דבר העורך |

להסתכל לחדשנות בעיניים

איתן אבריאל
איתן אבריאל
איתן אבריאל
איתן אבריאל

חדשנות זה טוב. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו 
כותבים זאת, אבל לבני אדם יש חולשה מיוחדת לכל מה שמריח "חדש". פרסומאים יודעים שהמילה "חדש" היא החזקה ביותר בארגז הכלים שלהם — הרבה יותר מ"טוב" או "מצוין". אולי בגלל שיש משהו אלמותי ב"חדש", כמו לידה "מחדש", שמצליח להשקיט לרגע קצר כמה מהפחדים העמוקים ביותר שלנו, כמו זקנה ומוות. אלא שמרוב התלהבות וכימיקלים שנכנסים למוח בכל מפגש עם משהו חדש או חדשני, מעטים מאתנו נותנים את הדעת גם לסכנות ולקשיים שהמוצר או המגמה החדשה מביאים עמם. למה לקלקל הרגשה טובה?

יש לא מעט סכנות וקשיים כאלה. בכמה מגיליונות השנה האחרונה, תואר במגזין זה כיצד חדשנות יכולה לפגוע בנו. בשוק העבודה, למשל, הכלכלנים מזהירים שההתפתחויות בתחומי המחשוב והרובוטיקה יהפכו מאות מקצועות למיותרים, עד שכבר לא ממש ברור במה יעסקו שבעה מיליארד בני האדם שמתהלכים על פני כדור הארץ. על פי תחזיות אלה, עובדי ייצור ותפעול יוחלפו על ידי מכונות, ואילו פקידים, מתווכים, נהגים ועוד אלפי מקצועות משרד וצווארון לבן יוחלפו על ידי מערכות דיגיטליות. ראו למשל את תחום כלכלת השיתוף, בהובלת חברות כמו Airbnb (שיתוף חדרים) ו־Uber (שיתוף מכוניות לנסיעות קצרות). כלכלנים משוכנעים שפיתוחים אלה יביאו לעלייה ברמת החיים — אבל אין ספק שהם עלולים גם לגרום לאבטלה ולמשברים בענף המלונאות, ולפיטוריהם של נהגי מוניות.

סכנה אחרת, שבה דן אשר שכטר בראיון עם החוקרת הבריטית סוזן גרינפילד, היא שחדשנות דיגיטלית הופכת אותנו לחלשים יותר. הרשתות החברתיות ומשחקי המחשב הופכים אנשים לילדותיים ותלותיים יותר, קובעת החוקרת, ומשפיעים על מוחותיהם של ילדים ואנשים צעירים באופנים שטרם ניתן לחזות. גרינפילד אינה מציירת עתיד אפוקליפטי, אבל כל מי שמרגיש את תחושת המחסור ואי השקט כאשר הוא שוכח את הסלולרי שלו בבית (או כשהסוללה מתרוקנת), יודע שיש לפחות גרעין של אמת בחששות הללו.

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של מגזין TheMarker
למנוי למגזין, חייגו: 5200*

וזו רק ההתחלה. החדשנות עלולה ליצור גם פערים דיגיטליים עמוקים בין אלה ששולטים בטכנולוגיה לבין אלה שלא, ועלולה להחריף את אי השוויון בין אלה שמדברים את השפה הדיגיטלית לבין אלה שלא מכירים אותה. אבל ייתכן שהסכנה הגדולה ביותר של החדשנות הדיגיטלית טמונה דווקא במקום שמדברים עליו לא מעט, אך רובנו בוחרים להתעלם ממנו ולהדחיק אותו: הפרטיות של המידע, והשימוש שממשלות ומוסדות עסקיים עושים בה.

כותב שורות אלה, למשל, בחר מזה זמן באסטרטגיה פשוטה לטיפול בעניין הפרטיות ובכאב הראש של שמירה על הסיסמאות וסגירת המחשבים: החלטתי שאין לי מה להסתיר, וזנחתי את המאמצים לשמור על פרטיות המידע שברשותי. מי שרוצה להתאמץ ולהיכנס למחשבים שלי לא ימצא שם שום דבר בעל ערך. אז האסטרטגיה עובדת וחיי פשוטים, אבל מבלי לשים לב ומבלי להתכוון לכך, עליתי יחד עם מיליוני אחרים על מדרון חלקלק ומסוכן. מרגע שהתעצלנו ובחרנו שלא לעסוק בעניין, נתנו לממשלה ולחברות עסקיות את הזכות לעשות במידע ככל עולה על רוחן ולאסוף, לצבור, לעבד ולנתח את ההתנהגות הדיגיטלית שלנו. זה כבר קורה בענף הפרסום הדיגיטלי: סדרת כתבות מהשבועון "אקונומיסט" מתארת כיצד 
המפרסמים באתרי האינטרנט יודעים עלינו דברים, ואיך הם יודעים להגיש תוך אלפיות שנייה פרסומות שמותאמות לפרופיל האישי שלנו בכל פעם שאנחנו מקליקים על לינק או נכנסים לעמוד אינטרנט.

שלא יובן אחרת: חדשנות בכלל וחדשנות דיגיטלית בפרט הן דברים טובים, חיוביים, מלהיבים ורצויים. בסופו של דבר, רק חדשנות יכולה לגרום לעלייה המשמעותית ברמת החיים שכולנו רודפים אחריה — אבל זו תהיה שגיאה להתעלם מהסכנות ומתופעות הלוואי המטרידות שהיא מביאה עמה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"