החברות שהכי כדאי לעבוד בהן: האם אתם מחוברים, או כל השאר?

חברות הסלולר שבעבר תפסו את המקומות הראשונים בדירוג החברות שכדאי לעבוד בהן איבדו את מעמדן ■ תנאי העבודה שמהם נהנו העובדים בעבר נשענו על היעדר תחרות, קיפוח לקוחות ומחירים יקרים

גיא רולניק
גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ניתוח דה מרקר
גיא רולניק
גיא רולניק

בשנת 2007 תפסו שלוש חברות הסלולר – פרטנר, סלקום ופלאפון – את המקומות הראשונים בעשירייה הראשונה של דירוג "100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן" של מגזין TheMarker ו־BDI. העובדים היו מאושרים, חברות הסלולר השפריצו מזומנים, וערוצי הטלוויזיה והעיתונות המודפסת היו מלאים בפרסומות של כלבלבים, חיילים ומשפחות – כולם מאושרים עם המכשירים הסלולריים שלהם. גן עדן.

כשנתיים לאחר מכן פתח TheMarker בקמפיין מתמשך להכנסת תחרות לשוק הסלולר. שר התקשורת החדש, משה כחלון, הרים את הכפפה והלך על רפורמה להכנסת תחרות לקרטל שהוביל הטייקון החזק במשק באותן שנים, נוחי דנקנר. במאי 2012 נכנסו לשוק הוט מובייל וגולן טלקום שהותירו את מנהלי פלאפון, סלקום ופרטנר ואת בעלי השליטה בהן המומים. בחלומותיהם השחורים ביותר הם לא שיערו שהמתחרים החדשים יחתכו את מחיר החבילה הסלולרית הסטנדרטית ב־80%.

שוק הסלולר בשנים 2005־2012 היה מיקרוקוסמוס של קפיטליזם המקורבים הישראלי: מצדו האחד עמדו שלוש חברות הענק, עם הכנסות של כ־20 מיליארד שקל כל אחת. הן פעלו כקרטל שתיאם מחירים, הונה את הלקוחות באמצעות חשבונות מסובכים ודחף להם חיובים עבור שירותים שלא רצו. רווחים אדירים של כמיליארד שקל בשנה חולקו לעובדים ומנהלים, ובעיקר נשאבו מדי רבעון כדיווידנדים, ושימשו למימון ההלוואות שלקחו בעלי השליטה בפירמידות. הקרטל אחז את רוב הרגולטורים בישראל בגרונם: אגף תקציבים במשרד האוצר, שרוממות התחרות בדרך כלל בפיו, לא נגע בחברות הסלולר; שרי התקשורת – מאהוד אולמרט דרך דליה איציק ועד אריאל אטיאס – התכופפו מולן. גם העיתונות שירתה אותם. תקציבי פרסום בעשרות מיליוני דולרים ששפכו חברות הסלולר לכלי התקשורת הפכו אותה למאולפת.

>> הרשימה נחשפת: מקומות העבודה הכי טובים בישראל

בצד השני של השוק היו הלקוחות, שהתחלקו לשלוש קבוצות עיקריות: הראשונה היתה של בכירים בחברות גדולות, שמכשיר הסלולר היה חלק מתנאי העסקתם ולכן הם היו פחות רגישים למחירים; הקבוצה השנייה היתה עובדים בחברות ענק וארגונים ציבוריים שחתמו על הסכמים עם חברות הסלולר, ושילמו מחירים נמוכים; בקבוצה השלישית היו מיליוני ישראלים "בלתי מחוברים" – בעלי מקצועות חופשיים, עובדי קבלן, עצמאים – מאות אלפי משפחות ששילמו חשבונות חודשיים של מאות עד אלפי שקלים.

פתיחת התחרות בשוק הסלולר שינתה סדרי עולם לא רק בענף עצמו אלא בכל המשק: קריסת המחירים פקחה את עיני הציבור האדיש והרדום לכוחה של התחרות. היא חשפה את ערוותם של הרגולטורים והפוליטיקאים, וחתכה את כל עודפי הרווחים של חברות הסלולר. היא גם חשפה את המבנה הרעוע והמושחת של הפירמידות ששלטו בהן – לפתע התברר שהטייקונים ששלטו בהן התעשרו והתחזקו לא באמצעות יצירת רווחה וערך לציבור, אלא באמצעות כוח פוליטי, החלשת הדמוקרטיה וסירוס הרגולציה.

בעקבות זאת, הציבור התחיל להרהר באפשרות שיש ענפי משק רבים שבהם משלם המסים והצרכן נענש, ושאפשר לתקן את זה בלי להמתין לפרוץ השלום או לכניסת כל החרדים לשוק העבודה. הרגולטורים נאלצו להתחיל לחשוב על הכנסת תחרות בביטוח, בפיננסים, בכרטיסי האשראי, בשוק המזון, בקמעונות, בבריאות וברכב. עד כה, ההצלחות המשמעותיות היו עצירת הפרטת הביטוחים במערכת הבריאות, הפניית זרקור אל חברות הביטוח בכלל, ועצירת העלייה המהירה במחירי המזון. בבנקאות הקרב בעיצומו, והוא יוכרע רק כאשר יתברר אם בנק ישראל מתכוון לאפשר את הקמתם של בנקים חדשים באמצעות מתן הקלות ליזמים.

ואולם, בצד האופטימיות המנשבת מהפסקאות שלעיל – כדאי לחזור לרשימת 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן, מודל 2016. פרטנר, סלקום ופלאפון נמצאות כיום במקומות 30, 47 ו־67. התנאים שמהם נהנו העובדים בעבר נשענו על היעדר תחרות, קיפוח לקוחות ומחירים יקרים. אך סמלי הוא שמקום העבודה המבוקש בישראל, גם השנה, הוא חברת החשמל שבה עודפי כוח אדם אדירים שעלותם מגולגלת על הציבור. אחריה בעשיריות הראשונות מדורגות חברות ממשלתיות או מונופולים פרטיים כמו הבנקים לאומי ופועלים, שהרווחה של עובדיהם ובעיקר מנהליהם היא תמונת ראי של היעדר תחרות, עודפי כוח אדם ובעיקר לקוחות כועסים וללא אפשרויות בחירה אמיתיות.

סלקום מנפיקה בבורסה של תל אביב ב-2007. רונית הראל בן זאב (מימין), עמוס שפירא, נוחי דנקנר,סם ברונפלד, אסתר לבנון ועמי אראל צילום: תומר אפלבאום

הסיפור על חברות הסלולר הישראליות צריך לשמש כקריאת כיוון ליזמים חברתיים, פוליטיקאים ורגולטורים שרוצים להסתער על הפיל הכי גדול וחשוב בחדר: מבנה שוק העבודה והחלוקה לקאסטות של מחוברים, מוברגים, מוגנים – וכל השאר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לס נייט הכחדה אנושית מרצון

"נחיה חיים ארוכים ואז ניכחד": האיש שרוצה שלא יהיו יותר אנשים בעולם

FILE PHOTO: Twitter logo and a photo of Elon Musk are displayed through magnifier in this illustration taken October 27, 2022. REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo

כיכר העיר המטורפת של אילון מאסק עוד עלולה להרוג אותנו