זה לא הארגון שהכרתי

כשמקום העבודה שלכם משתנה, אתם לא חייבים לסבול או לעזוב

שמואל מרחב
שמואל מרחב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שמואל מרחב
שמואל מרחב

שאלו את עצמכם לרגע אם שמעתם את עצמכם אומרים או חושבים משהו שדומה לאחת מהאמירות הבאות. ייתכן ששמעתם אמירות כאלה מאנשים שאתם מכירים:
"לבעלים החדש שלנו לא איכפת מכל מה שבנינו לאורך השנים, הוא רוצה להחזיר את ההשקעה שלו מהר ככל האפשר, והוא רומס את כל הדברים היפים שהיו כאן".
"מאז שהתחלף המנכ"ל, השתנה הכל. תחושת השליחות והאווירה החברית שהיו כאן מתפרקות, כל אחד דואג לעצמו והפוליטיקה חוגגת".
"אני לא מסתדר עם האנשים החדשים שהגיעו לכאן, אין להם את הדי.אן.אי שלנו, מעניינים אותם דברים אחרים. זה כבר לא אותו ארגון שאהבתי".
"ההנהלה מסבירה שהיינו חייבים חזון ואסטרטגיה חדשים בגלל שהשוק השתנה. יכול להיות שהם צודקים, אבל אני לא אוהבת את מה שזה עושה לנו ואת מה שזה דורש ממני".

צילום: דרימסטיים

לא כל האנשים סובלים כאשר רוח הארגון משתנה. יש השמחים על השינוי (כי חשבו שהכיוון הקודם לא היה מוצלח), ויש שאדישים אליו (כיוון שבאו לעשות את עבודתם ולהרוויח ביושר את משכורתם, ולא כל כך אכפת להם מרוח הארגון). האנשים שסובלים מהשינוי הם אלה שחשו הזדהות עמוקה עם הארגון - הזדהות רגשית עם האנשים שהובילו את הארגון, עם חבריהם לעבודה ועם האווירה, או הזדהות ערכית/אידיאולוגית עם החזון, המטרות והערכים שהארגון מייצג. ככל שההזדהות שלהם עמוקה יותר, כך גדל הקושי שלהם לקבל את השינוי. לרוב מדובר בשחקני נשמה: אותם עובדים שהשקיעו מעצמם, עבדו קשה מאחרים ולקחו סיכונים אישיים לקידום המטרות המשותפות. כשהם חשים במצוקה, הם מתקשים להמשיך לפעול כפי שפעלו, המוטיבציה שלהם נפגעת, והארגון מפסיד את תרומתם הייחודית.

אם אתם או אנשים שאתם מכירים חשים כך, בדקו מדוע הרוח החדשה בארגון גורמת לכם או להם למצוקה שכזו. זהו בירור חשוב כי ייתכן שמדובר במצוקת שווא. רוב האנשים לא מתלהבים משינויים. רבים חשים מאוימים מעצם השינוי, וכשהם מאוימים הם אינם מסוגלים להבחין בין שינוי לטובה ובין שינוי לרעה. כל מה שהם רוצים זה שלא יהיה שינוי. אם יתברר שמצוקתכם נובעת מעצם השינוי, מצאו דרך לבחון אותו בהיגיון. ייתכן שתגלו שהוא דווקא עתיד להפוך את הארגון למקום שתשמחו להיות חלק ממנו. אם השתכנעתם לגמרי שזה לא המצב, בררו ממה נובע הקושי שלכם. האם האנשים והאווירה החדשים לא מתאימים לאופי שלכן, ואינכם מאמינים שתוכלו להרגיש טוב איתם בעתיד? אם כן, הקושי הוא רגשי; האם המטרות או הערכים החדשים נוגדים את תפיסותיכם עד שאינכם יכולים לייצג אותם או לפעול לקידומם? במקרה כזה, הקושי הוא ערכי.

בין אם הקושי רגשי או ערכי, השאלה הגדולה שבפניה תעמדו היא איך להתמודד איתו. רוב האנשים שנקלעים למצב כזה חשים שעליהם לבחור בין שתי ברירות גרועות: לעזוב ולהתחיל מחדש במקום אחר, או להישאר ולסבול. בפועל, יש עוד אפשרויות.

כשהסבל גדול מנשוא, הצעד המתבקש הוא לעזוב ולקוות שתמצאו - או תקימו - ארגון שיתאים לאופי ולערכים שלכם. זה צעד כואב שיש בו סיכון. לא בטוח שתמצאו ארגון כזה, וגם אם תמצאו, ייקח לכם זמן להגיע לעמדת ההשפעה ולתחושת המשמעות שמהן אתם נהנים כיום בארגונכם. ובכל זאת, אם ממש אינכם יכולים לחיות יותר עם הרוח החדשה הזו, ואם היא פוגעת ביושרה הפנימית שלכם, פרידה היא ככל הנראה הצעד הנכון.

אם מכל סיבה שהיא אינכם יכולים לעזוב, תוכלו לבחור באחת משלוש גישות: אחת היא לנסות ולהתאים את עצמכם לכיוון החדש. ייתכן שעם הזמן תגלו שהשינוי הוא לטובת הארגון, ושמצוקתכם נבעה מהתנגדות לעצם השינוי; גישה שנייה היא לחשוק שיניים ולהמשיך, בתקווה שמשהו ישתנה והדברים ישובו לקדמותם. לצערי, הניסיון מלמד שהסיכוי לכך אינו גדול; הדרך השלישית היא לפעול מבפנים כדי להחזיר את הארגון לכיוונו המקורי. זה עלול להיות מאבק דון־קישוטי שוחק ומתיש, אבל אם יש סביבכם קבוצה משמעותית שחשה כמוכם, ואם תמצאו דרך לגרום להנהלה להבין מה היא מחמיצה ולמה כדאי לה לשמר ערכים קיימים בארגון, תוכלו כקבוצה להצליח בכך, או לפחות למתן את עוצמת השינוי והקצב שלו. גם אם לא תצליחו, לפחות תחושו שאינכם בוגדים בעצמכם.

לסיום, נתתי לחבר לקרוא את המאמר והוא הרגיש שהמאמר מתייחס לתחושותיו כאזרח במדינה. לא לכך כיוונתי, אבל המדינה היא ארגון שכולנו חלק ממנו, וסביר שהדברים יהיו רלוונטיים גם למי שחש כך כאזרח.

הכותב הוא מנכ"ל מרחב אפשרויות בע"מ המתמחה בליווי, ייעוץ והנחיה של מנכ"לים והנהלות.

לתגובות ומאמרים קודמים www.merhav.net

הטור מופיע בגיליון אוגוסט של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?