קריירה |

על מה אתן מדברות בגן המשחקים?

הדרך לקידום עוברת לא רק בשעות ארוכות במשרד ובהצטיינות בעבודה, אלא גם, ואולי בעיקר, בהתרועעות 
עם האנשים הנכונים בשעות הפנאי. רשת קשרים מקצועיים וחבריים במקום העבודה ומחוצה לו היא קריטית, אבל לפי המומחים, בעוד שגברים מנצלים את הרשת הזו כדי לקבל טובות מאחרים ולטפס בסולם, נשים עדיין מהססות לעשות זאת

אפרת נחושתאי
אפרת נחושתאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אפרת נחושתאי
אפרת נחושתאי

כשפגי אולסן היתה מזכירה, החיים היו פשוטים: העבודה התנהלה בשעות קבועות, החיבור עם עמיתותיה נעשה על כריכים בצהריים, וכשהמשרד נסגר, היא הלכה הביתה. אבל בעונה השנייה של "מד מן", כשאולסן קודמה לתפקיד קופירייטרית והיתה לאשה היחידה במשרד בתפקיד שאינו מינהלי, היא גילתה שעולם העסקים שונה מעולמן של המזכירות, ושבו העבודה האמיתית נעשית דווקא מחוץ למשרד — בברים שהחבר'ה יוצאים אליהם אחרי העבודה. כשהיעדרות מערב של דרינקים השאירה אותה מחוץ ללופ בעבודה, היא החליטה להצטרף, בלי בושה, לבילוי של עמיתיה עם הלקוחות במועדון חשפניות — וכך חזרה להיות מעורבת ומוערכת במשרד.

החשיבות של קשרים בין־אישיים והיכרויות לא פורמליות לא פחתה מאז התקופה המתוארת ב"מד מן", אבל נראה שכיום, לפחות, קופירייטריות כבר לא צריכות להתמודד עם מוקשים כאלה. בתחומים רבים, עם כניסתן של יותר ויותר נשים למקומות העבודה, הנטוורקינג הרשמי והלא־רשמי עבר לזירות נייטרליות יותר מבחינה מגדרית ועוינות פחות לנשים. בענפים אחרים, כאלה שבהם שכבת הבכירים עדיין גברית ברובה, נראה שהדברים עדיין לא התקדמו כל כך.

אמהות וילדיהן בגינה ציבורית בניו יורק, 1956צילום: אי-פי

ב־2011, פרסמה מנהלת ההשקעות האמריקאית לינדסי מאייר טור ב"פורבס", שבו סיפרה כי קבוצת הנטוורקינג למנהלי הון סיכון צעירים שבה היא משתתפת הזמינה את חבריה לסוף שבוע של ירי ספורטיבי. עמיתיה הגברים השיבו למייל בהתלהבות: "אדיר! תמיד רציתי לעשות את זה". היא היתה היחידה שלא התלהבה, וחשדה כי פעילות הנטוורקינג התמימה הזאת — לצד פעילויות אחרות שהקבוצה יזמה, כמו ערבי פוקר — בעצם מדירה נשים מהמעגל, ובפועל מאפשרת ל"אולד בויז" להתגבש על חשבונן. גם בעולם הטכנולוגיה, שסובל ממיעוט נשים בעיקר בפעילויות הליבה הטכנולוגיות, לא איבד עדיין מועדון החבר'ה הגברי מכוחו, והקושי הנובע מכך לייצר נטוורקינג יעיל גובה את מחירו מנשים.

פיננסים וטכנולוגיה הם מטרות קלות, אבל אם להיות כנים, גם בענפים שוויוניים יותר נראה שמנגנון הנטוורקינג עוזר לגברים יותר מאשר לנשים. גם כשלא מדובר בהליכה משותפת למועדון חשפנות או ציד בצוותא, נשים רבות חשות כי הגברים שעובדים אתן נהנים מרשת רחבה ויעילה יותר של היכרויות מקצועיות, ויודעים טוב יותר מהן כיצד למנף אותה לטובתם.

"כשעזבתי את האקדמיה והתחלתי לעבוד על סטארטאפ עבדתי בעיקר עם גברים, וגיליתי שאני פשוט לא יכולה להיות יעילה בנטוורקינג באותה צורה", מספרת ד"ר אנט מק'ללן, מייסדת הסטארטאפ InVectus שפיתח אמצעי מניעה חדשני לנשים, ונמכר ב־2012. "הם תיקשרו סביב ספורט: הם דיברו על כדורגל או הוקי, איך הם מאמנים את הבנים שלהם. היה להם קשר שלם סביב זה שלא היה רלוונטי בשבילי.

"כשהם הם היו פוגשים מישהו חדש, הם מיד היו מוצאים דמות משותפת ששניהם איכשהו קשורים אליה במעלה שרשרת המזון התאגידית. לי לא היו את החוויות האלה, המסלול שלי היה שונה. כשהתחלתי לעשות יותר נטוורקינג עם נשים, פגשתי נשים בענפים שונים, כמו חינוך, תוכנה ושיווק, ועבורנו המכנה המשותף היה לעתים קרובות אימהות והשילוב של אימהות וקריירה. נהניתי משותפות הדרך שהרגשתי ברשתות האלה, שפועלות בצורה אחרת".

הכתבה מתפרסמת במוסף TheMarker Women המצורף לגיליון מארס של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

הבעיה היא לא בכך שנשים מכירות פחות אנשים שיכולים לעזור להן. למעשה, הרשתות שלהן דווקא נוטות להיות רחבות יותר מאלה של גברים, וקל להן יותר ליצור קשרים חדשים ולתחזק קשרים קיימים. ב־2012, ג'ון גרזמה ומייקל ד'אנטוניו ריאיינו כ־64 אלף אנשי עסקים מרחבי העולם כדי להבין מהן לדעתם התכונות החשובות ביותר להצלחה כיום. התכונות שהמשיבים ציינו כחשובות ביותר — שיתוף פעולה, שקיפות, הכללה, מנטורינג וחדשנות — גם נחשבו בעיניהם לנשיות יותר מאשר גבריות (הממצאים רוכזו בספר "The Athena Doctrine"). "בתחום שאני נמצאת בו, איתור וגיוס מנהלים, כ־80% מהבכירים הם נשים", אומרת נורית ברמן, מייסדת ומנכ"לית קבוצת עמדה. "אם מסתכלים בצורה מכלילה, לנשים יש תקשורת טובה יותר, הן שמות לב לפרטים, ובאופן כללי הן 'נטוורקריות' טבעיות הרבה יותר".

אבל נראה שיש הסכמה רחבה כי נשים, בהכללה, מתקשות למנף את הקשרים הענפים שלהן למטרות מקצועיות. כשמדלן אולברייט נשאלה בראיון למה אין מספיק נשים בעמדות בכירות, היא השיבה: "נשים ממש טובות בליצור חברויות, ופחות טובות בנטוורקינג. גברים טובים בנטוורקינג, ולא בהכרח בליצור חברויות".

"אין סיבה להניח שהרשתות של נשים יעילות פחות, אבל נטוורקינג הוא אחד הדברים שקשים יותר לנשים מאשר לגברים בעולם העבודה", אומרת ד"ר יעל יצחקי, מנכ"לית נטע — המרכז לפיתוח קריירה. "הרבה פעמים נשים לא מנצלות את הרשתות החברתיות כדי לקדם נושאים מקצועיים. בגינה עם הילדים גברים ידברו על עבודה, ונשים הרבה פחות".

בישראל, לפחות, נראה שחלק גדול מהפער נובע מערכו של הנטוורקינג הצבאי הגברי: הרי החבר'ה מהפלוגה ומהמילואים תמיד מכירים מישהו שמכיר מישהו שישמח לזרוק מלה טובה. "לנשים יש פחות מהמשאב הזה", אומרת יצחקי. "הן מבלות פחות זמן בצבא, ולא מגיעות לדרגות בכירות, שהגברים מוצנחים מהן היישר לניהול חברות. באופן כללי, גברים עוברים יחד בצבא חוויות מלכדות. כיום יש יותר נשים שעוברות את זה גם הן, אבל עדיין לא באותה רמה. הגברים לא עשו שום דבר רע בזה שהם עברו יחד חוויות קשות והצליחו להוציא מזה משהו טוב, אבל צריך לשים לב לזווית המגדרית".

"בדרך כלל גברים יודעים למנף טוב יותר את המשאבים שלהם. למשל, הם יגבו תשלום כדי להכיר לך מישהו, או ידרשו תמורה אחרת", אומרת מק'ללן, שמצאה את המשקיע הראשי שלה באמצעות הקשרים של המנטורית שלה ("זו היתה קבוצת השקעות שפשוט לא ענתה לטלפונים — היית חייב להגיע דרך מישהו"). "הרשתות הנשיות מבוססות יותר על שיתופי פעולה ועל לחלוק דברים מאשר על מינוף אישי. אני אוהבת את זה: אני יכולה לעזור למישהו ולשתף, להחזיר לסביבה, וככה כולם מרוויחים. זה טבעי יותר עבור נשים. אני תמיד מופתעת כשגברים עוזרים בלי להשיג רווח לעצמם".

חברה מביאה חברה? זה לא מקצועי

לדברי יצחקי, גם כשנשים כבר מעוניינות להשתמש ברשת הקשרים שלהן כדי לקדם את עצמן או אחרים, היכולת שלהן לעשות את זה מוגבלת והן אף עלולות לסבול מסנקציות. "אם אשה תגיד לבוס שלה, 'אני רוצה להביא לחברה מישהי שאני מכירה מהצבא או מהאוניברסיטה', זה יישמע אחרת מאשר כשגבר יגיד את זה", אומרת יצחקי. "השיטה של 'חבר מביא חבר' לגיטימית מאוד במקומות עבודה, אבל זה נשמע פחות מקצועי כשאישה עושה את זה. למעשה, לפי מחקר חדש של דייוויד הקמן מאוניברסיטת קולורדו ואחרים, נשים פשוט נענשות כשהן מקדמות נשים אחרות: בכירות שממנות הרבה נשים תחתיהן מקבלות הערכות נמוכות יותר מהבוסים שלהן לעומת נשים שלא עושות זאת, ונתפשות כקרות יותר. אולי זה ישתנה בעוד שני דורות, אבל זה המצב כיום".

ברמן מאשרת את התחושה שככל שתהליכי הקבלה לעבודה והקידום צמודים יותר לסטנדרטים מקצועיים ברורים, הם ידידותיים יותר לנשים — וככל שהם בנויים יותר על "חבר מביא חבר" ועל סטנדרטים עמומים, נשים נדחקות החוצה. "רשתות חוזרות הרבה פעמים על המודל של הפרוטקציה. אני הייתי הגורם המקצועי שבנה את המתודולוגיה עבור נבחרת הדירקטורים הממשלתית, הגדרתי מהו דירקטור מקצועי. כשנתנו לשרים לבחור דירקטורים לפי ההנחיות האלה, רק 42% מהנבחרים היו גברים. המקומות שבהם יש לגיטימציה לנשים מנהלות הם אלה שבהם הכישורים חשובים יותר מפוליטיקה ארגונית, כמו בנקאות ופיננסים".

ג'ודי רובינט, אשת עסקים אמריקאית המתמחה בקידום סטארטאפים, מקדישה בספרה החדש, How to Be a Power Connector, פרק מיוחד לסוגיית הנטוורקינג הנשי. "ברור שעסקים צריכים יותר נשים בעמדות כוח. אבל כדי להגיע לשם, נשים צריכות לשפר את כישורי הנטוורקינג שלהן", אומרת רובינט, לשעבר דירקטורית במשרה ניהולית בגולדן סידס, קרן להשקעות אנג'לים שמתמקדת בקידום נשים יזמיות. "החוק הלא־כתוב של הצלחה הוא שהנטוורק שלך הוא ה־Net Worth שלך. מי שלימדו אותו שאסור לבקש עזרה, ייתקע מהר מאוד. בצבא, למשל, ידוע שאם תעבוד קשה תוכל להגיע לדרגת לרב־סרן (מייג'ור), אבל כדי להתקדם מעבר לזה, צריך להשקיע במערכות יחסים".

לדברי רובינט, תהליך הנטוורקינג הוא בבסיסו עיוור למגדר — הרי אם השגת מאחד מאנשי הקשר שלך מספר טלפון שהיית זקוק לו, זה לא משנה אם הידיד הוא גבר או אישה — אבל בפועל, נשים וגברים עושים נטוורקינג בצורה אחרת. רובינט כותבת בספרה כי יצירת קשרים חדשים, תחזוקת קשרים קיימים וסיוע למכרים בדרך כלל באים לנשים הרבה יותר בקלות; אך הגישה השונה לנטוורקינג 
מעכבת נשים. גברים, היא כותבת, רגילים לעשות נטוורקינג "למעלה ולמטה": הם 
מתחברים אסטרטגית גם למי שבעמדות 
בכירות מהם ומחפשים כישרונות צעירים 
שזקוקים לטיפוח. נשים, לעומת זאת, נוטות לעשות נטוורקינג לצדדים, עם עמיתים ששווים להן — וכך מאבדות את ההזדמנות ללמוד 
מבעלי ניסיון ולקבל את חסותם של בכירים שיכולים לעזור להן. הבדל חשוב אחר הוא שנשים פחות מצפות לקבל טובות בתמורה לעזרתן, ומניחות שהיא מובנת מאליה, ובשל כך חינמית. היתרון האנושי הזה הופך לעתים קרובות לחיסרון מקצועי, וההיפך.

רובינט כותבת גם כי בעוד שמערכות היחסים בין גברים במקום העבודה מבוססות לעתים קרובות על חסות (Sponsorship), אצל נשים מדובר בדרך כלל במנטורינג, שאמנם מפתח ומקדם את הקריירה, אך לא בהכרח כולל דחיפה אקטיבית באותה מידה. סקר של קטליסט מ־2012 מצא שבעוד של־39% מהגברים שנחשבו בעלי פוטנציאל רב בארגונים הוצמד מנטור, אצל נשים השיעור היה גבוה יותר: 47%; אך החוקרים ציינו שהמנטורינג לא בהכרח הוביל לקידומים רבים יותר, מאחר שהגורם המשמעותי היה היכולת של המנטורים להעניק חסות אקטיבית לבני חסותם.

למרות זאת, רובינט ממליצה לעשות נטוורקינג למעלה ולמטה: לטפח כישרונות צעירים, או, אם את בתחילת הקריירה, למצוא מנטורית טובה — שלצד פיתוח המיומנויות שלך, תספק לך גם גישה לרשת קשרים מבוססת. לפעמים, קשר כזה יכול לקבוע את גורל הקריירה. "בהתחלה עבדתי קשה בללכת לכנסים וכל הדברים האלה, אבל לא מינפתי את הרשת שיצרתי כדי לפגוש אנשים חדשים", אומרת מק'ללן, שמייחסת חלק גדול מההצלחה שלה למה שלמדה מהמנטורית — הלא היא רובינט. "ג'ודי לימדה אותי לחשוב על מערכות יחסים בצורה אסטרטגית יותר. היא איפשרה לי לבוא אתה לפגישות, ולפעמים כיתבה אותי למיילים כדי שאראה איך היא מתקשרת עם אנשים ויוצרת להם ערך. כך התגברתי על הביישנות, וגיליתי שתמיד יש משהו לחלוק ודרך שבה אפשר לעזור אחד לשני, וכך לבנות מערכות יחסים".

נטוורקינג כצורך בסיסי

לא מעט נשים כבר הבינו שנטוורקינג הוא נקודה חלשה עבור רבות מעמיתותיהן, ומנסות להילחם בבעיה באמצעות הקמת פורומים מקצועיים לנשים בלבד. כדי לאזן את הפורומים הגבריים המוכרים, בשנים האחרונות מוקמים יותר ויותר פורומים שבהם נשים מענפים שונים, בשלבים שונים של הקריירה, יכולות ליצור קשרים מקצועיים. בלינקדאין, למשל, אפשר למצוא אינספור קבוצות שמחברות נשים מתחומים שונים. באופן לא מפתיע, רבות מהקבוצות מקשרות בין נשים שעובדות בתחומים גבריים — כמו אנרגיה, עסקים, פיננסים וטכנולוגיה.

יעל יצחקי, מנכ"לית נטע, המרכז לפיתוח קריירה: "נטוורקינג בעולם העבודה קשה יותר לנשים מאשר לגברים. נשים לא מנצלות את הרשתות החברתיות כדי לקדם נושאים מקצועיים. בגינה עם הילדים גברים ידברו על עבודה, ונשים הרבה פחות"

בישראל פועלים כמה מעגלים שמקדמים נטוורקינג בין נשים, פורמליים ולא־פורמליים כאחד. פורום נשים בקריירה ועסקים של לשכת המסחר בתל אביב פועל מאז 1998, במטרה לספק לנשות עסקים פלטפורמה ליצירת קשרים עם נשים אחרות ועם בכירים במשק. אחת לרבעון, הפורום מארגן אירוע שכולל הרצאה מפי דמות נשית בולטת מתחומים שונים, שמספרת על הקריירה שלה, ונטוורקינג מונחה.

ארגון "יזמיות" מספק פלטפורמת נטוורקינג לנשות הייטק: מחבר יזמיות ומשקיעות, מספק ליזמיות מתחילות מנטוריות שכבר השיגו הצלחות בתחום, ומעשיר אותן בכלים מקצועיים. בית ההשקעות אי.בי.אי מקיים זה כמה שנים את הפורום "נשים משקיעות", שאמנם לא נועד למטרות נטוורקינג אלא להעשרה בנושאים פיננסיים — אבל גם בו, אחרי הרצאות על ניהול כסף ומגמות בשווקים, נשים מחליפות ביניהן, על קפה ועוגה, כרטיסי ביקור.

"נטוורקינג זה הדבר הכי בסיסי שצריך לעשות. חייבים להתאמן על זה, ללמוד ולדחוף. זה חשוב מאוד לכל הנשים, לא רק לנשות עסקים", אומרת בת שבע שטראוכלר, סגנית יו"ר שדולת הנשים ומקימת הפורום לנשות עסקים וקריירה. "לגברים יש את הצבא, ואז הם ממשיכים הלאה ומסדרים עבודות והיכרויות אחד לשני. אני לא יודעת למה, אבל אצל נשים זה עובד הרבה פחות. אולי קיים פחד, שאם אספר למישהי את כל מה שאני יודעת אולי היא תיקח ולא יהיה לי. מה שחשוב זה לא ההיכרויות עצמן, אלא החיבורים. אני תמיד אומרת לנשים שבאות לפורום, 'כולכן באתן פה לבאר לשתות מים. אני הבאתי אתכן, אבל כל אחת צריכה לשתות בעצמה — אני לא יכולה לשתות במקומכן'".

"המהות שלנו זה נטוורקינג לנשים. בשביל זה קמנו", אומרת הילה אוביל־ברנר, ממייסדות "יזמיות" וקמפוס לאמהות ויזמת, שהקימה את החברות WhiteSmoke ו־KeyDownload. "לנשים יש פחות מקום לפגוש מודלים לחיקוי, בהשוואה לגברים. חברות אצלנו כמעט 800 נשים יזמיות, ממנהלות של סטארטאפים עד לכאלה שעדיין חושבות איך להקים סטארטאפ, והן ממש מחפשות איך לעזור אחת לשנייה. אם כשאני הייתי יזמת צעירה היה לי ארגון כזה, שאפשר לראות בו מודלים לחיקוי וללמוד מאחרים שמתמודדים עם אותן בעיות, היה לי קל יותר.

"יש אגדה שנשים לא עוזרות לנשים אחרות. לדעתי גברים המציאו את זה. האמת היא שנשים אוהבות מאוד לעזור זו לזו. אנחנו רואים המון סיפורי הצלחה כאלה. גם אני בניתי את כל הקריירה שלי באמצעות נטוורקינג עם אנשים שעזרו לי להתפתח. מה שכן, הרבה פעמים קשה לנשים להגיד 'את זה אני צריכה', אז כדי להקל עליהן, אנחנו מאפשרים לעשות נטוורקינג במקום שממוקד בזה ומיועד בדיוק לכך.

"בחודש שעבר ערכנו אירוע במטרה לאפשר ליזמיות למצוא שותפות. כשבאים וכל המטרה היא ליצור קשרים, זה קל יותר. לא צריך להיות רק ברשתות של נשים, אבל אם יש מקום אוהב שדוחף קדימה, אז יש נשים שזה עוזר להן. גם סטארטאפיסטים גברים חברים בקבוצות מסוימות ולא יהיו חברים באחרות. כל אחד מוצא מה עובד בשבילו".

יצחקי רואה פוטנציאל גדול ביצירת רשתות נטוורקינג לנשים. "אפשר רק להרוויח מרשת חברתית מקצועית של נשים עצמאיות, גם פרטנית וגם כחברה".

הגישה של ברמן שונה: "אני מסתובבת 30 שנה בעולם המקצועי שלי, ולא הייתי שייכת אף פעם לפורום נשים. אני לא בעד ולא נגד, אבל הדרך שלי היתה בלי. ברור שנשים שפרצו תקרת זכוכית יכולות לעזור לנשים אחרות, אבל מה שיעיל זה להיות בנטוורק הנכון, לא בנטוורק של נשים או גברים. צריך להיות בנטוורק של מקבלי ההחלטות בתחום שלך. מה שכן, מנטורינג נשי זה גורם חשוב. אפשר לשאוב כוח מנשים אחרות דרך אימוץ מודלים, וחשוב לקבל השראה והנחיה מאלה שכבר פרצו ועשו את זה. זה נכון בעיקר בגילאים צעירים, שבהם קובעים את המטרות והאמביציות שלך בחיים".

"אני נמצאת כחצי מהזמן בקבוצות נטוורקינג עם רוב נשי וחצי מהזמן בקבוצות מעורבות, שזה אומר רוב גברי", אומרת מק'ללן. "חשוב להיות בשתיהן, אבל אני מוצאת שיש לי יחסים עמוקים יותר עם מי שאני פוגשת בקבוצות של נשים. קל יותר לחלוק דברים ולחשוף את החולשות שלך כשאת לא מפחדת שזה יתנקם בך".

בספר של סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, Lean In, היא המליצה לנשות קריירה להקים קבוצות שבהן יוכלו ללמוד מניסיונן של נשות קריירה אחרות וליצור קשרים מועילים. נראה שהעצה הזאת נפלה על קרקע פורייה בישראל. לדברי ד' מתל אביב, שמשתתפת במעגל כזה, "הרעיון של הקבוצה הוא שיח כללי על שאלות של מגדר, אבל העניין המקצועי תופס הרבה מקום. יש אצלנו רופאות, עורכות דין ונשות אקדמיה, וגם אם התכוונו לדבר על משהו אחר, הדיון תמיד מגיע לסיפורים על ההתמודדות שלנו עם האווירה הגברית במקום העבודה".

מעבר לפורומים השונים, נשים יכולות לשפר את כישורי הנטוורקינג שלהן גם באופן עצמאי. לדברי רובינט, "50% מהאנשים בטוחים שהם ביישנים. אבל לא חייבים להיות מוחצנים כדי להיות טובים בנטוורקינג: צריך פשוט להקשיב, להתעניין באדם השני ולהיות נחמדים". דווקא בגלל הנטייה של נשים ליצור קשרים רבים, רובינט ממליצה להתמקד בטיפוח רשת מוקפדת של עד 50 איש, שתכלול את הקשרים החשובים יותר ואנשי קשר שבאמת אפשר לסמוך על עזרתם. את הרשת הקיימת חשוב למפות בעזרת פתקיות, Mind Map (דיאגרמה שמאגדת מידע חזותי) או טבלת אקסל, ולתחזק אותה בקביעות. עם זאת, רובינט ממליצה לנשים להתחבר לנשים בדרגה המקבילה להן בתחומים אחרים, וכך להעשיר את הרשת ואת הפרספקטיבה שלהן.

"הייתי מציעה לכל אישה לנהל גם שיחות מקצועיות עם המכרות שלה", אומרת יצחקי, "להתעניין במה שאותה אישה עושה ולראות חיבורים אפשריים. אני עושה את זה כל הזמן. חשוב לא להיפגע אם משהו לא עובד: אם מישהו לא ענה לי, זו לא סיבה לא ליצור קשר עם מישהו אחר. הרבה פעמים אנשים אוהבים לעזור. וחייבים לחשוב איפה את יכולה לעזור לאחרים, לא רק לקחת".

הילה אוביל–ברנר, ממייסדות "יזמיות" וקמפוס לאמהות: "יש אגדה שנשים לא עוזרות לנשים אחרות. לדעתי גברים המציאו את זה. האמת היא שנשים אוהבות מאוד לעזור זו לזו. אנחנו רואים המון סיפורי הצלחה כאלה. גם אני בניתי את כל הקריירה שלי באמצעות נטוורקינג"צילום: עופר וקנין

"נטוורקינג זה לא רק להחליף כרטיסי ביקור, אלא גם דברים שנשים באופן טבעי יותר טובות בהם", אומרת מק'ללן. "יש כיום יותר מודעות לערך של כישורים רכים כאלה במקום העבודה. בסופו של דבר השאלה היא מה עובד ומה עושה כסף, וביום שבו כולם יבינו שהכישורים הנשיים האלה עוזרים לשורה התחתונה, דברים יתחילו להשתנות. אז לא נצטרך יותר לחקות גברים כדי להצליח".

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים