הקרקס חזר לעיר |

המפץ הגדול של סירק דה סוליי

איך הצליח אמן הרחוב גי לאליברטה להמציא מחדש את הקרקס ואת עצמו כאחד מעשירי קנדה? סיפורו של סירק דה סוליי

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טלי חרותי-סובר

אוהל גדול, זירה עגולה זרועה נסורת ואריות הקופצים דרך חישוקי אש בוערים - אלה מרכיבים של חוויית ילדות המוכרת לכל מבוגר מעל גיל 40. הקרקס הנודד, שבו הופיעה בדרך כלל משפחה אחת גדולה שבניה נולדו למקצוע, הגיע מדי פעם לעיר ומשך אליו את בני כל הגילים. הוא כמעט לא השתנה, עד שהומצא מחדש.

גי לאליברטה, 55, הוא אדם לא שגרתי על פי כל קנה מידה. כיום, מייסד סירק דה סוליי (Cirque du soleil - קרקס השמש), המשמש כמנכ"ל עד היום, הוא גם שחקן פוקר מקצועי שמרוויח מיליונים בטורנירים ברחבי העולם. כמו כן הוא שיגר את עצמו לטיול בחלל, ומקפיד לתרום מהונו בנדיבות. אבל מעל לכל, לאליברטה חתום על אחד המפצים הגדולים בתחום הבידור.

"בסוף שנות ה־70 יצא לאליברטה הקנדי מקוויבק לאירופה, למסע ששינה את חייו", מספרת ד"ר שרון אריאלי, חוקרת יצירתיות ותרבות מבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית, שחזרה לאחרונה מפוסט דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מישיגן. "הוא פגש מופעי רחוב שדיברו ללבו, וכשחזר לקנדה נכנס גם הוא לתחום. לאליברטה התחיל להופיע עם מפוחית ואקורדיון, גר ברחוב ולמד איך לבלוע אש וללכת על קביים. הוא גם הבין שיש למשוך ללא הרף את תשומת הלב של העוברים ושבים - הקהל הקשה מכולם. משפחתו הבורגנית ציפתה שילך ללמוד וימצא עבודה מסודרת, אבל לו היו תוכניות אחרות". במשך כמה שנים הוא פעל בתוך קבוצה של אמני רחוב שנדדה בין קוויבק, ונקובר וטורונטו, אבל לאליברטה רצה יותר. אריאלי מספרת: "הוא היה הראשון שהבין שאת מופעי הרחוב הקטנים האלה אפשר להפוך לדבר אחר, וחיכה לרגע הנכון כדי לפרוץ".

צילום: Matt Beard

זה קרה ב־1984. קנדה חגגה 450 שנה לתחילת ההתיישבות בה, ובמסגרת החגיגות זכתה הלהקה שהקים לאליברטה במימון ממשלתי נדיב. יחד עם ג'יל סנט קרואה (הנחשב ל"סבא של המיזם") הוא יסד את סירק דה סוליי, ששמו, הסביר, נובע מכך שהקרקס, כמו השמש, מייצג אנרגיה ונעורים.

אנשי סירק דה סוליי החלו להופיע ברחבי קנדה, וצברו מעריצים, אבל לאליברטה הרגיש שזה לא מספיק. ב־1987 הוא החליט לנסוע עם הלהקה לפסטיבל גדול בלוס אנג'לס. היה להם כסף להגיע לשם, אך לא היה ברור אם יהיה להם סכום מספיק עבור כרטיסים בחזרה. אריאלי: "לקראת הפסטיבל, חברי הלהקה ניסו לברר עם עצמם מה הם רוצים לתת לקהל. התהליך האסטרטגי הפנימי הגדיר תחומים שהקרקס החדש ייקח מהישן – אוהל, ליצנות, אקרובטיקה, איפור, נדידה. לעומת זאת, הוחלט שלא יהיו הופעות של בעלי חיים, בין היתר מכיוון שכבר אז החל להיווצר אנטגוניזם ציבורי כלפי השימוש בהם, וגם, אין להכחיש, מכיוון שמדובר בעניין יקר. כיום זה נראה לנו טריוויאלי, קרקס בלי בעלי חיים, אבל באותן שנים זה לא היה מובן מאליו".

השינוי החשוב באמת שהכניס לאליברטה היה מעבר מהופעות שמורכבות מאפיזודות שונות, למופע עם קו עלילתי רציף. "הוא ייבא לקרקס דרמה מהתיאטרון", אומרת אריאלי, "וגם אלמנטים של מחול מודרני ומשחק. בנוסף הוא הכניס מוזיקה חיה שיש לה תפקיד מפתח בהופעה. סירק דה סוליי שם דגש עצום על אקרובטיקה מתוחכמת, על התלבושת והתפאורה. הוא יצר ז'אנר שמערבב בין סוגה עילית לעממית, ומחיר הכרטיס משקף את גודל היומרה. מדובר בהופעה יקרה שמיועדת למבוגרים, ולא לילדים. הגדולה של לאליברטה היא בכך שהבין שהוא נכנס לתחום שוקע, ולכן אסור לו להמשיך להתחרות במי שנמצא שם, אלא לפנות לקהל מטרה שונה. למעשה, הוא הגדיר את הענף מחדש".

ד"ר שרון אריאליצילום: אייל לנגר

מצוידת בתובנות החדשות יצאה הלהקה לפסטיבל ונחלה הצלחה גדולה. לקנדה הם חזרו עם קופה של 1.5 מיליון דולר. ואז התקבלה עוד החלטה חשובה - 40% מההכנסות יושקעו בפיתוח תוכניות חדשות. בניגוד לקרקס הישן, שלא התחדש אלא רק עבר ממקום למקום, הקרקס המודרני שמר על אופי הנדידה (סיורים התחילו כבר ב־1990), אך לאליברטה הבין שהקהל יבוא שוב רק אם יוצעו לו תוכניות חדשות. חשיבה וכסף הושקעו גם בהקמת האוהל, שהרי מדובר במופע למבוגרים ולכן הישיבה צריכה להיות נוחה. "אחד הדברים שלאליברטה הבין הוא את הצורך בהרבה עובדים שיתרמו מיכולותיהם להופעות", מסבירה אריאלי. "כיום מפעיל הקרקס לא פחות מ־20 תוכניות בעולם, בהן משתתפים אמנים ממגוון תחומים - ממחול, שירה ואקרובטיקה ועד אומנויות לחימה, קפוארה וקפיצה מגגות". מאפיין נוסף של סירק דה סוליי הוא רב תרבותיות. כיום עובדים בקרקס 5,000 אנשים מ־60 מדינות. בניגוד לקרקס הישן, שהיה תלוי בכוכבים, הרי שבזה המודרני אין כוכבים אלא להקה, והמוטיב המוביל הוא עבודת הצוות. על הבמה מדברים ג'יבריש או בשפת הקרקס - סירקוויש - וכך שוברים את מחסום השפה בהופעות ברחבי העולם.

"סירק דה סוליי הוא אחת מההפקות הגדולות בעולם כיום. הקרקס מקיים הופעות קבועות ונודדות, ולא מתנצל על כך שכרטיס להופעה נמכר ב־100 או 200 דולר", אומרת אריאלי. "הוא ממוצב כבילוי איכותי, ועל פי המייסד, אם אפשר לשלם את הסכומים האלה למסעדה או למופע רוק, למה לא לשלם עבור חוויה מלאת השראה, סוערת, מעניינת ושונה". מתברר שגם בתחום התמחור לאליברטה צדק. הופעות הלהקה ממלאות אוהלים למרות מחירי הכרטיסים.

בשנים האחרונות הקרקס מגלגל כ־850 מיליון דולר בשנה, וכאמור 40% מהרווחים מוקדשים לפיתוח. גם המייסד לא נותר עני. ב־2012 קבע "פורבס" כי לאליברטה נמצא במקום 11 ברשימת עשירי קנדה ובמקום 459 בעולם, כשהונו מוערך ב־2.6 מיליארד דולר. ב־2009 הוא טס לחלל כתייר, טיסה שלוותה ביחסי ציבור וגם בסרט שכלל צילומים בחמש יבשות במטרה לעורר מודעות לאתגרי המים שבפניהם ניצבת היום האנושות.

"החיבור הזה, בין ניהול הקרקס להרפתקאות והימורים לא מפתיע", אומרת אריאלי. "באישיות שלו קיימים שני קווים מרכזיים - לא להפסיק לחדש ולקחת סיכונים. קרקס השמש לימד אותנו שצריך לדעת להוסיף למוצר קיים, אבל לא לפחד גם להחסיר. לאליברטה הצליח כי הוא לא הסתכל על הקרקסים, אלא על האנשים שבאים לצפות בהם".

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוגוסט של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות