חקלאות |

מי שולט במזון שלנו?

בענף החקלאות, חברות מעטות שולטות הן בברז העולמי של הזרעים והן במסחר בסחורות. פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית בסוגיה זו, הצפויה להתקבל בקרוב, עלולה לקבע מצב זה לשנים רבות

מיכל רמתי
מיכל רמתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכל רמתי
מיכל רמתי

בפברואר האחרון התייצב בפני בית המשפט העליון בארצות הברית ורנון יו באומן, חקלאי בן 75 מאינדיאנה המגדל סויה, תירס וחיטה. מולו עמדו עורכי הדין של תאגיד הענק מונסנטו (Monsanto), חברת ביוטכנולוגיה חקלאית השולטת בשוק הזרעים ובשוק ההדברה. בכך הגיע לשיאו מאבק ממושך שמנהלת מונסנטו נגד באומן, שאותו היא מאשימה בהפרת חוזה ובהפרת פטנט. העיתונים שדיווחו על הפרשה הרבו להשוותה לסיפור דוד וגוליית התנ"כי, ובצדק: באומן אולי אינו נער צעיר ואדמוני כדוד בשעתו, אך הוא בהחלט קטן וחלש לעומת חברת הענק שמולו, שלטענת רבים, התנהלותה בריונית לא פחות מזו של הענק הפלשתי.

מונסנטו היא חלק מאוליגופול משולש השולט ביותר מ־53% משוק חומרי ההדברה העולמי, ואחת מחמש חברות המספקות יחדיו כ־58% מכלל הזרעים המשווקים בעולם, לפי דו"ח של המרכז לביטחון מזון. בארצות הברית משמשים זרעי סויה של מונסנטו, שעליהם נסבה המחלוקת במשפט נגד באומן, יותר מ־90% מהמגדלים. טענתה פשוטה: אחד ממוצריה הוא חומר הדברה הנקרא ראונדאפ, שהוא כה יעיל, עד כי הוא קוטל לעתים גם את הגידולים עצמם. מונסנטו פיתחה גם זרעי סויה מיוחדים העמידים בפני החומר ונקראים ראונדאפ רדי, והיא משווקת לחקלאים את שני המוצרים גם יחד. ואולם כדי לוודא שהחקלאים ימשיכו לקנות ממנה זרעים, היא מאלצת אותם להתחייב שלא לזרוע בשנה הבאה זרעים שיופקו מתוך הגידולים עצמם, אלא לרכוש ממנה מדי שנה זרעים חדשים. הזרעים עצמם הם פיתוח של הנדסה גנטית ומוגנים בפטנט, ולכן טענתה המשפטית של מונסנטו כפולה - הן חוזית והן של קניין רוחני.

זרעי סויה לאחר שנלקחה מהם דגימה במעבדות של מונסנטו, חברת הזרעים הגדולה בעולם צילום: בלומברג

חטאו של באומן היה שרכש מצד שלישי וזרע זרעי סויה, שהיו למעשה דור שני לזרעים מהונדסים גנטית מתוצרתה של מונסנטו. לדברי החברה, היתה בכך הפרה ברורה של החוזה עמה ושל הפטנט שלה. עורכי דין מטעמה העלו טיעון שגור בתביעות פטנט: ללא הגנת הפטנט על כל שרשרת ההפצה, יצנחו רווחי החברה ממכירת הזרעים. יתרה מזאת, טענו, אילולא הבטחת הרווח הטמונה בזרעים מוגנים בפטנט, ייתכן שמונסנטו כלל לא היתה טורחת לפתח את הזרעים.

מטבע הדברים, באומן רואה את הדברים קצת אחרת. מונסנטו, טען בפני בית המשפט, אינה יכולה לשלוט בזרעים לכל אורך שרשרת ההפצה, ויש להגביל את תחולת הפטנט שלה. גם טענתה החוזית אינה תקפה, הוסיף, משום שהוא לא השתמש בשנית בזרעים שרכש ממנה, אלא קנה זרעים באופן לגיטימי מצד שלישי, שבכלל מכר אותם כמספוא. ואולם עד כה לא הצליחו טיעוניו של באומן לשכנע את מערכת המשפט האמריקאית. ב־2009 פסקה ערכאה נמוכה יותר שעליו לשלם למונסנטו פיצויים של יותר מ־84 אלף דולר, וכעבור שנתיים אישר גם בית המשפט לערעורים את הפסיקה. הכרעת בית המשפט העליון בנושא צפויה בזמן הקרוב, וחקלאים ברחבי ארצות הברית עוקבים אחריה בדריכות בשל השלכותיה עליהם.

דורסנות הזרעים המהונדסים
גם מחוץ לארצות הברית עוקבים אחר המשפט בעניין, אף שמונסנטו חזקה שם פחות. במקומות אחרים בעולם מגלים חשדנות רבה כלפי הנדסה גנטית בחקלאות, ובאירופה נדרשים כל יצרני המזון העושים שימוש ברכיבים מהונדסים גנטית לציין זאת על התווית. ספקיות זרעים מהונדסים כמונסנטו טוענות כי אין כל רע במזון המהונדס ומתנגדות באופן נמרץ לתיוגו. בארצות הברית, למרות תמיכה ציבורית רחבה במהלכים דומים, גרמה התנגדות חזקה של לובי יצרניות ההדברה וההנדסה הגנטית להבסת אלה שתבעו לנקוט צעד זה. בשנה שעברה איימה מונסנטו לתבוע את מדינת ורמונט אם תעביר חוק המחייב התוויה של תוצרת חקלאית מהונדסת גנטית. מונסנטו וחברות אחרות השקיעו 46 מיליון דולר בקמפיין נגד הצעה דומה בקליפורניה.

הטיעונים נגד הנדסה גנטית אינם נוגעים לבטיחות אכילתם של הגידולים, אלא לדורסנותם של הזרעים המהונדסים, הפוגעים במגוון הטבעי של זנים. בעבר היו חקלאים יכולים לקנות זרעים ולאחר מכן, מהיבול הבא שלהם, להקצות כמות מסוימת של זרעים לזריעה מחדש – מה שאפשר להם להוזיל עלויות. כיום, כשזרעי הסויה של מונסנטו, למשל, מצויים בחלק כה גדול של הגידולים בארצות הברית, ייתכן כי בעתיד הלא רחוק יהיה קשה בכלל להשיג זרעים שאינם מתוצרתה של מונסנטו – שכמובן דורשת עבורם כסף רב.

להיעדר מגוון טבעי עלולות להיות השלכות הרסניות נוספות, שכן יבולים בעלי מאפיינים שונים יכולים להסתגל לתנאים שונים, ובכך לצמצם נזקים הנגרמים ממגיפות, מחלות או מזג אוויר קיצוני, ואילו זרעים מהונדסים הם אחידים ולכן עמידים פחות בפני פגעים כאלה. הזרעים של מונסנטו נפוצים ומתערבבים בגידולים רגילים, מה שגם מסכן חקלאים בתביעות על לא עוול בכפם, וגם פוגע בגיוון הטבעי, בשל נטיית זרעי ההנדסה הגנטית להשתלט על הזרעים האחרים. מנגד טוענת מונסנטו כי אם זרעיה משתלטים, הרי זה כיוון שהם טובים יותר, מגדילים את התפוקה ובעלי יכולת הישרדות טובה יותר מזו של זרעים טבעיים.

ורנון באומן

בעוד הוויכוח נמשך, מחירי הזריעה מטפסים והולכים ואילו השימוש בחומרי הדברה אינו פוחת. לפי דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), אובדן המגוון הטבעי הנגרם מהשתלטותם של הזרעים המהונדסים עלול להיות הרסני יותר מהתועלת הנגרמת מהגדלת התפוקה.

לחששות ה־FAO באשר למונופול על זרעים מהונדסים גנטית מצטרפים ארגונים בעולם העוסקים במפעלי הזנה שונים ובביטחון מזון. חששותיהם נוגעים לא רק להשתלטות זנים מסוימים על היתר, אלא גם לעיוותי השוק הנגרמים בגלל כוח התמחור של מונופולים. ביטחון מזון הוא נושא שמרבים לעסוק בו מאז 2007, אז נרשם זינוק כה חד במחירי המזון, עד שהוא הוביל למהומות ברחבי העולם במחאה על מחיריהם של מוצרי יסוד ודרדר רבים במדינות העניות לרעב ועוני קשים מבעבר.

מונופולים קיימים לא רק בשוקי הזרעים וחומרי ההדברה, אלא כמעט לכל אורכה של שרשרת ההפצה. בישראל אנחנו מכירים את האוליגופולים של הרשתות הקמעוניות הגדולות, השלב האחרון בשרשרת.אוליגופולים מקומיים דומים קיימים גם בשווקים יותר גדולים, כמו בריטניה. עם זאת, על פי רוב, ככל שהשוק המקומי גדול יותר, כך קשה יותר לחברה או לקבוצת חברות להשתלט עליו.

בתחום המסחר בסחורות חקלאיות, נוצר במשך השנים אוליגופול בינלאומי אדיר שמצליח לפעול מתחת לרדאר של הרגולטורים והצרכנים, ומכונה קבוצת ABCD (ראו מסגרת). חברות אלה נהנות משליטה כמעט מוחלטת במקטעים מסוימים של שרשרת ייצור המזון. שליטה זו מעניקה להן השפעה אדירה על שלבים אחרים בשרשרת, ובסופו של דבר גם על המשתנים החשובים ביותר לנו, הצרכנים - הזמינות והמחיר. לא תמיד הן מנצלות את כוחן לרעה, אך במרוצת השנים הוגשו נגדן תביעות רבות, בין היתר על תיאום מחירים. כחברות הן פועלות למקסום רווחיהן, וזה בהחלט עלול לבוא על חשבון הצרכנים. המחשה לכך ניתנה במשבר המזון של 2007, כאשר מחירי המון בעולם זינקו לשיא ועמם קפצו רווחיה של קארגיל, אחת מחברות ABCD.

חוזה זה חוזה ופטנט זה פטנט
העלייה בעלויות הזריעה והייצור, ביחד עם לחץ המחירים שמפעילות חברות ה־ABCD, דוחקות מהשוק יותר ויותר חקלאים קטנים. השליטה של חברות המסחר גם עשויה להשפיע על היקף היבולים – כשהמחירים יורדים פחות משתלם לזרוע יבולים גדולים, וכך לשם העלאת המחיר מחדש החקלאים מצמצמים את ההיצע - מה שייתכן שתרם לתנודתיות במחירי המזון בשנים האחרונות. לטענת חקלאים קטנים, פסיקה לטובת מונסנטו בבית המשפט העליון עלולה לפגוע ביבולים שלהם בשל היעדר מגוון, לייקר את עלויות הייצור ולחשוף רבים מהם לתביעות נוספות.

עם זאת, לפי הערכות, נטייתו של בית המשפט העליון היא לפסוק לטובת מונסנטו. לטענת החברה, האיסור שהיא מטילה על זריעה מחדש של זרעיה מגביל את רישיון השימוש בהם, ולכן החקלאים רוכשים למעשה רישיון זריעה ולא את הזרעים. בשימוע שנערך ב־19 בפברואר נראה שנטיית לבם של השופטים היא לקבל טיעון זה.

"למה לעזאזל שמישהו ישקיע כספים בניסיון לשפר זרעים, אם ברגע שהם נמכרים בפעם הראשונה, כולם כבר יכולים לגדלם ולהצמיחם כמה שהם רוצים", אמר נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, בתגובה לטענותיו של עורך דינו של באומן, מרק וולטרס, כי החברות יכולות להסתמך על חוזים במקום על חוקי הפטנטים להגנה על המצאותיהן. גם השופטת אלנה קגן, שלרוב ניצבת מעברו השני של המתרס הפוליטי שמייצג רוברטס, לא השתכנעה מטענותיו של וולטרס. "נראה לי שהתשובה אינה מספקת", אמרה. "כל מה שצריך לקרות הוא שזרע אחד יצליח לחמוק מרשת החוזים, ומכיוון שהוא מסוגל להשתכפל הוא יגרום לכל החוזים להיות חסרי ערך".

הכתבה מתפרסמת בגיליון אפריל של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250

השופטת סוניה סוטומאיור אמרה אף היא כי דוקטרינת מיצוי הפטנט לא חלה על באומן. "הדוקטרינה מתירה שימוש במוצרים שרוכשים, ולא מאפשרת ליצור מוצרים חדשים מהמוצר שרכשת", הסבירה. לטענת באומן כי זריעה היא שימוש מקובל בזרעים, השיב השופט סטיבן בראייר כי יש עוד שימושים רבים שהם מותרים: "אתה יכול להאכיל בהם חיות, את משפחתך, להכין מוצרי טופו, אבל מה שאתה לא יכול הוא לקחת את הזרעים שקנית ולהשליך אותם בפניו של ילד. אתה לא יכול לעשות זאת מכיוון שזה לא חוקי, ובאותו אופן בדיוק יש גם חוק שאוסר על יצירת העתקים של המצאה מוגנת בפטנט".

לשם קבלת הכרעה בבית המשפט העליון דרושה החלטה של חמישה שופטים. מהשימוע נראה היה כי גם השופט אנטונין סקאליה מצדד במונסנטו. קגן נראתה מתלבטת, וכמוה השופט אנתוני קנדי, אך נראה שהם במיעוט. הכרעה לטובת מונסנטו עשויה להותיר את באומן עם חוב של 84 אלף דולר ואיסור להמשיך במנהגו. מעבר לכך, המגזר החקלאי כולו ייאלץ לחשוב מחדש על עתיד הענף שהוא מטה לחמו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה