תעשייה דועכת |

דד ליין

נטישת הקוראים, הירידה בהיקפי הפרסום, צמצום החופש המקצועי והירידה בסטנדרטים - המגמות שאיימו על העיתונות עוד לפני המשבר הכלכלי רק החריפו בשנים הרזות שאחריו

ישראל פישר
ישראל פישר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ישראל פישר
ישראל פישר

בנקים גדולים קרסו, אזרחים פונו מבתיהם, אבל העיתונאים, שהיו אחראים לסקר את הקטסטרופה הכלכלית במשברים האחרונים בארצות הברית ובאירופה, היו עסוקים לעתים קרובות במלחמה על הבית – על מקומות העבודה שלהם, שסובלים מירידה מתמשכת בהכנסות ממודעות ובמספר המנויים, ונדרשים בשנים האחרונות להתמודד גם עם צמיחתן של הרשתות החברתיות. המודל העסקי המעורער ממילא של עולם העיתונות ספג מכה כה קשה בתקופת המשבר הכלכלי, עד שלא ברור אם אחריה עוד נותרה בידי העיתונאים אפשרות כלשהי להציל את התעשייה.

מכון המחקר האמריקאי Pew, העוקב כבר שנים אחר התמורות באינטרנט ובעיתונות, פרסם לאחרונה את תוצאות סקר האינטרנט הגדול שערך לקראת סוף 2013, והמסקנות העולות ממנו צריכות להטריד את המו"לים הגדולים בכל העולם. לפי המחקר, כ־47% מהבוגרים בארצות הברית, שהם כ־30% מכלל האוכלוסייה, צורכים כיום מידע חדשותי בפייסבוק. כ־78% מהנשאלים בסקר אמרו כי הם נחשפים לחדשות בפייסבוק "על הדרך" — כלומר, נכנסים לרשת החברתית לצרכים אחרים; כ־4% מהנשאלים העידו כי פייסבוק משמשת אותם כפלטפורמה החשובה ביותר לצריכת חדשות.

צילום: ללא קרדיט

ממצא נוסף העולה מהמחקר הוא שהודות לשימוש ברשת החברתית נחשפים גולשים רבים לאתרי החדשות, שאליהם לא היו נכנסים אלמלא היו הידיעות שבהם משותפות בפייסבוק. כ־47% מבין המשתתפים בסקר שהגדירו עצמם "לא מתעניינים בחדשות באופן קבוע", אמרו כי הרשת החברתית היא מקור חשוב לצריכת חדשות. זאת, לעומת כ־38% בלבד מבין הנשאלים שהגדירו את עצמם "צרכני חדשות".

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוגוסט של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

עד לאחרונה נטו המו"לים הגדולים להמעיט בחשיבות השפעותיהן של הרשתות החברתיות, ולא ייחסו משמעות מיוחדת לכך שפעמים רבות גולשים מסתפקים בקריאת הטקסט המופיע בגוף הקישור או הציוץ בטוויטר, ומוותרים על קריאת המאמר השלם - ואתו על ההקלקות שמכניסות כסף. בראיון ל־TheMarker בסוף 2013 התייחס לכך מנכ"ל ה"ניו יורק טיימס", מארק תומפסון: "איך אפשר להיות בטוח שכשאנשים קוראים מגזין מודפס הם לא עושים אותו הדבר? האמת היא שאנשים לעתים רק דוגמים עיתונות. לעומת זאת, יש פלטפורמה אחת או שתיים, בהן ‘ניו יורק טיימס', שבהן אנשים קוראים הרבה".

בהמשך הראיון הוסיף תומפסון לזלזל ברשתות החברתיות ובהשפעתן, אף כי בזמן שבו הדברים נאמרו כבר היה ברור מעל לכל ספק שמשהו יסודי השתנה במודל העסקי של העיתונים. "טוויטר זה חטיף במקום ארוחה מלאה", אמר. "אנשים מגיעים לאתר באמצעות טוויטר וקוראים את הסיפורים שלנו. אחת הסכנות לעיתונות היא שאנשים יראו רק משפט - ואז מאמר של 1,000 מלה יירד לתהום".

ואולם, השלכותיה של המציאות בימים שלאחר המשבר על העיתונות הן רחבות הרבה יותר משאלת גורלם של העיתונים בעידן פייסבוק: חופש העיתונות, ועמו יסודות הדמוקרטיה עצמם, עלולים להתערער בעקבות המצב החדש שנוצר.

מכון המחקר האמריקאי Freedom House, העוסק במחקרים על הדמוקרטיה העולמית, מפרסם מדי שנה דו"ח על מצב העיתונות. על פי רוב, הנתונים שמוצגים בדו"ח ומעוררים הד ציבורי גדול הם אלה שנוגעים למדינות משוללות חופש עיתונות, שבהן עיתונאים נרדפים על ידי המשטר, אבל הדו"ח שפרסם המכון במאי האחרון נשא כותרת שתקפה גם למדינות הנחשבות לנאורות ביותר: "חופש העיתונות בשפל של עשור". על פי הנתונים המפורטים בדו"ח, ב־2013 הוגדרו 32% ממדינות העולם כבעלות עיתונות חופשית, לעומת 38% ב־2003 ו־36% ב־1993. נתון מטריד עוד יותר הוא כי רק כ־14% מאוכלוסיית העולם מתגוררים במדינות שבהן העיתונות מוגדרת חופשית.

מחברת הדו"ח, קארין קארליקאר, אמרה עם פרסומו כי "אנחנו רואים ירידה בחופש המדיה ברמה עולמית, והיא מונעת על ידי מאמצי הממשלות לשלוט במסרים ולהעניש את השליח. בשנה החולפת ממשלות וגורמים פוליטיים בכל העולם תקפו כתבים, חסמו את הגישה הפיזית שלהם לאירועים חדשותיים, צנזרו תכנים וגרמו לפיטורים של עיתונאים מסיבות פוליטיות". מדינות אירופה הן עדיין המובילות במידת חופש העיתונות הקיימת בהן, קובע הדו"ח, ומדינות כמו נורווגיה, שוודיה והולנד הן עדיין המדינות עם העיתונות החופשית ביותר. עם זאת, אפילו באירופה נרשמה בשנה שעברה ירידה חדה בחופש העיתונות, בין השאר בבריטניה וגם ביוון - שנפגעה קשות מהמשבר הכלכלי. למעשה, ב־2009־2013 היתה יוון המדינה שבה נפגע חופש העיתונות בצורה החמורה ביותר מבין כל מדינות העולם.

מתחנפים לממשל

מבט לאחור אל שיאו של המשבר בארצות הברית, ב־2008־2009, מגלה כי היתה זו שעה קשה במיוחד עבור העיתונות האמריקאית, שלא רק ספגה אז ירידה חמורה ביותר בהכנסותיה, אלא היתה נתונה במידה רבה לשליטתו של הממשל. בדיקה שערך מכון Pew יחד עם המרכז למצוינות בעיתונות (PEJ), העלתה כי באותן שנים הצליחה ממשלת ארצות הברית להכתיב את האופן שבו סוקר המשבר: כ־49% מכלל הדיווחים החדשותיים שעסקו בו היו תוצאה של יוזמה ממשלתית, כ־21% מהם היו ביוזמתם של בעלי עסקים ורק כ־23% היו יוזמות עצמאיות של עיתונאים. מדובר אמנם בסקירה הכוללת גם את אמצעי התקשורת האלקטרוניים ולא רק את העיתונות המודפסת המסורתית, אבל התמונה שעולה ממנה ברורה למדי: בתקופת משבר, כשהממשל מחלץ חברות בקשיים, גם העיתונאים מבינים שלא כדאי לעצבן אותו יותר מדי.

לצד השלכותיו הישירות של המשבר הוא האיץ גם את מגמת הנטישה של קוראי העיתונים, שעוברים בהדרגה לצרוך מידע חדשותי מערוצים דיגיטליים. לפי נתוני Pew, ב־1991 עדיין קיבלו כ־56% מהציבור האמריקאי ידע חדשותי מעיתונים מודפסים. הירידה הגדולה המשמעותית הראשונה בנתון זה התרחשה ב־2002, במקביל לחדירה המהירה של האינטרנט, אז ירד שיעור החשיפה הכולל של עיתונים בארצות הברית ל־41% -רמה שנשמרה עד לפרוץ המשבר. ב־2008 כבר הגיע שיעור החשיפה של העיתונים ל־34% בלבד, וב־2010 ירד ל־31%, נתון שנראה כי התייצב מאז.

