בעל זבוב |

איך באמת עובדות חברות האלגו-טריידינג

מייסד חברת המחקר נאנקס, אריק סקוט הונסיידר, הציב לעצמו משימה: לזהות את הפגמים בשוק ואת הסוחרים שמנצלים פרצות כדי להרוויח על חשבון יתר המשקיעים. הדו"חות שפרסם כבר הובילו את הרגולטורים לבצע שינויים בשוק. הסוחרים (הפתעה!) אינם מרוצים

מייקל רייגן, בלומברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מייקל רייגן, בלומברג

האויב המושבע של עולם האלגו־טריידינג פועל ממשרד קטן מעל סלון היופי שברחוב אלם בווינטקה, פרבר של שיקגו. אריק סקוט הונסיידר, מייסד ספקית נתוני השוק נאנקס, בוהה בארבעה מסכי מחשב במקביל ומחפש בהם רמזים לפעולות מסחר בלתי חוקיות. אולי הן מסתתרות בתמונות הפסיכדליות של נקודות צבעוניות ומשולשים רוקדים, המייצגים את פקודות הקנייה והמכירה, בחלוקה לפי מילי־שניות.

הגרפים של המסחר שמייצר הצוות של הונסיידר, המונה שמונה עובדים, מרתקים רבים - החל בבעלי גלריות לאמנות וכלה ברגולטורים של שוק ההון. פעלול אחד של החברה היה הפיכת הוראות קנייה לתעודת סל ליצירה לפסנתר, שהולחנה באמצעות מחשב.

הונסיידר מרגיז חלק מהסוחרים, הטוענים כי נאנקס מגיעה למסקנות חסרות בסיס ומפיצה תיאוריות קונספירציה. עבורו, התמונות הנוצרות ממעקב אחר השווקים הן ראיה לכך שישנן חברות מסחר אלגוריתמי המתבססות על פעולות מסחר בתדירות גבוהה (או HFT), המנצלות את כללי השוק כדי להרוויח בתנאים חסרי חוק וסדר. אף שאחרים במגזר רואים בדו"חות ובגרפים שלו תעמולה, הפרשנות שמספקת נאנקס מקדמת את הדיון הציבורי לגבי ההגינות הבסיסית של שוק המניות המודרני.

הצגה גרפית של המסחר במדדי מניות בארצות הברית בעקבות פרסום מדד מנהלי הרכש של שיקגו ב־28 בפברואר 2013צילום: נאנקס

"האם קראת את 'בעל זבוב'?", הוא שואל. ספרו של ויליאם גולדינג על קבוצת ילדים הנקלעים לאי בודד הוא בעיניו מטאפורה לשוק המניות. "כשאין הורים בסביבה, הכל מתפרק". לדעתו של הונסיידר בן ה־51, זה נכון במיוחד בשוק המסוגל להתמודד עם פקודות קנייה בקצב של 2 מיליון פקודות בשנייה, לעומת כ־1,000 בלבד בשנות ה־90. לפי נאנקס, שמתמחה בעיבוד הנתונים והפצתם למשתמשים, שוק האופציות יכול להתמודד עם פקודות בקצב של יותר מ־10 מיליון בשנייה.

ב־16 באוקטובר, ימים אחדים לפני פרסום דו"ח התעסוקה הממשלתי, זיהתה החברה של הונסיידר משהו שנראה כמו מסחר חשוד: פקודת קנייה בשווי של קצת יותר מ־400 מיליון דולר, זמן קצר לפני פתיחת בורסות אירופה. הפקודה, על תעודות סל על מדד S&P 500, בוטלה "זמן קצר לפני שהחל גל מכירות", לדברי נאנקס. בדו"ח שפרסמה אודות האירוע, שנשא את הכותרת "פנתרים בשטח?", נטען כי פקודות המסחר במקרה זה דומות לאלה שנצפו באירוע קודם, שבעקבותיו קנסה נציבות המסחר בחוזים על סחורות את חברת האלגו פנתר אנרג'י טריידינג ב־2.8 מיליון דולר. החברה הואשמה בשימוש באלגוריתם שיוצר תחושה כוזבת של ביקוש, באמצעות שליחה של פקודת מסחר ואז ביטולה במהירות. "לרגולטור נחוצה שעה כדי להבין מי עשה זאת, ויום כדי להבין מדוע", נאמר בדו"ח של נאנקס מה־16 באוקטובר.

נאנקס מציגה את עצמה כדוד הנאבק בגוליית - אותן חברות HFTהשולטות במסחר בארצות הברית. המגזר החל להשיב מלחמה, ומאשים את הונסיידר בהסקת מסקנות שגויה.

הדבר הראשון שעשה כריס קונקנון, שותף בחברת המסחר וירטו פייננשל בניו יורק, ולשעבר עורך דין ברשות ני"ע בארצות הברית (SEC), כאשר עלה לבמה בכנס על מבנה השוק של איגוד סוחרי ני"ע, היה להתבדח על חשבון נאנקס: "אני מחויב להכריז על נותנת החסות של חלק זה, נאנקס", אמר, "שהמוטו שלה הוא 'לשפר את השווקים באמצעות מידע לא מדויק'".

וירטו ונאנקס מחליפות ביניהן עלבונות מאז 20 בספטמבר, יומיים לאחר שהבנק הפדרלי הפתיע את השווקים ולא החל בצמצום רכישות האג"ח שלו. הונסיידר פרסם אז דו"ח שכותרתו "איינשטיין ושוד הבנק הפדרלי הגדול", שבו נטען כי לפי נתוני השוק, נראה כי חברה או כמה חברות קיבלו מידע מקדים על החלטת הבנק, וניצלו את היתרון - מילי־שניות ספורות - כדי להעביר פקודות מסחר בסך יותר ממיליארד דולר. בעקבות דו"ח זה, החליט הבנק הפדרלי לשנות את אופן הפרסום של הצהרותיו.

וירטו פרסמה דו"ח משלה, שבו טענה שהדו"ח של נאנקס "פגום מן היסוד" בשל סוג הנתונים שעליהם הוא מסתמך. תגובתו של הונסיידר היתה כי על וירטו לרכוש "מחשבון חדש", וכי אם קוראים את הדו"ח בעיון, הוא תומך בתיאוריה שלו כי המידע זלג מוושינגטון מוקדם מדי. קונקנון לא השיב לחמש שיחות טלפון ולפניות באמצעות דואר אלקטרוני שבהן התבקש לספק תגובה רשמית לטענות נאנקס.

הונסיידר, לבוש בג'ינס, חולצה לבנה קצרה ונעלי ריצה, מצביע על כ־3,000 דו"חות מסחר שפרסם, וטוען כי מעולם לא נסוג מאף ממצא. "אם אתם לא יכולים להוכיח את טענתכם, הפריכו את שלי, אך אל תפזרו הצהרות כמו 'אנחנו חושבים שאתם ממהרים להסיק מסקנות' בלי לבסס אותן".

הונסיידר פעיל מאוד בטוויטר. יש לו יותר מ־11 אלף עוקבים, להם הוא מצייץ בתדירות גבוהה. הוא מיישם את מסע הצלב שלו באינטרנט ובראיונות לעיתונות, לסרטים דוקומנטריים ולכל מי שמבקש למצוא הסבר לאופן פעולת השוק הממוחשב כיום. רבים מבין 11,500 הציוצים שלו בטוויטר מכילים קישורים לטבלאות שלו, המדגישות דפוסים חריגים בפקודות מסחר, ולעתים קרובות הוא מאשים את המסחר הממוחשב שבו משתמשות חברות HFT. "מניפולציה גסה במניית אפל. איפה ה־SECבנושא הזה ובעוד אלפי דוגמאות אחרות?", צייץ ב־5 באוקטובר.

הכתבה מתפרסמת בגיליון דצמבר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

לפני כשש שנים סייע שינוי ברגולציה לפיצולו של השוק האמריקאי, ששוויו כמעט 22 טריליון דולר, עד לרמה שבה פקודות קנייה ומכירה נעות בין 13 בורסות ובין יותר מ־40 פלטפורמות מסחר אלטרנטיביות. לדעתו של הונסיידר, אין די רגולציה על החברות הממוחשבות, שמרוויחות מפיצול זה בשל הרווח שהן עושות מההבדלים הרגעיים בין הפלטפורמות השונות. התוצאות, לדבריו, כוללות עמלות עיבוד נתונים גבוהות יותר, וזינוקים בלתי מוסברים במחירי מניות מסוימות, שמלחיצים את המשקיעים. יש גם פוטנציאל לאסונות ישירים יותר, כמו ה"פלאש קראש" של 2010, כאשר דאו ג'ונס צנח בחדות תוך דקות ספורות.

התקרית הזאת גרמה להונסיידר להתעמק בנתונים שהוא נוהג להפיץ ללקוחותיו כשירות. "ראינו שה־SECלא ממהר לפתוח בבדיקה, ואמרתי לאחד המתכנתים שלי - 'אתה יודע מה, יש לנו את הנתונים. אנחנו יכולים לעשות את זה'". השניים זיהו דפוסים בלתי צפויים בפקודות הקנייה והמכירה, ופרסמנו אותם כמחקר באתר נאנקס. "זו היתה ברכה וקללה כאחד", אומר הונסיידר. "לכדנו את עין הציבור, והדו"ח הכניס אותנו לאתר 'אטלנטיק' ולאחר מכן ל'ניו יורק טיימס'. ואולם האליטות של וול סטריט השתמשו בו כדי לתאר את מה שאנחנו עושים כקונספירציה".

לדברי מנוג' נרנג, מייסד ומנכ"ל חברת ה־HFTטריידוורקס בניו ג'רזי, לעתים קרובות נאנקס אינה מבינה את נתוני השוק שהיא אוספת, וכך מעודדת תפיסות שגויות הפוגעות באמון המשקיעים. הוא משווה את נאנקס לאנשים המאמינים בתיאוריות קונספירציה ומסרבים להשתכנע מההסבר הרשמי בנוגע להתמוטטות מגדלי התאומים ב־11 בספטמבר.

לדברי נרנג, לעתים קרובות יש הסברים חוקיים למה שנאנקס מזהה כמניפולציה במחירי המניות. כך למשל, מקבץ צפוף של פקודות עשוי להיות תגובה של אלגוריתמים למצב שבו ההבדל בין פקודת המכירה הטובה ביותר לבין פקודת הקנייה הטובה ביותר גדול מסנט. האלגוריתמים לרוב מבטלים את הפקודות אוטומטית לאחר שהבורסות משנות אותן, כדי להימנע ממצב שבו פקודות הקנייה שוות למכירה, והתוצאה היא "התנהגות חזרתית בלתי מכוונת", כלשונו. "המסקנות שהם מסיקים, לרוב, נוטות להיות פרנואידיות או קונספירטיביות", אומר נרנג. "זה פוגע באמון המשקיעים".

מנכ"ל חברת המחקר טאב גרופ, לארי טאב, טוען שקשה לפשט שוק בעל פלטפורמות רבות כל כך. "השווקים מורכבים מדי, איך אפשר למפשט אותם?", הוא תוהה. "האם יש יותר מדי בורסות? יותר מדי מאגרים אפלים? יותר מדי אלגוריתמים? כדי לפשט את המבנה, על ה־SECלקבל החלטות לא פופולריות המנוגדות ל־15 שנות פעילות ולמבנה שהיטיב עם משקיעים רבים".

הונסיידר אומר כי נקודת התחלה אפשרית היא מערכת בשם "מידאס" שנבנתה על ידי טריידוורקס, ונמצאת בידי הרשות. זרימת נתונים ישירה מהבורסות, שחברות כמו וירטו מקבלות, מספקות מידע עדכני יותר בהשוואה לזרימת החדשות שמקבל יתר השוק. נאנקס מתבססת על זרימת החדשות שמקבל יתר השוק. דובר ה־SEC, ג'ון נסטר, לא מסר תגובה לטענות נאנקס. וכך גם דובר בורסת ניו יורק, אריק ריאן, ודובר נאסד"ק, רוב מאדן.

ג'ים אנג'ל, פרופ' למימון באוניברסיטת ג'ורג'טאון החוקר בעיות במבנה השוק, אומר כי המחקר של הונסיידר הוא שירות רב ערך, גם אם אינו תמיד מסכים עם המסקנות. "אני לא חושב שהניתוח שלו תמיד נכון", אומר אנג'ל. "הוא לא יודע מי מבצע פעולות. אך ישנם פגמים בפעילות השוק שלנו - אף שהשוק מתפקד הרבה יותר טוב בהשוואה לתפקודו לפני עשור או שניים. עדיין יש בו פגמים, והוא מכוון את תשומת הלב אליהם.

הונסיידר העביר את ביקורת השוק שלו למגוון רחב של גורמים - מהבנק הפדרלי של שיקגו ועד לחברי ממשלת בריטניה. "הוא קצת כמו היתוש בחדר שכולם שמים לב אליו", אמר ון האצ'רסון, סוחר בחברת ג'ונס טריידינג אינסטיטושונל סרוויסז באילינוי. "הוא מאיר בזרקור על כמה מצבים חשובים שאנשים לא שמים לב אליהם".

תרגום: מיכל רמתי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט