בונוסים |

רק מילה טובה

מחקרים שערך הפסיכולוג גיא הוכמן מצאו מהי הדרך היעילה ביותר לתגמל עובדים

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

מה תעדיפו לקבל כבונוס - כסף מזומן או מילה טובה מהבוס? אין צורך להיות מכון מחקר כדי לנחש את התשובה: כסף מזומן, והרבה. אולם סדרת מחקרים חדשה סותרת את התשובה האינטואיטיבית הזאת. מהמחקרים, שערך הפסיכולוג ד"ר גיא הוכמן באוניברסיטת דיוק, עולה כי עובדים אמנם מכריזים כי הם רוצים כסף מזומן כאות הערכה על פועלם, אבל מה שהם באמת רוצים זו מילה טובה מהבוס.

אחד המחקרים נערך לפני שנתיים באינטל קריית גת. קבוצת הנבדקים כללה כ־100 פועלי ייצור שעובדים במשמרות של ארבעה ימים ולאחריהן יוצאים לארבעה ימי חופש. החברה הסבירה לעובדים כי היא בודקת תוכנית חדשה שמטרתה העלאת רמת התפוקה במפעל. לעובדים הובטח בונוס בהתאם לרמת התפוקה ביום הראשון של חזרתם לעבודה. "ההתמקדות בביצועי היום הראשון נעשתה במטרה לבדוק עד כמה משפיע הבונוס בטווח הקצר", מסביר הוכמן שערך את הניסוי בשיתוף ליעד ברקת־בוימל מאוניברסיטת בן גוריון. בנוסף, העובדים יודעו מראש באשר לסוג הבונוס שיקבלו במשך ארבעת השבועות של המחקר: 100 שקל במזומן, 100 שקל בתלוש לארוחה משפחתית, הוקרה אישית מצד הממונה בהודעת סמס, אפשרות בחירה בין כסף מזומן לתלוש.

וכך, ביום שבו ניתן הבונוס, נרשמה עלייה של 6%־9% בתפוקה יחסית לתפוקה הממוצעת לעובד, ויותר ממחצית העובדים זכו בבונוסים. "המשמעות היא שבונוסים עובדים", מסביר הוכמן. "ניתן היה לצפות שיהיו הבדלים בין רמת המאמץ בהתאם לסוג הבונוס – כסף או עידוד. אך התברר שלא רק שהעובדים לא התאמצו פחות עבור מילה טובה, אלא שנרשמה אפילו עלייה קלה (2%) בתפוקה דווקא בשבוע שבו נשלח הסמס. אנשים מוכנים לעבוד קשה יותר כדי לקבל הערכה אישית מהממונה עליהם". בבדיקת התפוקה בימים שלאחר הבונוס, נמצא כי להוקרה המילולית היתה השפעה ארוכה יותר.

צילום: רחלי הוכמן

רמת התפוקה מפתיעה נרשמה בשבוע שבו התאפשרה בחירת בונוס - תלוש לארוחה משפחתית או כסף מזומן. 80% בחרו בכסף, ובאותו שבוע כמעט שלא נרשמה ירידה בתפוקה לאחר קבלת הבונוס. הוכמן: "כמו שאנשים זקוקים למילה טובה, הם גם יודעים להעריך את נכונות המעסיק לאפשר להם לבחור את הבונוס במקום לכפות אותו עליהם".

איך כדאי למעסיק לעודד תפוקה?

"מעסיקים צריכים לזכור שהרבה יותר קל וזול לתגמל במילה טובה, וצריך לעשות את זה הרבה. עם זאת יש להקפיד על חבילת תגמול הכוללת הרבה מילים טובות ומדי פעם תגמול כספי, כשלעובד תהיה אפשרות לבחור את הבונוס. חבילת תמריצים כזו היא הדרך היעילה ביותר להניע עובדים. זה יצליח כל זמן שמתקיים תנאי בסיסי: העובד מרוצה ממקום העבודה שלו, מהשכר ומהתנאים. אם הוא לא מרוצה מהם – בונוס לא יניע אותו".

מקובל שבונוסים ניתנים לעובדים מצטיינים והוכמן רצה לבחון גם את המוסכמה הזאת במחקר שבדק איך אפשר לתמרץ גם עובדים בינוניים. המחקר נערך במוקד שירות לקוחות טלפוני באמריקה ובמהלכו ניתנו בונוסים באופן אקראי. "רוב העובדים בינוניים, וגם אותם צריך לתגמל כדי להניע לעבודה טובה יותר", אומר הוכמן. "כאשר עובדים בינוניים יודעים שאין להם סיכוי לקבל בונוס על ביצועים, הם מרימים ידיים. לעומת זאת כשהבונוס ניתן על סמך פרמטרים אקראיים וללא קשר בהכרח לביצועים – כמו בניסוי שערכנו - אלא דווקא בהתאם לאופן הלבוש, לרמת החביבות וכדומה, מספר גדול יותר של אנשים מתאמץ יותר בעבודה. העובדים הטובים כעסו. הם רצו שהבונוס יוענק על סמך ביצועים. אם הוא ניתן אקראית, הם מרגישים שהוא נמנע מהם שלא בצדק".

מה הפתרון?

"בדיוק כמו במסקנות הניסוי שנערך באינטל: כדאי לתמרץ מספר עובדים גדול ככל האפשר על ידי יצירת חבילת בונוסים מגוונת שמתאימה לכולם. בונוס מילולי משולב בכספי, בונוס אקראי משולב בבונוס איכותי, בונוס שההנהלה מחליטה עליו, ובונוס שניתן לבחור. נדרשת חשיבה יצירתית".

במחקר אחר שבו היה הוכמן שותף נבדק אפקט התשלום מראש - מה קורה לאנשים שעובדים בעבור עמלות המתקבלות מראש ולא, כמקובל, לאחר ביצוע המכירה. ניסוי דומה נערך במעבדה בארצות הברית והתוצאות הראו שאנשים מכרו יותר ממה שהיו מחויבים לו כשקיבלו כסף מראש. "התשלום מראש גרם לעובדים להיות מחויבים יותר וממוקדים במטרה", אומר הוכמן. עם זאת, התברר גם כי אצל מי שמקבל תשלום מראש הנטייה לרמות גם היא גבוהה יותר.

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה