עשרת הפילנתרופים המובילים בישראל: במקום הראשון - אבי נאור

נתוני התרומה של החברים ברשימת 500 האנשים העשירים נחשפים במגזין TheMarker: שרי אריסון וסמי עופר הם התורמים הגדולים ביותר בערכים אבסולוטים

אורן מג'ר
אורן מג'ר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורן מג'ר
אורן מג'ר

שרי אריסון ומשפחת סמי עופר, שמובילים את מועדון המיליארדרים הישראלי, הם גם שני התורמים הגדולים ביותר בערכים מוחלטים. עם זאת כשבודקים את התרומות שלהם ביחס להונם - מגלים כי הצ'ק שהם רושמים מדי שנה לפקודת החברה הישראלית, אינו גדול מספיק כדי להכניס אותם לדירוג הפילנתרופים הגדולים, שבראשו ניצב אבי נאור, מייסד עמותת אור ירוק.

עשרת הפילנתרופים המובילים של ישראל - לחצו להגדלה

זה כבר כמה שנים שהפילנתרופיה הישראלית יוצאת בהדרגה מהארון. לצד המתן בסתר היהודי המסורתי, מתפתחת פילנתרופיה שמוכנה להיחשף מעל דפי העיתונות ולקחת חלק פעיל בשיח הציבורי. היא מקצועית יותר, מציבה מטרות ארוכות טווח, נעזרת באנשי מקצוע ואינה מנסה להחליף את המדינה, אלא לאתגר אותה ביוזמות חברתיות שונות. מי שמוביל את השינוי הם בעיקר אנשי עסקים, על פי רוב כאלה שהרוויחו את הונם בעשורים האחרונים ביזמות או בהיי טק, והתחילו לפעול בזירת הפילנתרופיה מתוך אמונה שעליהם להחזיר נתח מהצלחתם לחברה.

עיון בנתוני התרומה של החברים ברשימת 500 האנשים העשירים מאפשר הצצה להיקף ולעומק פעילות הנתינה של האלפיון העליון בישראל - לא רק במספרים אבסולוטיים, אלא גם ביחס להונם. המסקנה היא שרוב התורמים שמקצים שיעור גבוה יחסית מהונם לא רק רושמים צ’ק נדיב מדי שנה אלא גם מעורבים לעומק בתחומי הפעילות שלהם, ומוודאים שהכסף אכן מנוצל כהלכה במטרה ליצור שינוי חברתי משמעותי בתחום ספציפי.

דוגמה בולטת לפילנתרופיה מהסוג הזה היא אבי נאור, שמקצה מדי שנה 4% מהונו לתמיכה בעמותת אור ירוק הפועלת בתחום מניעת תאונות הדרכים ולקרן אורן הפועלת בתחום הסיוע לבני נוער בסיכון. נאור, שהוא אחד התורמים המשמעותיים בישראל גם בערכים אבסולוטיים, מעורב אישית בהקצאת התרומות ובמדידת האפקטיביות של השפעתן על החברה. גם יהודית יובל־רקנאטי, המקצה מדי שנה 2% מהונה לפעילות פילנתרופית באמצעות קרן גנדיר המשפחתית, בעיקר בנט”ל ובעמותות הפועלות בתחום הצעירים, מעורבת מאוד בפעילות.

הדבר נכון גם ביחס לשאר השמות ברשימה: ליאון רקנאטי (שהקים את עמותת תפוח ותומך בפעילויות חינוך רבות) , מוטי זיסר (ולמעשה ברכה אשתו, הפעילה בעזר מציון ובתחומים נוספים), דוידי גילה (הפעיל בארגון ג’יי סטריט), דב לאוטמן (הפעיל בעיקר בתחום החינוך והשוויון בין ערבים ליהודים) ורוני דואק (ארגוני תשתית למגזר השלישי). תורמת משמעותית נוספת, שאינה מופעה ברשימה, היא רעיה שטראוס בן דרור - גם היא תורמת מעורבת מאוד, המקצה מכספה הפרטי כ־3־4 מיליון דולר מדי שנה לפעילות פילנתרופית, אולם מאחר שברשימת 500 העשירים נמנים יחד כל נכסי משפחת שטראוס המורחבת, מדובר באחוז נמוך יותר מההון (0.33%).

ההחלטה להרכיב את הרשימה נבעה מהרצון לעודד את השיח הפילנתרופי בישראל - להפנות זרקור אל היבט זה בחייהם של עשירי ישראל ולהאיר לא רק את עושרם, אלא גם את מידת מחויבותם לחברה. לא היה קל להשיג את הנתונים, ובמשך חודשים ארוכים ליקטנו אותם ממגוון מקורות. ראשית פנינו לתורמים עצמם, וביקשנו מידע על תפקידיהם הציבוריים, על התחומים המעניינים אותם, על העמותות שלהן הם תורמים ועל היקף התרומה הפרטית. את הנתונים האלה הצלבנו עם נתונים נוספים, המתפרסמים במאגר המידע של העמותות שבאתר Guidestar.org.il.

אספנו גם נתונים מכתבות ומפרסומים שונים בישראל ובחו”ל, ולבסוף ניהלנו שיחות רבות עם תורמים, מתרימים, מנהלי עמותות וכל מי שחשבנו שמחזיק בידיו נתונים רלוונטיים. התמונה המצטיירת מכל אלה היא שאפשרה לנו לשרטט לראשונה, ובקווים מדויקים ככל האפשר, את מפת הפילנתרופיה הפרטית של עשירי ישראל.

מוטי זיסר

צריך לדעת איך לתת

הנה נקודה למחשבה: מה היה קורה אילו למשל משפחת סמי עופר (התורמת 0.19% מהונה בשנה) או שרי אריסון (שתורמת 0.53%), שניהם בין התורמים הנדיבים בישראל בערכים מוחלטים, היו מקצים לפילנתרופיה שיעור דומה מהונם לזה שמקצה אבי נאור? התשובה היא שהם היו יכולים להעמיד מדי שנה סכום הגדול פי 20 (במקרה של משפחת עופר) או פי 7 (במקרה של אריסון) לעומת הסכום שהם תורמים בפועל.

אך לכך יש לצרף הערת אזהרה: מי שהיה רוצה לראות את המיליארדרים או המולטי־מיליונרים תורמים מיד אחוז ניכר יותר מכספם, חייב להביא בחשבון שזה לא תמיד כל כך פשוט. אמנם בתי חולים ואוניברסיטאות תמיד ימצאו מה לעשות בתרומה, גדולה ככל שתהיה, אך תורם שרוצה לפעול בזירה החברתית, למשל בתחומי החינוך או איכות הסביבה, יתקשה לתרום מיליוני שקלים ולצפות להשיג שינוי משמעותי יש מאין. תורם המעוניין להשקיע סכומים שכאלה בחברה הישראלית חייב קודם כל להקים תשתית פעילות איתנה, למנות שדרה ניהולית מעולה שתיצור תוכנית עבודה ומנגנוני הערכה ומדידה, ותדע לעבוד בשיתוף פעולה מול משרדי הממשלה כדי להבטיח שהתרומה אכן תשיג את יעדה. לב לבייב למשל, עושה זאת במשך שנים בקהילות היהודיות בחבר העמים. ולהבדיל, וורן באפט, דוגמה מהצד השני של האוקיינוס, ויתר מראש על היומרה לפעול באופן עצמאי ותרם את כספו לקרן של ביל ומלינדה גייטס.

רשימת העשירים המלאה מופיעה בגיליון יוני של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות