המהפכה מתמהמהת |

איפה 
הדברים 
עומדים

התחזיות של ראשית העשור הבטיחו עולם מחובר ובתים חכמים בתוך שנים מעטות, אבל מהפכת "האינטרנט של הדברים" לא כאן. בעולם הטכנולוגיה תוהים אם זו תוצאה של ציפיות מוגזמות, שוק לא בשל, או שהמכשירים המקוונים פשוט לא מציעים עדיין לצרכנים ערך אמיתי

אמיר טייג
אמיר טייג
אמיר טייג
אמיר טייג

הגיקים מסדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול" גילו את נפלאות האינטרנט של הדברים (Internet Of Things) כבר ב־2011. ברגע השיא של אחד מפרקי הסדרה ששודר באותה שנה חיבר אחד מגיבוריה, הווארד, את המנורה בסלון ואת מערכת השמע הביתית לאינטרנט, ובאמצעות מחשבו האישי כיבה והדליק אותן מרחוק. בשעה שהחבורה רקדה משמחה נוכח הניסוי המוצלח, קהל הצופים התגלגל מצחוק. הטכנולוגיה אמנם אפשרה להעביר את הפקודה מהמחשב למנורה או למערכת השמע בזול דרך הרשת, אך התוצאה המעשית של כל המאמץ הכביר הזה היתה מגוחכת.

"האינטרנט של הדברים" (IoT) הוא שם כולל לשורה של חידושים שהמשותף להם הוא חיבורו של כל מוצר חשמלי לרשת האינטרנט – לא רק סמארטפונים, טאבלטים וטלוויזיות שדרכם אנחנו צורכים ומייצרים תוכן, אלא גם מכוניות ומכשירים ביתיים "טיפשים" כמו גופי תאורה, מכונות כביסה, תריסים חשמליים, מערכות חשמל מרכזיות ומקררים. כבר כמה שנים מבטיחה לנו תעשיית הטכנולוגיה כי זה יהיה הדבר הדיגיטלי הבא שישנה את חיינו, אולם בניגוד למהפכת הסמארטפונים, שהתפשטה כאש בשדה קוצים לאחר השקת האייפון ומערכת ההפעלה אנדרואיד ב־2007, המהפכה הזו מתקדמת באטיות, שלא לומר די עומדת במקום, ורבים שואלים עדיין, ובצדק, מהו הערך שהיא תניב.

צילום: Warner Bros. Entertainment Inc /

לפי שעה, נראה כי היישום המבטיח ביותר של טכנולוגיות מתחום ה־IoT בעתיד הקרוב יהיה בחידושים הקשורים לתחום הבריאות. ביום שבו יוזנו לרשת סימני החיים של מיליוני משתמשים, בזמן אמת וברציפות, החוקרים הרפואיים יקבלו לידם בסיס נתונים ענק שעל פיו ניתן יהיה לצפות התפרצות מגפות, ולפתח תרופות וטיפולים מונעי מחלות.

בתחומים אחרים צפויים ל־IoT יישומים משמעותיים לא פחות: חיבור כל מערכות הרמזורים לרשת, למשל, ייעל את תנועת המכוניות; וחיבור המכוניות לרשת יוכל להוריד את עלות הביטוח עבור נהגים זהירים, ובעתיד גם לאפשר מעבר רחב לשימוש במכוניות אוטונומיות. חיבור מערכי ייצור לרשת יוכל לייעל את צריכת האנרגיה ועוד. כל מכשיר המחובר לרשת ייהפך למעשה לחיישן שיתרגם תמונה אנלוגית של המציאות לאותות דיגיטליים הניתנים לאחסון, ניתוח וחיפוש, וכשמיליארדי חיישנים כאלה יפוזרו בכל מקום בעולם, תהיה בידינו תמונה דיגיטלית מפורטת של המציאות סביבנו.

היישומים שניתן יהיה לפתח על בסיס מאגר הנתונים הזה הם חלומיים, אך אם נרד לרגע מהגבהים שבהם משייטים משקיעי ההון־סיכון, ונשוב אל קרקע המציאות של 2016, ניווכח כי המוצר המצליח ביותר עד כה של ה־IoT הוא שואב האבק הרובוטי, שאמנם הקל קצת על חיינו, אך לא חולל מהפכה.

בשבוע הראשון של יוני התרחש אירוע שהתפרש על ידי רבים כסימן נוסף לאכזבה ממהפכת האינטרנט של הדברים. טוני פאדל, המנכ"ל והמייסד של חברת Nest, הודיע כי הוא עוזב את החברה. פאדל, שהיה האחראי העיקרי לפיתוחו ועיצובו של האייפוד, עזב ב־2010 את משרתו באפל כדי לפתח תרמוסטט מעוצב המחובר לרשת, ובתחילת 2014 מכר את החברה שהקים לגוגל תמורת 3.2 מיליארד דולר. עסקה זו סימנה את כניסת ענקית האינטרנט לתחום ה־IoT, והעלתה מאוד את רף הציפיות. רבים העריכו כי גוגל, על משאביה העצומים והנוכחות הרבה שלה בתחום המובייל באמצעות מערכת ההפעלה אנדרואיד, תהיה זו שתקרב את התחום למימוש הפוטנציאל שלו. נסט נתפשה כחברת המוצרים הצרכניים החמה ביותר בעמק הסיליקון באותה תקופה, במיוחד בשל הקשר רב השנים של מייסדה לאפל ולסטיב ג'ובס המנוח. ואכן, נסט ופאדל קיבלו כמעט כל מה שרצו מגוגל. החברה שמרה על המותג שלה והמשיכה להתנהל באופן עצמאי.

חודשים ספורים לאחר העסקה זכתה נסט למתנה נוספת מגוגל, כשאושר לה לרכוש את חברת מצלמות הרשת Dropcam תמורת 555 מיליון דולר. אולם כעת, יותר משנתיים לאחר הרכישה, נראה כי סבלנותה הידועה של גוגל הגיעה לקצה. יותר משנתיים לאחר מכירתה לגוגל, המוצר היחיד של נסט נותר תרמוסטט ביתי שמחירו (כולל התקנה) עדיין גבוה יחסית, כ־250 דולר. המוצר המעוצב נמכר במשורה – 2.5 מיליון יחידות עד כה. למרות הגב החזק של גוגל, נסט לא הצליחה להפוך אותו למוצר צריכה המוני, ואף לא הראתה סימנים מהותיים של התקדמות בכיוון. בנוסף, החברה לא פיתחה קו מוצרים חדש ומבטיח אלא נותרה ממוקדת במוצר הוותיק.

יוטיוב נהפכה למקור הכנסה משמעותי לגוגל רק חמש שנים לאחר רכישתה, אך נסט לא נהנתה מסבלנות כזו. רות פורת, סמנכ"לית הכספים שהגיעה לגוגל ממורגן סטנלי, דרשה מפאדל תוצאות, שהוא התקשה (או לא רצה) לספק. ייתכן כי גם אופי הניהול הריכוזי של פאדל האיץ את הפרידה. בשנותיו בחברה דלפו ידיעות על אווירה פנים־ארגונית רעילה. בראיון מתחילת השנה אמר גרג דאפי, ממייסדי דרופקאם, כי פאדל מתנהל כ"ביורוקרט עריץ" ומעכב שינויים. גוגל, המתגאה בסביבה ארגונית נוחה, לא אהבה זאת.

התרמוסטט של Nest. לא נהפך למוצר צריכה המוניצילום: בלומברג

ערך ליצרנים, פחות לצרכנים

המקרה של נסט הוא רק אינדיקציה אחת להתרוממות האטית מהצפוי של תחום האינטרנט של הדברים. רק 6% מהאמריקאים מחזיקים בביתם מכשיר ביתי המחובר לרשת, כך על פי חברת המחקר פורסטר, המעריכה כי שיעור זה צפוי לעלות באטיות יחסית בחמש השנים הקרובות ולהגיע ל־15% ב־2021. סקרים שערכה בבריטניה חברת המחקר של פירמת רואי החשבון PwC הראו כי 72% מהנשאלים אינם מתכננים לרכוש מכשיר ביתי המחובר לרשת בשנתיים הקרובות, ושמרביתם אינם מוכנים לשלם על מכשירים כאלה סכום נוסף. כלומר, הצרכנים עדיין לא תופשים את מכשירי ה־IoT כבעלי ערך מהותי עבורם.

גם השעון החכם שהשיקה אפל לפני כשנה, אייווטש, אינו מתרומם בקצב שלו ציפו. אמנם אין זה מכשיר "טיפש" כמו מקרר המחובר לרשת או מכונת כביסה, אך האייווטש נחשב טבילת האש הראשונה של אפל בתחום. הוא אמנם מציג התראות ומאפשר ביצוע שיחות טלפון, אך חדשנותו העיקרית טמונה בהיותו חיישן הקורא נתונים גופניים כמו דופק ומחבר אותם באמצעות הסמארטפון לרשת. עם זאת, הגרסה הראשונה של ה־iWatch מוגבלת, ותלויה במכשירים אחרים כדי להתחבר לרשת. הגרסאות הבאות יוכלו לספק נתונים גופניים מגוונים יותר וכך לייצר הרבה יותר ערך, אך זה עדיין לא קורה. מאז ההשקה אפל לא שדרגה את המכשיר באופן משמעותי, ורבים עדיין לא מאמינים בערך שהוא מסוגל לספק להם. אף שאפל מכרה כ־12 מיליון שעונים כאלה בשנה האחרונה, משקיע ההון סיכון הנודע פרד וילסון הגדיר זאת ככישלון.

מדוע קצב החדירה של מוצרי IoT כה אטי? אחת הסיבות העיקריות לכך היא קצב התחלופה הנמוך של מוצרים כמו מקרר, מזגנים, מכונות כביסה ומכוניות. מוצרים אלה מספקים שירות טוב במשך שנים רבות, ואין תמריץ ממשי להחליף אותם מדי שנה וחצי, בדומה למכשיר סלולר. כדי שנחליף את המקרר הוותיק במקרר חדש ויקר המחובר לרשת והמסוגל להבין מה יש בתוכו וכך לעזור לנו לקנות מצרכים ביעילות רבה יותר, משהו צריך לשכנע אותנו שהשקעה במכשיר חדש היא כדאית. בינתיים, מרבית המשתמשים אינם משוכנעים בכך. מכשול נוסף הוא שמשתמשים רבים, במיוחד אלה שנוטים לאימוץ מוקדם של טכנולוגיות חדשות, חוששים כי מכשירי ה־IoT חשופים לפריצות מצד האקרים שעלולים לאסוף נתונים פרטיים אודותיהם ולהשתמש בהם לרעה. והחסם הסופי הוא כמובן המחיר. כדי שהמכשירים הביתיים המחוברים לרשת יתחילו לחדור לשוק בקצב גבוה יותר, מחירם צריך להיות דומה לזה של מכשירים רגילים. רק מעטים יאותו לשלם 5,000 דולר על מקרר חכם, גם אם הוא מייצר להם ערך אמיתי.

כנראה שהרוח החיה מאחורי מאמצי ההחדרה יהיו חברות המוצרים עצמן. כיום, חברה שמוכרת למשל מכונת כביסה, מסיימת את יחסיה עם הלקוח בתום הרכישה. במרבית המקרים אין לה מושג מה עלה בגורל המוצר שלה: אם היו תקלות לאחר תקופת האחריות, מה היו דפוסי השימוש במוצר וכיצד ניתן לשפר אותו כדי שיתאים טוב יותר לצורכי המשתמשים. חיבור המכשיר לרשת ייתן לחברות גישה לתובנות שיווקיות רבות, ויאפשר להן לתחזק את המכשיר מרחוק ולפתור בעיות תוכנה (כן, למכונת כביסה יש מערכת הפעלה). במילים אחרות, חיבור מכשירים לרשת יניב יותר ערך ליצרני המוצרים מאשר לצרכנים.

שואב אבק רובוטי. המוצר המצליח ביותר של ה־IoT עד כהצילום: בלומברג

עוד גורמים שרואים ערך אדיר ב־IoT הן חברות תשתיות וספקים של מוצרים ציבוריים. עיריות ורשויות מקומיות, חברות להסעת המונים, גורמי אכיפת חוק, בתי חולים, חברות שילוח, חשמל, גז ועוד – כולם ירצו מאוד בהצלחת מהפכת ה־IoT כדי שיוכלו להתייעל ולספק שירותים טובים יותר. חברות אלו מתקדמות בקצב אטי בהרבה מזה של המשתמש הסופי, שמסונוור בקלות מעוד גרסה של סמארטפון. יידרשו להן שנים למצוא תקציב וליישם את הפרויקט בסבך הביורוקרטיה.

ייתכן גם שהבעיה אינה בטכנולוגיה, אלא ברמת הציפיות הגבוהה של חסידי הדיגיטל, שכבר הורגלו על ידי ג'ובס ומחליפיו באפל להפתעה טכנולוגית לפחות אחת לשנה.

אין זה אומר שהמהפכה הדיגיטלית נעצרה, ואין זה אומר שאין עוד הרבה אזורים בחיים האנלוגיים שלנו שיכולים להשתנות על ידי חיבורם לרשת, אך כנראה שעלינו להתרגל לקצב שינויים אטי יותר – זה הכל. זה ייתן לנו הזדמנות להירגע קצת ולהבין את גדול השינוי ההיסטורי שהתרחש סביבנו בעשור האחרון.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן