מתי יסתיימו העליות?

בעקבות השנה המצוינת של הבורסות בעולם, גם הבורסה בישראל סגרה שנה מוצלחת, עם עלייה של 13% במדד ת"א 25 ועליות חדות יותר במדדי המניות הקטנות יותר.

גם לאגרות החוב היתה שנה טובה. למעשה, מחירי כמעט כל הנכסים הפיננסים בעולם עלו, והם עולים כבר השנה החמישית ברציפות. מאז תחילת 2009, כשהמשבר הפיננסי הגלובלי איים להטביע את כולנו, השווקים האמריקאים לא ירדו אף לא שנה אחת, ולא רחוק היום שמדד נאסד"ק יחזור לרמה ההיסטורית מימי בועת ההיי טק במארס 2000 – 5,000 נקודות. הוא כבר לא כל כך רחוק משם.

אז מה, העולם מצא דרך כלכלית חדשה של צמיחה ושגשוג? מנהלי ההשקעות הם טובים במיוחד והצליחו לפגוע בדיוק במה שעולה? לא ולא. את החגיגה הזאת מתדלקת הזרמת הכספים האדירה שמוביל יו"ר הפדרל ריזרב (ה"פד"), בן ברננקי, ומשטר הריבית האפסית שהוא קבע. רק חלק קטן מהעליות קשור לכלכלה, שכן העולם אינו צומח. ברננקי מזרים לשווקים מדי חודש 85 מיליארד דולר, ובסך הכל כבר כ־5 טריליון דולר נשפכו על המערכת הפיננסית האמריקאית - חלקם כנגד נכסים רעילים. בשנה האחרונה צימצם ברננקי את סכום הרכישות החודשי ב־10 מיליארד דולר, אבל יחד עם זאת הוא הבטיח כי הריבית תישאר נמוכה עוד זמן רב.

כמו בחוק הכלים השלובים, הפעולה הזאת מעלה את הבורסות בעולם כולו. למעשה ברננקי, שמשנה סדרי עולם בכך שהוא גורם להפחתת הערך של הכסף, לקח את כל הכלכלה העולמית והמערכת הפיננסית שלה והעמיס אותן על הכתפיים שלו. אם היה יכול, הוא גם היה מפזר כסף לאזרחים הביתה.

בסיומה של 2013 הבעיה חמורה אף יותר, שכן אחרי עליות חדות כל כך במחירים, האג"ח נסחרות בתשואה אפסית והמניות נסחרות בשווי גבוה, וכמעט אין במה להשקיע. בכל מקרה, כשהמחירים גבוהים גם רמת הסיכון גבוהה. הבעיה שנוצרה היא שמצד אחד יש כיום בעולם בכלל, ובישראל בפרט, המון כסף שמחפש השקעות, ומצד שני יש מצוקה גדולה של תשואות. הפנסיה של הישראלים לבדה מזרימה מדי שנה 50 מיליארד שקל לשוק ההון, וזה בנוסף למה שמזרים הציבור מפיקדונות, שנותנים לו אפס תשואה, לנכסים מסוכנים יותר, כמו קרנות נאמנות, מניות ואג"ח. התוצאה היא עיוותי מחירים בכל מקום.

ריח של תחילת בועה מתפשט באוויר כששומעים מנהלי השקעות מתרצים רכישת נכסים מסוכנים במחיר גבוה. לחלק מהם כבר יש תחושה שכל מה שהם נוגעים בו נהפך לזהב. כמו בעבר, כשהריבית אפסית, היכולת לתמחר סיכונים יורדת ואין ממש משמעות לבחינת נכסים או ענפים בודדים.

האם ברננקי טוב לשווקים? הפעולות שנקט היו מצוינות, כי הן הצילו את כלכלת העולם ממשבר נוראי. נראה שלא היתה ברירה אחרת. ואולם הזרמת הכספים נהפכה גם למכונה שמייצרת את הבועה הבאה, שכן כמעט בלתי אפשרי לעצור אותה מבלי לגרור מהומה. הרי לא ברננקי ולא מחליפתו, ג'נט ילן, יכולים להמשיך להזרים כספים לנצח.

השאלה היא לא אם זה ייגמר, אלא איך. התקווה הגדולה היא שתהיה נחיתה רכה בדרך כלשהי, אבל הסיכוי הגדול יותר הוא שזה יסתיים בדרך בלתי צפויה ובמפולת קשה, ברגע שבו השווקים יבינו שהמצב הפיננסי החגיגי איננו משקף את המצב הריאלי. בועות לא מתפוצצות לאט.

האם זה ייקח עוד שנה או עוד שנתיים? אין לדעת. בינתיים המוזיקה מתנגנת והמוזמנים רוקדים, אבל השעון מתקתק, השכנים כבר התלוננו והמשטרה בדרך. זה יכול להימשך עוד זמן מה, אבל כמו מטוס שיש לו הרבה דלק במכלים, אבל אין לו שדה תעופה בטווח טיסה, מתישהו נהיה מוכרחים לנחות.

צריך להבין שזו לא תהיה סתם עוד בועה שתתפוצץ. החגיגה הזאת מסתירה את המצב המאוד שביר של הכלכלה הריאלית העולמית. "כולם אומרים שהניסוי שעושה ברננקי לא נוסה עד היום", אומר אנליסט בכיר, "וזה נכון, אבל לא מספיק מזהירים שאם זה לא יצליח, זה לא יפוצץ רק את המעבדה, אלא את כל הקמפוס".

הכתבה מתפרסמת בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

.