הנתונים אודות תפוצת העיתונים והכנסותיהם שחורים עוד יותר מאלה שנוגעים לשיעור החשיפה. כך, בתקופה של חצי שנה בלבד - בין ספטמבר 2009 למארס 2010 - ירדה תפוצת העיתונים בארצות הברית בשיעור החד ביותר מאז החלו המדידות ועמה צנחו ההכנסות ממכירת מנויים, לפי נתונים שפרסם באוקטובר האחרון ארגון AAM (Alliance for Audited Media), המאגד חברות מדיה, מפרסמים ומשרדי פרסום בארצות הברית. לפי הנתונים בדו"ח זה, ההכנסות ממודעות ירדו ב־2006־2008 בכ־23%, וב־2009 לבדה ירדו בכ־30% נוספים. עוד נקבע בדו"ח כי ניסיונותיהם של המו"לים להגדיל את נוכחותם המקוונת אינם מצליחים לאזן את הצלילה בהכנסות ממודעות בעיתונות המודפסת, וכי הרווחים מהתחום החדש לא מתקרבים לאלה של העיתונות המסורתית בימי השיא שלה. לפי הערכות שונות שפורסמו בארצות הברית, ב־2008 איבדו כ־16 אלף עיתונאים אמריקאים את מקום עבודתם, וכ־17 אלף עיתונאים נוספים נאלצו לחפש עבודה ב־2009.

מצבם של העיתונאים שהצליחו לשרוד את גלי הפיטורים בוודאי טוב מזה של חבריהם שנותרו מחוסרי עבודה, אך אין פירוש הדבר שהם יצאו מהמשבר הכלכלי ללא פגע. דו"ח של האיחוד האירופי שעסק בהשפעת המשבר על החברה האזרחית גילה כי במדינות אירופה נשחקו תנאי העבודה של העיתונאים שנשארו במערכות, ונחלשה יכולתם להתאגד. בעקבות זאת, נכתב בדו"ח, חלה הידרדרות חמורה בסטנדרטים של העבודה העיתונאית, שכן עיתונאים שחוקים שעובדים שעות רבות נוטים להסתמך יותר על מקורות רשמיים, וזונחים את האיזון בין אלה לבין דיווח המסתמך על חקירה ואת הדרישה להצלבת מקורות. בנוסף, חל זינוק במספרם של העובדים במערכות עיתונים על תקן מתמחים - חלקם אפילו ללא תשלום. כתוצאה מכך, מזהיר הדו"ח, מתפתח מצב שבו רק בעלי אמצעים מהמעמד הגבוה יכולים להרשות לעצמם להיכנס למקצוע העיתונות ולזכות באפשרות להשפיע בתחום.

על רקע גל הקיצוצים הגדול, החלו עיתונאים בכל העולם להפגין נגד הפגיעה בתנאי ההעסקה שלהם ונגד הפגיעה בחופש העיתונות. בישראל זכורות היטב ההפגנות של עיתונאי ערוץ 10, שמעליו מרחפת באופן קבוע סכנת סגירה, של עובדי "מעריב" שנלחמו נגד סגירת העיתון והעברתו מיד ליד ושל עובדי "הארץ־TheMarker" שספגו קיצוצים. בספרד התקיימו הפגנות מרוכזות של איגודי העובדים בכל גופי התקשורת, לאחר שפוטרו כמעט 7,000 חברי אגודת העיתונאים המקומית מאז 2008. ביוון התבצרו עובדי רשות השידור הציבורית, אי.אר.טי 3, באולפנים, לאחר שראש הממשלה, אנטוניס סמאראס, הודיע בשנה שעברה על סגירת הרשות.

מסתמכים על עבודת יחסי הציבור

רשת יחסי הציבור הבינלאומית, בורסון מרסטלר, מפרסמת מדי שנה סקר שבו משתתפים עיתונאים מאירופה ומהמזרח התיכון, הנשאלים על יחסי העבודה שלהם עם המשרדים ליחסי ציבור. השנה התבקשו הנשאלים להשיב גם על שאלות שנגעו להשפעתו של המשבר הכלכלי על תעשיית העיתונות. התוצאות הצביעו על מגמות דומות לאלה שעלו מהדו"חות האחרים שהוזכרו לעיל: גלי פיטורים, היעלמותן של מחלקות תוכן, ועומס גובר והולך לצד שחיקה בשכר וירידה בחופש הביטוי בקרב אלה שנשארים במקומות עבודתם. כ־81% מהעיתונאים שהשתתפו בסקר דיווחו כי במערכות אמצעי התקשורת שלהם נערכו קיצוצים בכוח האדם, בעיקר בקרב פרילנסרים.

עיתונאית בריטית שהשתתפה בסקר סיפרה כי "בעבר הסתמכנו יותר על סוכנויות ידיעות כדי להשיג תמונות וקטעי וידאו, אבל עכשיו אנחנו מנסים לעשות את זה בעצמנו כדי שלא נשלם על זה"; כ־13% מהנשאלים אמרו כי פשוט אין להם זמן להגיע למסיבות עיתונאים. בתוך כך, אמרו כ־83% מהעיתונאים כי הם מסתמכים על המשרדים ליחסי ציבור בדרך זו או אחרת – דבר המעיד על מצוקת הזמן שבה נתונים עיתונאים, הנדרשים לעמוד ביעדים תובעניים במיוחד של מספר כתבות ומועדי הגשה. כ־41% מהעיתונאים אמרו שהם מסתמכים כיום על משרדי יח"צ יותר מבעבר, לעומת כ־13% בלבד שאמרו שהם מסתמכים עליהם פחות. מעניין כי למרות השימוש הגובר באנשי היח"צ, רק כ־18% מהעיתונאים שמשתמשים בשירותיהם טענו כי מידת האמון במידע שהם מספקים גדלה.

כותבי המחקר מעלים גם את השאלה האם נשאר עוד מה לקצץ ממערכות העיתונים? התשובה הראשונית היא שלא, אבל המחברים מעלים את האפשרות של שיתוף חומרים או תמונות בין גופי מדיה שונים כדרך שתוביל לקיצוצים נוספים. עיתונאי משוודיה שהשתתף בסקר אמר: "התחום השתנה מאוד בשנים האחרונות. כיום יש הרבה יותר אנשי יחסי ציבור מקצועיים. הם טובים יותר במכירת רעיונות וקונצפטים, והרמה גבוהה מאוד. זה הוביל כיום ליחסים הרבה יותר טובים בין עיתונאים לחברות יח"צ".

על רקע המשבר בעיתונות החלו להישמע קולות שקראו למתן סבסוד ממשלתי לעיתונים, והם נשמעים אפילו בארצות הברית. החשש העיקרי מצעד כזה, בכל מדינה, הוא כמובן שהעיתונים ייהפכו לתלויים מדי בממשלה ויתקשו לבקר אותה. גופי התקשורת הגדולים, שמודעים לבעייתיות שבהסתמכות על מימון ממשלתי, מחפשים לפיכך דרכים להגדיל את הכנסותיהם גם בלעדיו.

אחת הדרכים לעשות זאת היא הצבת חומות תשלום בכניסה לאתרי אינטרנט. הדוגמה הידועה ביותר בישראל היא של אתר האינטרנט של "הארץ", שהחל ממארס 2013 גובה מגולשיו תשלום. בעולם, הפרקטיקה הזו נפוצה יותר מבישראל, ואתרים רבים - בהם "אקונומיסט", ה"סאן" וה"טיימס" הלונדוני - הולכים בעקבות "וול סטריט ג'ורנל", שכבר ב־1997 החל לגבות תשלום על התכנים באתר האינטרנט שלו.

בדיקה שערך בסוף 2013 חוקר העיתונות האמריקאי קן דוקטור, העלתה שכ־42% מהעיתונים במדינה מפעילים צורה כלשהי של חומת תשלום. גם "ניו יורק טיימס", מהעיתונים החשובים בעולם, הודיע על כך במארס 2011. "אנחנו מקווים שתראו בצעד זה השקעה ב'טיימס', כזו שתחזק את היכולת שלנו לספק עיתונות איכותית לקוראים בכל העולם", כתב אז מו"ל העיתון, ארתור סולצברגר ג'וניור. הצעד של החברה ננקט בשל ירידה חדה ועקבית בהכנסות מפרסום.

בסוף 2012 דיווח "ניו יורק טיימס" על ירידה של 5.9% בהכנסות מפרסום לכ־898 מיליון דולר לעומת 2011, אך ההכנסות בפלטפורמות הדיגיטליות של החברה צמחו לכרבע מכלל הכנסות הפרסום שלו. באותה תקופה נרשם זינוק של כ־40% במספר המנויים המשלמים בדיגיטל, לכ־668 אלף בכל העולם. נתון זה תרם רבות לעלייה של יותר מ-10% בהכנסות החברה מתפוצת העיתון. ואולם בדו"חות השנתיים שלה ל־2013 הציג העיתון עלייה של 19% בלבד במספר המנויים המשלמים בדיגיטל לכ-760 אלף ובסוף הרבעון הראשון של 2014 הגיע המספר לכ-799 אלף מנויים.

ולמרות הכל, יש עדיין מקום לאופטימיות בכל הקשור לתפקיד העיתונאים גם בעת משבר: החשיפה הכוללת לתכנים עיתונאיים דווקא עלתה בעקבות השילוב בין עיתונות מודפסת, טלוויזיה ואינטרנט, לפי נתוני איגוד העיתונים והמו"לים העולמי. תפוצת העיתונים העולמית, על פי האיגוד, עלתה ב־2% בשנת 2013, אך בטווח של חמש שנים נרשמה ירידה של 2%. כיום, כ־2.5 מיליארד אנשים בכל העולם קוראים עיתונים – ורק כ־800 מיליון אנשים נחשפים אליהם בפלטפורמות דיגיטליות. ואולם, מספר המנויים הדיגיטליים על עיתונים זינק ב־2,000% בתוך חמש שנים. ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה כי קריאת העיתונים אמנם עלתה במקומות כמו אפריקה ואסיה, אך באירופה דווקא צנחה תפוצת העיתונים המודפסים ביותר מ־23% בטווח של חמש שנים, ובארצות הברית ביותר מ־10%. הכנסות העיתונים ב־2013 ממנויים ומפרסומות נשארו יציבות ברמה של 163 מיליארד דולר, אך לא הצליחו להתאושש ולשוב לרמתן מהתקופה שקדמה למשבר הכלכלי, אז הגיעו ההכנסות ל־187 מיליארד דולר.

"אם לא נצליח לפתור את בעיית ההכנסות ולספק מימון שיבטיח כי העיתונים ימלאו את תפקידם החברתי, הדמוקרטיה תיחלש באופן בלתי נמנע", הזהיר ביוני לארי קילמן, מזכ"ל הארגון שמאגד 1,000 מו"לים בכל העולם. "לא ניתן לזלזל בתפקיד העיתונים בחברה, שמעולם לא היה חיוני יותר", הוסיף. "אם העיתונים לא יוכלו להפיק הכנסות מספיקות מהדיגיטל, אם לא יהיה ביכולתם לספק מוצרים מרגשים וחדשניים לקוראים ולמפרסמים, נגזר דינם להציע מוצר בינוני".

כך, כש־93% מהכנסות העיתונים בכל העולם עדיין מגיעים מעיתונים מודפסים, והירידה במספר הקוראים לא עוצרת במדינות המערב, ברור שהמשבר הכלכלי הבא עשוי להעלים מהנוף כמה מהמוסדות התקשורת הוותיקים ביותר בעולם ואולי להפוך את העיתונות למקצוע נכחד. לא סתם דירגה חברת הייעוץ בתחום הקריירה, CareerCast, את כתבי החדשות במקום האחד לפני האחרון ברשימת המקצועות הגרועים ל־2014 שפורסמה באפריל. השכר החציוני השנתי במקצוע הזה הגיע בשנה שעברה ל־37,090 דולר, אבל התחזיות לגבי עתידו מצביעות על כך שעד 2022 מספר המשרות בו יירד ב־13%.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים