ילדים, 
הכסף התאדה |

שש דרכים לשמור על העושר המשפחתי

משפחות עשירות בכל העולם שואפות להעביר את ההון שלהן לדורות הבאים, אבל השמירה על העושר אינה משימה פשוטה. מחקר חדש מגלה כי תכנון לקוי, קצרים בתקשורת, תככים וסכסוכים בין יורשים מביאים לכך שב–90% מהמקרים הכסף לא מגיע אפילו לדור הנכדים

רונית דומקה
רונית דומקה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רונית דומקה
רונית דומקה

המוני הורים שעובדים בכל העולם אומרים שהם עושים זאת למען עתיד ילדיהם, וגם העשירים אינם יוצאים מן הכלל. משפחות עשירות שואפות לשמר את ההון שלהן, בין אם זה כדי להעביר לדורות הבאים, ובין אם כדי לשמור על השם המשפחתי - אך למרות תנאי הפתיחה המשופרים שמהם הן נהנות, רבות מהן נכשלות בכך. בארצות הברית צפוי סכום אדיר של 41 טריליון דולר לעבור מדור אחד לבא אחריו בשנים 1998־2052, במה שנחשב להעברת ההון הגדולה בהיסטוריה, כך חוזה מחקר של בוסטון קולג', שפורסם לפני שנים אחדות. האם ההון הזה יצליח להשתמר בתוך המשפחה? בכלל לא בטוח.

בדצמבר 2013 נערך מחקר נוסף בנושא זה, הפעם בחטיבת ניהול ההון במריל לינץ', השייך לבנק אוף אמריקה. מחקר זה, שהתבסס על סקר שנערך בקרב 171 לקוחות שברשותם נכסים בני השקעה בשווי 5 מיליון דולר, גילה כי שבעה מכל עשרה עשירים בארצות הברית רוצים שההון המשפחתי שלהם ישרוד לפחות בימי חייהם של ילדיהם. 43% שואפים לשמר את ההון שלהם עד לדור השלישי ו־17% רוצים לראות אותו נשמר לנצח. ואולם למרות זאת, הראה המחקר, ביותר משני שלישים מהמקרים ההון המשפחתי כלל לא מגיע לידי הדור הבא, וב־90% מהמקרים הוא לא מגיע לדור השלישי.

איך לשמור על העושר

איך קורה שהון של מיליונים ולעתים אף מיליארדים של דולרים לא משתמר אפילו במשך כמה עשרות שנים? חלק גדול מהכישלון בשימור ההון והעברתו מדור לדור מוסבר בבעיות תקשורת ואמון שמתגלעות במשפחה, שהן לרוב פועל יוצא של חוסר תכנון של אופן העברת ההון והיעדר הכנה הולמת של הדור הבא לאחריות שתוטל עליו. "רוב המשפחות לא משיגות את המטרה שלהן בשימור ההון לאורך הדורות", אומרת סטייסי אולרד, מנהלת ואסטרטגית הון במריל לינץ', במסקנות המחקר. עם זאת, היא מוסיפה, "אפשר להימנע לפעמים מהמציאות העגומה הזאת על ידי הבנת המכשולים ופיתוח אסטרטגיה. קביעת יעד ההון שלכם, כולל כמה זמן תרצו שהוא יחזיק מעמד, היא הצעד הקריטי הראשון. עם התובנות האלה אפשר לפתח מנגנוני הגנה וקצב הוצאות שלא ירוקן את ההון המשפחתי". במריל לינץ' ממליצים לתכנן לפרטי פרטים, ככל האפשר, את יעדי החיסכון, ההשקעה, ההוצאות והחלוקה, ולהכין תוכניות פעולה נפרדות לזמנים טובים יותר וטובים פחות.

"לאנשים יש נטייה להיות נדיבים מדי", אמר מייקל לירש, מומחה להתנהגות פיננסית במריל לינץ', בראיון לרויטרס מחודש מאי האחרון. "הם נותנים יותר מדי לבני משפחה בלי חשבון, ובסופו של דבר זה מסכן את העתיד הפיננסי שלהם. כשמגיעים לדור הרביעי או החמישי המשפחה עשויה כבר להתרחב מארבעה אנשים ל־100, וזה משפיע על כמות הכסף שמחולקת לכל אדם. צריך להיות ברורים מאוד לגבי המטרות שאליהן רוצים להפנות את הכסף".

הכתבה מתפרסמת בגיליון יוני של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

הנשאלים בסקר של מריל לינץ' העדיפו שתי אסטרטגיות עיקריות לשימור ההון: אחת היא קביעה מראש של אחוז התחלתי מכלל הנכסים כתקציב משפחתי והתאמתו לאינפלציה בשנים הבאות; השנייה היא הוצאת אחוז קבוע מהנכסים בכל שנה. "האסטרטגיה שבה בוחרים קשורה מאוד ליעדים האישיים שלכם, אבל גורם חשוב אחד שצריך להביא בחשבון הוא כמה גמישות זה מאפשר לכם בהוצאות", אמר דיוויד לסטר, מנהל ניתוח השקעות במריל לינץ'. לאורך הדרך יש לתקן ולכוונן כל הזמן את האסטרטגיה, מציינים כותבי המחקר, וכן לשמור על גמישות ועל מנגנוני הגנה, כמו למשל שיטות שיפחיתו את הסבירות לכך שהחלוקה תעלה על השיעור המתוכנן.

אחד הצעדים החשובים, כאמור, הוא הכנת המשפחה ושמירה על תקשורת ואמון עם הדור הצעיר. "שפרו כל הזמן את התקשורת והתכנון באמצעות ראייה הוליסטית של ההון המשפחתי", ממליצים הכותבים, ומסבירים שיש להתמקד לא רק בהון הפיננסי (ובחינוך פיננסי), אלא גם בהון האנושי, האינטלקטואלי והחברתי. פעילות ההכנה הזו יכולה להתחיל כבר בשלב מוקדם מאוד, אבל מתברר שלא כולם עושים זאת: אמנם כ־39% מבין הנשאלים בסקר הצהירו שלתפיסתם אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לדבר עם הצאצאים על שימור ההון המשפחתי, וכ־68% מהם אמרו שדיונים כאלה צריכים להתחיל לפני יום ההולדת ה־18 של היורשים, אולם בפועל רק כ־45% באמת עושים זאת. "הורים נמנעים מדיונים עם ילדיהם לגבי היקף ההון המשפחתי מחשש שיפחיתו את השאפתנות שלהם או יצרו תחושת 'מגיע לי'", הסביר לירש. "אף שחשוב לחשוף מידע רגיש כזה בצורה הנכונה ובזמן הנכון, התנגדות מפורשת לעשות זאת תיתפס על ידי הדור הבא כסימן לחוסר אמון או היעדר אמונה בכושר השיפוט שלהם, מה שעלול להוביל לקצר בתקשורת".

באשר לעיתוי ולנסיבות שבהן יש להתיר ליורשים גישה להון המשפחתי, הציגו הנשאלים תפיסות מגוונות: 74% מהם אמרו כי הנתח של היורשים בהון המשפחתי צריך להיות מועבר אליהם כאשר הם מגיעים לציון דרך מסוים בחיים, כמו השלמת תואר אקדמי או חתונה; 73% מהם קשרו את העברת ההון להשתתפות בהוצאות חשובות, כמו למשל מימון לימודים גבוהים או רכישת דירה ראשונה; 66% סבורים שהנתח של היורשים מתוך ההון צריך להיות מחולק באופן מפוקח לאורך ימי חייהם, באמצעות קרן; ויותר ממחצית אמרו כי צריך לתת את הכסף פשוט כאשר היורשים מגיעים לגיל מסוים. מבין אלה, 58% אמרו כי יש לתת גישה לא מוגבלת להון מתחת לגיל 35, ואילו 16% טענו כי יש לעשות זאת רק בגיל 45 ומעלה.

"הטעות הגדולה ביותר שאנשים עושים היא לבלבל בין הון לבין סכומים דולריים - כמה יקבלו או לא", אמר לירש בראיון לרויטרס. לדבריו, הדור השני עלול לראות את האחריות לשמר את ההון המשפחתי כעול כבד. "אני שומע הרבה את המשפט 'אני לא רוצה להיות מי שהורס הכל'", הוא אומר, ומוסיף כי על מנת להבטיח את הישרדותו של ההון למשך דורות רבים, לא די לשמור על הקיים אלא יש גם לפעול לחידושו ולהגדלתו. כמו כן הוא ממליץ למשפחות לדון בדרכים שבהן יבטיחו כי ההחלטות שיקבלו באשר לניהול ההון יהיו טובות ולהימנע מלנקוב בסכומי כסף מוגדרים.

ההמלצה האחרונה של מריל לינץ', אחרי התכנון והכנת המשפחה, היא לעקוב בקביעות אחר ביצוע תוכנית הפעולה שנקבעה מראש ולקיים התכנסויות שנתיות או רבעוניות של בני המשפחה על מנת להעריך את מידת ההצלחה או אי ההצלחה במימוש האסטרטגיה שנבחרה.

ייתכן שהמפתח לשימור ההון המשפחתי טמון לפני כל דבר אחר בשמירה על המשפחה עצמה. כך טוענים האחים ויל וביל בונר, מחברי הספר Family Fortunes: How to Build Family Wealth and Hold on to It for 100 Years ("העושר המשפחתי: איך לבנות הון משפחתי ולהחזיק בו במשך 100 שנים"), שמכיל שלל עצות וטיפים לשימור ההון המשפחתי לאורך דורות. בין השאר, ממליצים האחים בונר על הקמת מועצה משפחתית שתפקח על ניהול הנכסים המשפחתיים, תפתור סכסוכים משפחתיים ותגבש מדיניות לגבי מי שעובדים בעסק המשפחתי. בנוסף הם ממליצים להקים קרן משפחתית ש"תחזיק מעמד לנצח, תסייע למשפחות להימנע ממסי ירושה כבדים וגם תצבור תשואה נאה". אפשר גם להקים בנק משפחתי, שתנהל המועצה.

אבל מעבר לאסטרטגיות השקעה - להתרחק מהשקעות מסורתיות ולעבוד קשה, הם כותבים בספר - ממליצים האחים מעל לכל לשמור על שלום בית ולהימנע מסכסוכים משפחתיים. לכן, לדבריהם, אין צורך שבמשפחה בעלת הון שני בני הזוג יעבדו, והם ממליצים למנות את אחד מהם ל"סמנכ"ל רגשות משפחתי" שיעניק תמיכה רגשית וינחיל ערכים שיכינו את הילדים לטיפול בהון בשלב מאוחר יותר. "מי שמייצר את העושר יוכל להתמקד בעשיית כסף". בשורה התחתונה, הם כותבים. "הסוד האמיתי להון משפחתי הוא יציבות, ויציבות מתחילה בבית. הון משפחתי נכשל כי משפחות נכשלות".

מתי לספר לילדים?
חיי המדף של ההון המשפחתי
עד כמה לספר לילדים?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב