"המדינה מרוממת את הבורות ומעדיפה אזרחים צייתנים ופסיביים"

את הדברים אמר איתמר ויצמן, אחד מ-40 הצעירים המבטיחים של TheMarker ל-2020, בשיחה שנערכה בכנס ■ יו"ר בנק הפועלים: "אסור להפסיק לחדש ולהנהיג, גם כשהכישלון כמעט מובטח"

יעל בלקין
יעל בלקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתמר ויצמן
איתמר ויצמןצילום: אייל טואג

"התחושה שלי ושל רבים מחברי היא שאנחנו לא רצויים פה. המדינה מעדיפה אזרחים צייתניים ופסיביים. היא מרוממת את הבורות, ההשתקה, הכאוס והאלימות, רומסת את ההשכלה, את הסובלנות, את המינהל התקין ואת הכבוד ההדדי. התפקיד שלנו הוא להוביל בדיוק את השינוי הזה, לוודא שהחברה תמשיך לשגשג ולהתקדם בכיוון הנכון". את הדברים האלו אמר היום (ב') איתמר ויצמן, יזם חברתי וחבר ברשימת 40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker ל-2020, בשיחה עם עורך המגזין איתן אבריאל שהתקיימה בכנס חשיפת הרשימה.

לצדו של ויצמן השתתפו בשיחה גם יעל וויסנר־לוי, סמנכ"לית תקשורת בלמונייד; יסמין מרוז, חוקרת בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב; ואלי מורגנשטרן, רכז מים, חקלאות ונמלים במשרד האוצר – שלושתם חברים ברשימה. בכנס נשאו דברים גם ראובן קרופיק, יו"ר בנק הפועלים, ופרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית, שנבחר לרשימת הצעירים המבטיחים לפני עשור.

ארבעת הצעירים שהשתתפו בשיחה סיפרו על האתגרים שהקורונה הציבה בפניהם, הקשיים שצפויים לנו בעתיד הקרוב והרחוק - וסיפקו גם מעט אופטימיות. "המגזר השלישי, כמו הרבה תעשיות, מתחיל להיפגע בצורה קשה מהשנה האחרונה", אמר ויצמן. "חלק מהדברים האלה חושפים דברים טובים. המגזר השלישי לא בהכרח יעיל, יש עשרות אלפי עמותות בישראל, וחלקן מיותרות. יש הרבה 'בולשיט ג'ובס' במגזר השלישי וזה הזמן להרבה ארגונים לעבור תהליך של התייעלות. לצד זה, יש גם עלייה בפילנתרופיה, אנשים מבינים שצריך לעשות פעולה, גם אם סימבולית, כדי לצמצם פערים בישראל".

גם האקדמיה מתמודדת עם אתגרים, שמייצרים יתרונות לצד חסרונות, מציינת מרוז ומפרטת: "מבחינת לימודים יש עלייה במספר האנשים שהתחילו ללמוד, והתחושה שלי היא שעל אף שזה נעשה בזום, רוב הזמן זה עובד. המקומות שבהם זה בעייתי זה במעבדות, שאי אפשר להגיע אליהן פיזית. בנוסף, יש פגיעה במחקר בשתי רמות - בטווח הקצר אי אפשר לבצע את הניסויים, ובטווח הארוך הרבה מתקציבי המחקר הולכים למחקרי קורונה, וזה יוצר בעיה של מימון עבור תחומים אחרים. זאת בעיה גלובלית שאת התוצאות שלה נראה בעוד כמה שנים".

אייזק ניוטון. "בן של איכר אנלפביתי"צילום: אי.פי

וויסנר־לוי הציגה התייחסות אופטימית אף יותר ביחס לחיים בארץ, לפחות במגזר הטכנולוגי. "יותר ויותר חברות היי-טק מבינות שאפשר לבנות פה אקוסיסטם שלם, השוק שלנו נמצא לחלוטין בארה"ב ובאירופה, אבל אנחנו מנסים ליצור פה חברה שמשרתת לא רק את השווקים האלה, אלא גם בונה פה אקוסיסטם של כישרון, תכנות ומרקטינג".

משתתפי הכנס התייחסו למשבר ביחסי חרדים־חילוניים שנגרם בחסות הקורונה. "אני מאמין שהשינוי האמיתי יגיע דרך שינוי בחינוך", אמר מורגנשטרן. "הדור הצעיר צריך להשתתף בלימודי ליבה בבתי הספר, וזה יאפשר לראות עתיד שונה ויותר משולב. הסיפור של התנהגות החרדים בתקופת הקורונה חידד מתח שקיים הרבה שנים. מה שמלווה אותי זה התפישה שצריך להתייחס לכל אדם באשר הוא אדם, לא משנה מה התפישות שלו. זה מה שיאפשר לנו להתמודד עם זה".

ראובן קרופיקצילום: אביב גוטליב

האירוע כולו נסוב על הציר של פסימיות ואופטימיות, והיטיב לנסח זאת קרופיק, בהתייחס למשבר הנוכחי. "אין כמו בנק בשביל לשקף את המשבר והשלכותיו, את הכאב האנושי ואת חוסר האונים של האנשים. אבל הפתרון הוא לדבוק במנהיגות, בחדשנות ובתקווה. אל תפסיקו לנסות לחדש ולהנהיג גם כשהכישלון כמעט מובטח". לחדשנות אין גבול, הוסיף, והדגים זאת באמצעות הפיזיקאי אייזק ניוטון. "זהו אדם ששינה כמעט את כל ההתנהגות של בני דורו. בן של איכר אנלפביתי שהגיע לגדולה. הוא ניסח את חוקי הגרביטציה, וכל הספרות הענפה שהשאיר אחריו היא חדשנות שאין לה גבול".

לצד השיח על המשבר והשלכותיו, נמצא במוקד הדיון גם האחריות האישית של החברה הישראלית. "האירוע הזה הביא את הערבות ההדדית לאיזשהו קליימקס", אמר בליצר. "זה כמו ההבדל שבין אכילה לא בריאה לבין עישון. כשאתה מחליט לאכול טריפל צ'יזבורגר כל יום זאת בעיה שלך. כשאתה מחליט לעשן בחדר סגור עם עוד אנשים זאת בעיה של כולם. האירוע של הקורונה הופך את ההתנהגות האישית שלנו לבעיה של כולם. אם כל אחד ייקח את החוק לידיו ואם כל אחד ילך ויקיים את ההתקהלות החשובה לו מתוך סולם הערכים הפנימי שלו, בין אם זה תפילה המונית או חתונה או כל דבר אחר, כולנו ניפול".

יעל וויסנר-לויצילום: אייל טואג

בליצר גם התייחס לסוגיית החיסונים – אלו שמיוצרים בחו"ל, וזה שמיוצר בארץ. "להוציא חיסון לשוק זה תהליך ארוך וסופר זהיר עם רגולציות מאוד מורכבות. להבדיל מתרופה שנועדה לאנשים חולים, חיסון נועד לאנשים בריאים, ורמת הביטחון שאנחנו צריכים לקבל כדי לאשר חיסון לשימוש גורף צריכה להיות שונה". לדבריו, החיסונים הראשונים שייכנסו לשימוש יהיו אלו שמיוצרים בחו"ל, ולא החיסון המקומי. "אלה החיסונים שישראל מכוונת אליהם ושילמה כדי להיות בתור אליהם. החיסונים האלה יהיו זמינים הרבה לפני שהחיסון המדובר הישראלי יגיע לפאזה השלישית. החיסון הישראלי הוא סוג של תעודת ביטוח, או הכנה למשבר הבא, להתחיל לייצר לעצמנו את המנגנונים כדי שבפעם הבאה נהיה יותר טובים, אבל הוא לא פתרון לאירוע הנוכחי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker