המוחות החדים במדעי החיים |

לתכנת את מערכת ההפעלה של גוף האדם

בשעה שטובי המוחות עמלים על השלמת ריצוף הגנום האנושי, במעבדתו של ד"ר ארז לבנון באוניברסיטת בר אילן מנסים להבין איפה הפלא הביולוגי הזה משתבש

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אפרת נוימן
אפרת נוימן

ד"ר ארז לבנון, חוקר גנום בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן, ראש המעבדה לחקר הגנום האנושי

רזומה: בן 40, תואר שני ודוקטורט מהתוכנית הבינתחומית באוניברסיטת תל אביב, פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד; ב־2009 חזר לישראל לאוניברסיטת בר אילן; פרסים: קיבל ב־2012 את פרס קריל מטעם קרן וולף יחד עם חוקרים מתחום המדעים המדויקים שחזרו מחו"ל; לפני כמה חודשים קיבל עבור המעבדה מענק של 1.5 מיליון יורו מהאיחוד האירופי

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

המחקר: בצורה פשוטה אפשר להסביר זאת כך: בגוף האדם יש הרבה מאוד תאים כשבכל אחד מהם יש "תוכנה" שהיא הגנום שלנו. את התוכנה הזאת, שהיא מולקולה כימית, אפשר לתרגם לטקסט. מפיקים די.אן.איי מתא, מעבדים אותו ומקבלים קובץ שמורכב מרצף של מיליארדי אותיות (המורכב מארבע אותיות בלבד – A, C, Tו־G). כל מקטע תפקודי ברצף מוגדר כגן. רובו של הרצף זהה אצל כל בני האדם ורק בכ־1% ממנו מתבטאת השונות בין אנשים שונים. הודות לשיפור הדרמטי שחל בעשור האחרון בטכנולוגיית הקריאה של הגנום, גם העלות הכלכלית של היכולת לרצף גנום ירדה פלאים, והשתפרה היכולת להסתכל על "תוכנת ההפעלה" של בני האדם.

המחקר של ד"ר ארז לבנון, בן 40, עוסק במנגנונים שיודעים "לכתוב מחדש" את הרצף של היחידות המרכיבות את הדי.אן.איי. זה קורה למשל בגלל וירוסים שהתנחלו בתאים לפני מיליוני שנים או חלבונים שמסוגלים "לערוך" את המידע הגנומי. אפשר לדמות זאת לספר בישול שהמתכונים שבו יכולים להשתנות גם אחרי שהספר הודפס. במעבדה של לבנון חוקרים את המנגנונים שמובילים לעריכה ולשינוי של המידע הגנומי באמצעות שיטה טכנולוגית שפיתחו במטרה לאפיין אותם, להבין למה זה קורה ואיפה מתרחשים השינויים. מדובר בתחום שעשויות להיות לו השלכות עצומות.

מהו האתגר המחקרי הגדול ביותר בתחומך כיום? "אם יהיה אפשר להסביר מה התקלקל ואיך דברים עובדים, יהיה אפשר גם להתקדם. למשל, אין כיום הרבה הבנה בכל הנוגע למחלות נוירולוגיות ואולי ניתן יהיה לקשר זאת לשינויים במידע הגנומי. כבר כיום יש שימושים לטכנולוגיות שפותחו, למשל בזיהוי מוטציות בגידולים סרטניים שיאפשרו תרופה בהתאמה אישית או זיהוי מוטציה גנטית במשפחה שיש בה מחלות גנטיות".

ארז לבנון

מה דעתך על מצב המחקר האקדמי בישראל? "ברור שאין לנו את האמצעים בהשוואה למעבדות הטובות בעולם, אבל בתחום שלי, בביולוגיה חישובית, אנחנו לא צריכים הרבה משאבים יחסית, מכיוון שרוב העבודה נעשית במחשב. מה שצריך לשפר זה את ההשקעה בחינוך למדעים של הדור הצעיר. כאן יש בעיה".

מה היית עושה אם לא היית באקדמיה? "כנראה שהייתי עובד בהיי טק".

במה שונה עבודתו של חוקר כיום בהשוואה לימים שבהם עשית את צעדיך הראשונים בתחום? "השוני המהותי הוא בהתפתחות הטכנולוגית של הריצוף. אני לא חושב שבתחום אחר היתה התפתחות כל כך דרמטית ומהירה בזמן כל כך קצר. הבריטים למשל, החליטו בחודש האחרון לרצף 100 אלף גנומים מלאים של אנשים. ניתן לרצף את כל הגנום של העובר עוד בזמן ההריון ולאבחן תכונות - לא רק מחלות - שיש בהן רכיבים גנטיים. באחרונה התגלו רכיבים תורשתיים לתכונות רבות, חלקן שוליות למדי כמו למשל הסיכוי להקיא בנסיעה, היכולת להריח ריח חזק אחרי אכילת אספרגוס, או הנטייה להתעטש אחרי שיוצאים למקום מואר".

למה לעבוד ולחקור בישראל? "נסעתי עם המשפחה להרווארד לתקופה מוגדרת של שלוש שנים כי ידענו שאנחנו רוצים לחיות בישראל. כאן המשפחה, החברים והתרבות שלנו. אי אפשר להשוות את התנאים כאן למעבדה בהרווארד, אבל יחסית לגודלה של ישראל, יש כאן איים של מצוינות".

ההשראה: "המורים והעמיתים הקרובים לעבודה, ובפרט הפרופסורים גידי רכבי, אלי אייזנברג וג'ורג' צרץ', כל אחד מהם, בדרכו, הפך אותי למדען".

רשימת 50 המוחות החדים בישראל מתפרסמת בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב