בקרוב אצלך |

אני
 רווקה בת 35. 
אז מה?

לפאולה שרגורודסקי נמאס לשמוע שאלות כמו "מתי תתמסדי כבר?" אז היא החליטה לעשות סרט קצר ומשעשע, שבו היא מסבירה לכולם איך זה להיות רווקה ארגנטינאית יהודייה בת 35 - ובוחנת למה לחופש הנשי יש תאריך תפוגה

רונית דומקה
רונית דומקה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רונית דומקה
רונית דומקה

בגדים ונעליים מפוזרים על הרצפה, ערימות של כלים בכיור, ואייפון עם מסך שבור שמורה על השעה 04:19 לפנות בוקר. למעט האייפון, דירת הרווקות הקטנה והמבולגנת הזו לא נראית שונה בהרבה מהדירה שבה חיה לפני כעשר שנים בניו יורק קארי בראדשו, גיבורת "סקס והעיר הגדולה" - אבל היא הרבה פחות זוהרת. זוהי דירתה של פאולה שרגורודסקי - "בת 35 ורווקה", כפי שנקרא סרטה הקצר. (לצפייה בניידים - לחצו כאן)

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

שרגורודסקי, בחורה מתולתלת וחייכנית, היא עוזרת במאי - "עבודת החלומות" שלה, שאיפשרה לה בעשר השנים האחרונות לטייל בכל העולם. יש לה הרבה חברים, והיא מכירה מדי יום אנשים חדשים. הבעיה היחידה: היא "בת 35, ארגנטינאית, יהודייה ורווקה - וארבע הקטגוריות האלה לא כל כך מסתדרות ביחד", היא אומרת.

כמו רווקות רבות בגילה, שרגורודסקי ראתה בשנים האחרונות את כל חברותיה מתחתנות בזו אחר זו ומביאות לעולם ילדים, בעוד היא רק מביטה מהצד - וזה לא הפריע לה מאוד. טוב, אולי קצת. אבל לחברה שסביבה, כך מתברר, זה מפריע הרבה יותר. אז היא החליטה לעשות על זה סרט קצר, שבו היא מוחה באופן משעשע על הלחץ הרב שמופעל על נשים בגילה "להתמסד".

"בשנות ה־20 לחייך את חופשייה לעשות כל מה שעולה על דעתך: מותר שיהיו לך חברים, מאהבים, סטוצים ללילה אחד, מותר לך לעבוד, ללמוד - בדיוק כמו גברים", אומרת שרגורודסקי בסרט. "אבל לחופש הנשי יש תאריך תפוגה". לדבריה, החברה המערבית ליברלית מאוד כלפי נשים, עד שהן חוגגות את יום הולדת 30 הגורלי, ואז היא נעשית שמרנית מאוד.

הכתבה מתפרסמת בגיליון נשים ועסקים השנתי של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

שרגורודסקי נולדה למשפחה יהודית־ספרדית מסורתית - מה שהגביר, לדבריה, את הלחץ עליה להתחתן מאז שהיתה בת 30. "יש לנו במשפחה הרבה מפגשים, אירועים וימי הולדת, ואם את לא נשואה, הדבר הקבוע שאת שומעת מאנשים הוא האמרה בספרדית 'מקווים לראותך בקרוב ככלה'", היא מספרת. "המסורת אצלנו היא שמתחתנים לפי סדר כרונולוגי, והיות שאחותי הבכורה נשואה כבר די הרבה שנים, זה התור שלי להתחתן". הלחץ, כמובן, לא מסתיים כשמתחתנים: "אם את נשואה, מאחלים לך שבקרוב יהיו לך ילדים", היא מוסיפה.

בעשר השנים האחרונות צילמה שרגורודסקי כל דבר, לדבריה, בלי סיבה מיוחדת. "כל סיפורי האהבה והפרידות שלי תועדו ונשמרו", היא אומרת, "ובזמן שהחלפתי בני זוג ומקומות מגורים כל שנה־שנתיים, צילמתי את החברות שלי כשהן עם בני הזוג שלהן, מאוחר יותר עם הבעלים שלהן, בהמשך עם בטן הריונית ולבסוף מוקפות בילדים". כשחברת הילדות הרווקה האחרונה שלה התחתנה, היא מספרת, "נרדמתי בערב החתונה ולא הגעתי".

תגובות מכל העולם

שרגורודסקי לא לבד. הגיל לנישואים ראשונים בכל העולם, ובעיקר במדינות המערב, עולה כל הזמן. משנות ה־70 ועד אמצע העשור האחרון עלה ממוצע גיל הנישואים הראשונים של נשים מ־21.8 ל־24.7. עם זאת, רווקות היא עדיין דבר חריג, ובעשרות מדינות 80% מהגברים והנשים נישאים עד גיל 49, לפי נתונים של חברת פרייסונומיקס. לפי נתוני האו"ם, גיל הנישואים החציוני לנשים בארצות הברית הוא 26.9, בעוד בארגנטינה הוא נמוך יותר - 24.9.

המצב שמתואר ב"בת 35 ורווקה" מוכר בוודאי לרווקות בישראל, אך לא רק להן: שרגורודסקי נדהמה לקבל תגובות מהמוני רווקות בכל העולם שהזדהו אתה. "אשה מאפגניסטן אמרה לי שאני צריכה לעשות סרט דומה על נשים שם, ושמעתי סיפורים מעניינים על מנהגים במדינות שונות", היא אומרת. "בסינגפור, למשל, במקום הצעת נישואים מציעים לקנות דירה ביחד; בהודו, הורים רבים מחפשים לבנותיהם חתן, מפרסמים מודעות בעיתונים בשמן והולכים לשדכנים. שוחחתי עם אשה הודית שסיפרה לי שהיא רצתה לנסוע לחו"ל, אבל ההורים שלה הודיעו לה שהיא חייבת קודם למצוא חתן. זה מדהים".

יש כמובן גם גברים רבים שחשים לחץ למצוא כלה אחרי גיל 30, היא מודה. "במהלך העבודה על הסרט גיליתי שזאת סוגייה חשובה גם להם, אלא שאצלם גיל 40 הוא ציון דרך חשוב יותר מאשר 35". למרות זאת, אין ספק שנשים רווקות סובלות מלא מעט סטיגמות. מחקר של לארי גנונג מאוניברסיטת מיזורי ואליזבת שארפ מאוניברסיטת טקסס טק מ־2010, תחת הכותרת “I’m a Loser, I’m Not Married, Let’s Just All Look at Me” ("אני לוזרית, אני לא נשואה, בואו כולם תסתכלו עלי"), מצא כי אף שמספר הנשים הרווקות בארצות הברית במגמת עלייה, הסטיגמה השלילית עדיין קיימת. החוקרים ראיינו 
32 נשים רווקות בנות המעמד הבינוני, שהודו כי הן חשות שתשומת לב מיוחדת מופנית אליהן רק בשל גילן והסטטוס המשפחתי שלהן. "מצאנו כי האווירה החברתית סביב נשים שמעולם לא נישאו מתאפיינת בלחץ ללכת במסלול החיים הקונוונציונלי", כתבו החוקרים.

הסרט המלא של שרגורודסקי, "הנערה מאחורי המצלמה", שנמצא בשלבי פוסט־פרודקשן, קוצר לסרטון בן שבע דקות שעלה בדצמבר האחרון לאתר ה"ניו יורק טיימס" כטור דעה מצולם. הסרטון, שהגיע גם לאתרי ה"גרדיאן", CNN והאפינגטון פוסט, זכה ליותר מ־2 מיליון שיתופים. הוא גם הוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וזכה בפרסים. מיליוני האנשים שצפו בסרטון לא נשארו אדישים, ורבים מהם הגיבו והמחישו כי הדעות הקדומות לגבי רווקות חיות וקיימות.

סצנה מתוך הסרט של פאולה שרגורודסקי

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

"בואו נודה בכך: בשלב הזה של חייה, פאולה יותר מדי מרוכזת בעצמה מכדי להינשא", כתב אחד הגולשים בתגובה באתר ניו יורק טיימס. "אני, אני, אני, אני… הבחורה אוהבת את עצמה כל כך, עד שהיא עשתה על עצמה סרט. עכשיו דמיינו איך זה לחיות עם אדם (ואגו) כזה", כתב אחר. קוראת אחרת ציינה כי "אף אחד לא מתעניין במסע הזה של יוצרת הסרטים האנוכית הזאת לתשובה על השאלה למה היא לא נשואה בגיל 35. זה לא מעניין, בתקופה שבה אנשים חיים בכל מיני צורות ונשפטים הרבה פחות על בחירתם הרומנטית".

שרגורודסקי לא מתרגשת מהתגובות השליליות. היא מסכימה כי אכן יש כיום צורות חיים שונות ומגוונות, אך היא לא בטוחה שהשינויים מחלחלים. "יש לנו כיום מודלים שונים של משפחות ומערכות יחסים, אבל הדור שלי עדיין לא מודע לשינויים האלה", היא אומרת. "ההורים שלי גרושים, אבל גם לאחר שהמודל שלהם נשבר לא החלפנו אותו בכלום, אף שאנחנו יודעים שזה לא עובד".

הוריה של שרגורודסקי התגרשו אחרי 33 שנות נישואים, אך לא נראה שזה שינה את הדעות הטיפוסיות שלהם כהורים מודאגים. "אני מניחה שבסופו של דבר תתבגרי ותעריכי את היתרונות של זוגיות", אומרת לה בסרט אמה. "כדי לחיות עם מישהו צריך לעשות מאמץ, זה לא קל". אביה, שהספיק להינשא מחדש מאז הגירושים, מסביר אף הוא כי "זהו טבע האדם - להתרבות, להביא ילדים, ליצור משהו. אחר כך עושים מה שצריך כדי שזה יחזיק מעמד. אם את מחפשת מישהו מושלם - לא תמצאי".

גם הגניקולוג כבר לוחץ

פאולה שרודסקיצילום: Paula Schargorodsky

הלחץ לא מגיע רק מצד המשפחה והחברים. לדברי שרגורודסקי, כל החברה מסביב מחדירה לנשים הרבה פחדים מיותרים. "הרבה נשים בארגנטינה מפחדות מהמספר 35, הגיל הזה מאוד דרמטי. כשאת הולכת לגינקולוג בגיל הזה, הוא כבר מתעניין אם את רוצה להיכנס להריון, ומסביר שהפוריות יורדת בחדות החל מגיל זה. אבל עשיתי תחקירים בנושא וזה לא נכון: עד גיל 40 הפוריות יורדת לאט מאוד, ועדיין אפשר לעשות ילדים. מכניסים לך הרבה פחדים. לכן, אני לא חושבת שצריך למהר", היא אומרת (אף שמחקרים מדעיים בשנים האחרונות הוכיחו אחרת).

בארצות הברית, יש לא מעט נשים שמנסות למנוע מבחורות צעירות "להידרדר" למצבה של שרגורודסקי. סוזן פאטון, אם לסטודנט באוניברסיטת פרינסטון, עלתה לכותרות בשנה שעברה כשפירסמה בעיתון האוניברסיטה מאמר הקורא לסטודנטיות למהר ולחטוף גבר כמו הבן שלה. בחודש שעבר חזרה פאטון לכותרות, כשפירסמה טור דעה ב"וול סטריט ג'ורנל", שבו הפצירה בצעירות להניח בצד את המרדף אחר קריירה ולמצוא לעצמן גבר.

"עוד יום ואלנטיין, עוד ערב של הזמנת סושי ליחיד ובהייה ב'אחוזת דאונטון'. תהיו חכמות, בנות", כתבה פאטון. "למרות ההתמקדות בקידום מקצועי, הדבר החשוב ביותר לאושר העתידי של רובכן יהיה הגבר שלו תינשאו". הטור של פאטון עורר תגובות נזעמות מצד נשים בארצות הברית, וגם שרגורודסקי לא מסכימה אתה. "אני חושבת שזה פתטי", היא צוחקת. "זה שוב מתקשר לתרבות הפחד הזו שאני לא אוהבת. אנשים סתם מחדירים בך פחד, ואין בזה טעם".

לורי גוטליב, עיתונאית אמריקאית רווקה בת 40 פלוס, הוציאה ב־2010 את הספר 
"!Marry Him", שממליץ לנשים לא לחכות ל"גבר הנכון", אלא פשוט להתפשר על הדבר הכי פחות גרוע שהן יכולות למצוא - ולהינשא לו. בספר, שנכנס לרשימת רבי־המכר של "ניו יורק טיימס", היא כותבת באופן משעשע כיצד ביזבזה את השנים הטובות שלה בחיפוש אחר האביר על הסוס הלבן, בעוד חברותיה, שהתפשרו על "מר מספיק־טוב", נשואות כעת לבעלים ואבות מצוינים. הספר עורר תגובות סוערות בארצות הברית, אך רבים שיבחו אותו על כך שהוא "אומר את האמת האכזרית בפרצוף".

שרגורודסקי מודה כי בגלל המרדף שלה אחרי הקריירה היא לא הקדישה מספיק זמן למציאת מערכת יחסים טובה. "אם את עצמאית ואוהבת מה שאת עושה, את לא צריכה למהר, אבל אני חושבת שלפעמים אנחנו הולכות לקיצוניות השנייה ולא מקדישות תשומת לב לחיים האישיים שלנו", היא אומרת. "חברה אמרה לי פעם 'את כל כך מצליחה ויודעת להתמקד בקריירה, למה את לא מתמקדת כך גם במציאת מערכת יחסים?' - וזה נכון, אף פעם לא חשבתי על זה".

אלא ששרגורודסקי בכלל לא בטוחה שהיא רוצה להתחתן: "25% ממני רוצים להתחתן; 27% ממני רוצים להיות חופשיים; 26% ממני רוצים חיים רוחניים; 22% ממני רוצים ילדים", היא מפרטת בסרט את ההתלבטות שלה. ואולם בראיון היא מבהירה: "אני לא נגד מוסד הנישואים, נהפוך הוא - אני אוהבת מסורת. אני פשוט לא אוהבת את הלחץ, ואת העובדה שכולם חושבים שחייבים לעשות את זה בגיל מסוים ובשלב מסוים בחיים. אני אעשה את זה כשזה יגיע".

סצנה מתוך הסרט של פאולה שרגורודסקי

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

כמו בכל קומדיה רומנטית טובה, גם לסיפור של שרגורודסקי יש סוף טוב. בדף הפייסבוק של הסרט היא כותבת כי "אחרי שסיימתי לצלם, פגשתי מישהו. הוא לא מושלם, ואני אוהבת אותו. הפעם אני מבינה שאני יכולה לחיות עם שאלות ללא תשובה, וזה בסדר". לדבריה, הם עדיין ביחד, אם כי היא מטיילת כבר חודשיים בעקבות מסע יחסי הציבור של הסרט והרחבתו לסרט באורך מלא, בעזרתן של העורכת רוסאריו סוארז והתסריטאית חולייטה סטיינברג ("יהודייה כמוני", היא צוחקת).

שרגורודסקי מדגישה כי לא באמת משנה כל כך אם בסופו של דבר היא תישאר לבד או תהיה בזוגיות. "אולי חלק מתהליך הלמידה של עשיית הסרט היה גם להבין שאף אחד לא מושלם, ושלעולם לא אמצא מישהו שיהיה ממש החצי השני שלי", היא אומרת. "זו הסיבה שעבורי זו היתה נקודת מפנה, כשהצלחתי למצוא את האושר והשלווה הפנימיים שלי והבנתי שאני לא צריכה לחפש כלום, כי יגיע משהו טוב". והאושר, כפי שהיא מסכמת בסרט, "הוא בחירה אישית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker
הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר