגולשים באתרים אלה מגיע רק ל־11%. כלומר, הערבים כמעט שאינם נחשפים לאתרים הישראליים המרכזיים. מנגד, הם גולשים יותר באתרי חדשות ישראליים בערבית כמו Panet, Alarab ו־Bokra, שבני המגזר היהודי כלל לא גולשים בהם.

לדברי מסאלחה, "הערבי פחות מחפש את האתרים הישראליים, פשוט כי הוא לא קיים שם. הם לא מתייחסים אליו. זו מציאות שלא מקבלת אותו אלא בנושאי חדשות מסוימים – רצח או סביב הקונפליקט. הוא גם לא נכנס לאל ג'זירה, כי לא מעניין אותו מה קורה בעולם. הוא מחפש לדעת מה קורה אצלו בבית. לכן הוא גולש לאתרים המקומיים בערבית. שם הוא קיים".

באיגוד האינטרנט מקווים לעשות שימוש בנתונים האלה כדי להרחיב את הנגישות של המגזר הערבי לאינטרנט. "הסקר עוזר להבין אילו אוכלוסיות יש לחזק בהיבט האינטרנטי ובאילו תחומים", אומר עו"ד יורם הכהן מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. "אנו פועלים מזה זמן לצמצם את הפער הדיגיטלי בין הקבוצות השונות באוכלוסייה, ואנו קוראים גם לגורמים הנוספים בתחום, כמו הממשלה, לעשות שימוש במידע לצורך עיצוב המדיניות שלהם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"