אמצעי מניעה חדש 
נגד אי שוויון מולד

החוקרים ג'וזף שטיגליץ וראבי קנבור כבר לא מאמינים במודלים הכלכליים המסורתיים לניתוח 
אי השוויון. הם מציעים להתמקד בשוויון הזדמנויות

נדן פלדמן
נדן פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נדן פלדמן
נדן פלדמן

הרבה מאוד ביקורת הוטחה בממשל האמריקאי בגין חבילות החילוץ האדירות שהגיש למגזר הבנקאות הקורס ב־2009, כשהשווקים הפיננסיים איימו למוטט את הכלכלה העולמית. פרשן "ניו יורק טיימס" פול קרוגמן כינה אז את הזרמות הכספים לבנקים הגדולים "מזומנים תמורת זבל" ואמר כי האזרחים לא צריכים לשאת על גבם את נטל חילוץ הבנקים. נביא הזעם נוריאל רוביני קרא לממשל להלאים זמנית חלק מהבנקים במקום להזרים להם מאות מיליארדי דולרים. כריסטין לגארד, אז שרת האוצר של צרפת וכיום יו"ר קרן המטבע הבינלאומי, תמכה גם היא בהלאמה. אחרים הביעו חשש כי חילוצי הבנקים, שכללו מחיקת חובות וסילוק נכסים רעילים בסכום כולל של טריליון דולר, פוגעים קשות בעקרונות השוק החופשי ויביאו לניגודי עניינים בין בכירים בממשל ומנהלי בנקים, שטיפחו במשך שנים מערכת יחסים של דלתות מסתובבות וקפיטליזם של מקורבים.

כעת מתברר כי מדיניות החילוצים גם שימשה מכשיר רב עוצמה לגידול באי השוויון, כפי שטוענים במאמר חדש שניים מהכלכלנים הבולטים בעולם – חתן פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ ופרופ' ראבי קנבור מאוניברסיטת קורנל.

צילום: רויטרס

במאמר שפורסם באוגוסט תחת הכותרת "חלוקת הכנסות ועושר: עידן חדש זקוק לתיאוריות חדשות", שטיגליץ וקנבור טוענים כי ההתחייבות שנתן הממשל למשקיעים, לפיה יחלץ את הבנקים, היתה בעצם רנטה מיוחדת, על חשבון כספי ציבור, שניפחה את ערך המניות של המשקיעים בשנים עד המשבר, וכך הביאה לגידול בעושרם כמו גם בגידול בפערי ההכנסות. "הרנטות שנוצרו סיפקו משאבים לבעליהן להפעיל לובי פוליטי, כדי לשמור על הרנטות ולהמשיך להגדיל אותן", כותבים המחברים. "כך נוצרה ספירלה של הגדלת אי השוויון, בתהליך שעבר כולו מחוץ למערכת הייצור".

בפועל, הגידול באי השוויון היה למעשה כפול, משום שבזמן שהון של הציבור שנוצר בכלכלת הייצור זרם אל נכסי משקיעים במערכת הפיננסית, המערכת הפיננסית הפילה את כלכלת הייצור ודרדרה את הכנסות הציבור באמצעים שונים: מיליוני עובדים פוטרו, עשרות מיליונים נאלצו לספוג קיצוצי שכר, ערך הבתים קרס ותקציבי הרווחה קוצצו.

שטיגליץ וקנבור מסבירים את האבחנה החשובה בין הון שנוצר בכלכלת הייצור ותורם לצמיחתה לעושר שנצבר מחוצה לה ועלול לדכא אותה. "האבחנה הזאת קריטית בכל תיאוריה כלכלית שתסביר את הממצאים האמפיריים. הון יכול להצטמצם אפילו בזמן שהעושר גדל, ויש גידול בעושר שלמעשה מקטין את כושר הייצור הכלכלי", כותבים השניים.

חילוצי הבנקים הם רק דוגמה אחת לאופן שבו הזליגה המסוכנת מהון לעושר מחדדת את הפערים. דוגמה נוספת שמביאים 
המחברים מתרחשת באחד מיעדי החופשה החביבים על אנשי וול סטריט – הריביירה הצרפתית. "חישבו על הנכסים בקו הראשון לים בריביירה", מבקשים המחברים. "ככל שהביקוש לנכסים הללו עולה – אולי מעשירים זרים שמחפשים מקלט השקעה לכסף שלהם – ערכם ילך ויתייקר. הבעלים הנוכחיים של הנכסים יקבלו רנטה כתוצאה מהבעלות על הגורם הקבוע הזה. העושר שלהם יגדל וכוח הקנייה שלהם בכלכלה יעלה במקביל. אבל תרומה ממשית לייצור לא היתה כאן והתפוקה של המשק לא גדלה; כל מה שהיה כאן זה אפקט טהור של חלוקת הון".

ג'וזף שטיגליץצילום: בלומברג
ראבי קנבורצילום: UNU-WIDER

תיאוריות כלכליות מקובלות כוללות רנטות, כמו בעלות על קרקע, בתוך התפוקה הכלכלית ובהסבר לאי שוויון. לדעת שטיגליץ וקנבור, תיאוריות אלה אינן תקפות יותר ולפיכך יש צורך ב"תיאוריות חדשות בעידן החדש שאליו נכנסנו". העידן החדש הזה, אומרים השניים, מורכב מגידול חד באי השוויון בכל שלבי החיים, עוד בטרם הלידה: החל בהתפתחות לא שוויונית של העובר, עבור בפערים גדולים בהתפתחות הילד ובהשקעה של הוריו בשנותיו הראשונות וכלה באי שוויון חד בתקציבי החינוך וההשכלה, שמיתרגמים לפער גדול בתשואות של ההון האנושי, "בגלל אפליה מצד אחד ובגלל פרוטקציות של הורים בשוק התעסוקה מהצד האחר. בכל שלב פערים בין משאבי ההורים מתורגמים לפערים בתוצאות בין הילדים". כך נהפך אי השוויון לחלק בלתי נפרד מהתפקוד של המערכת הכלכלית.

כדי להקטין את הפערים וכדי לשנות את התפישה לפיה הכלכלנים הם מקבלי ההחלטות, קוראים השניים ל"שוויון בהזדמנויות, ולא לשוויון בהכנסות". אולם כשאי שוויון בהכנסות בקרב הורים הופך לאי שוויון 
בהזדמנויות בקרב ילדים, אז ההבחנה בין השניים מיטשטשת. הפתרון לשיטתם לצמצום אי השוויון המובנה הוא בהגדלת המסים על בעלי הון ובעלי הכנסות גבוהות – "מיסוי צריך להפוך כעת פרוגרסיבי יותר כדי לאזן את אי השוויון הטבוע".

קשה לדעת עד כמה מעשיות ההמלצות האלה בארצות הברית של ימינו: נשיא שהוגדר סוציאליסט פעל בעיקר לטובת וול סטריט והבנקים הגדולים, המועמדת שחותרת לרשת אותו תהיה חייבת להחזיר טובה גדולה לבעלי ההון שמריצים אותה, ובמפלגה הרפובליקאית עלול להיבחר מיליארדר חסר רסן שמחזיק בהשקפות כלכליות קיצוניות ובעיקר מבולגנות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

נתניה פרוייקט גינדי

חשבתם שהדירות בישראל יקרות? חכו ל"מס מגדלים" של 20 אלף שקל לדירה

שכונת הדר בחיפה

"אפסיד 400 שקל בחודש למשך עשור, אבל זה יתאזן": המשקיעים החדשים בנדל"ן

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"