משחק בית: הליגות חזרו לפעילות והספורטאים חזרו להזיע

אבל בלי קהל ההכנסות של המועדונים יצנחו, והדור הצעיר יעבור לצפות במשחקים מכל מקום מלבד באצטדיון

נדן פלדמן
נדן פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משחק שמינית הגמר של ליגת האלופות בין ברצלונה ונאפולי באצטדיון קאמפ נואו, אוגוסטצילום: Joan Monfort/אי־פי

החדשות הטובות: עונת 2018־2019 היתה המצליחה ביותר בתולדות הכדורגל האירופי, עם הכנסות כוללות של 28.9 מיליארד יורו, לפי דלויט. החדשות הרעות: ייתכן שהכדורגל האירופי לא ייהנה מעוד שנה כזאת בעתיד הנראה לעין, בגלל הקורונה. המשחקים אמנם חזרו לפעילות בכל הליגות באירופה ובליגת האלופות, אבל כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, נערכים ללא קהל – וספק אם זה ישתנה בזמן הקרוב.

הדו"ח של דלויט סקר היבטים שונים בכלכלת הכדורגל, ומצא כי נתח ההכנסות של הקהל באצטדיונים באירופה הוא 13%, כשבליגות מסוימות כמו גרמניה וספרד הוא גבוה יותר – 16%, ואילו בליגה האיטלקית והצרפתית, המצליחות פחות במונחים מקצועיים, הוא מסתכם ב־11%. עם זאת, יש לזכור כי הסעיף הזה נוגע רק להכנסות ישירות ממנויים ומכרטיסים, ואליו צריך להוסיף הכנסות גדולות ממכירות מזון ושתייה וממוצרי מרצ'נדייז – הנמכרים ביוקר באצטדיונים.

אובדן הכנסות כזה למועדון מוביל יכול להיות ההבדל בין עונה מוצלחת לעונה בלתי נשכחת, ובין סגל טוב לסגל נוצץ. כך למשל, אם מועדון הפאר של ברצלונה, שהכניס בעונת 2018־2019 סכום של 840 מיליון יורו, היה משחק ללא קהל, הוא היה מאבד קרוב ל־130 מיליון יורו – סכום המשתווה לשכרם של חמשת השחקנים המובילים בקבוצה בעונה.

ביוני קיבלנו המחשה מעניינת לתרחישים עתידיים אפשריים: משחק גמר הגביע בהונגריה נערך באצטדיון של 65 אלף מקומות, אך הכניסה הוגבלה ל־10,000 אוהדים, שקיבלו כרטיסים לפי מקומות מסומנים כדי לשמור על ריחוק חברתי. הגעגוע לחוויה האמיתית היה כנראה חזק מדי והצופים התעלמו באופן גורף מההנחיות והתכנסו ביציע אחד מרכזי, צמודים זה לזה. בפיפ"א ודאי עקבו בדאגה אחרי המקרה הזה, כשהם שוברים את הראש איך לאפשר לאוהדים לחזור למגרשים ולהפיח חיים במשחק.

שיעור ההכנסות באירופה מכרטיסי משחק וממנויים, 2019

מחקרים שנערכו באירופה בחודשים לאחר פרוץ הנגיף הוכיחו כי כמה משחקי כדורגל שנערכו מול אצטדיון מלא היו אחראים לאלפי הידבקויות וכתוצאה מכך למאות מקרי מוות מקורונה. המשחק הבולט ביותר היה המפגש המסקרן בשמינית ליגת האלופות בין הקבוצה האיטלקית אטלנטה ממחוז לומברדיה, שבו היכה הנגיף יותר מכל אזור אחר ביבשת, לבין ולנסיה מספרד, שם התפרץ הנגיף בעקבות חזרתם של אלפי אוהדים מאיטליה לספרד. בנוסף, מחקר שפורסם ביוני באוניברסיטת ווסט וירג'יניה מצא כי בערים עם קבוצות ספורט בליגות המובילות בארצות הברית (בייסבול, פוטבול, כדורסל והוקי), מספר האנשים שמתו משפעת היה גבוה בטווח של 5%־24% מהממוצע בארצות הברית. מאחר שבמהלך הפגרה חלה ירידה במספר המתים, התחזקה ההשערה כי דבוקות של המוני אנשים באצטדיונים מגבירות משמעותית את ההידבקות בנגיף. האוהדים אמנם כמהים לחזור לאצטדיון – בסקר של דלויט נמצא כי יותר מ־40% מהאוהדים מלמעלה מ־30 מדינות באירופה מעדיפים לצפות במשחק באצטדיון ולא באמצעי אחר – אך אם הקורונה קטלנית פי כמה משפעת, קשה לראות איגוד ספורט שייקח סיכון כה גדול במחיר חיי אדם.

כל עוד האוהדים נשארים בבית, נראה שההתמקדות עוברת להשקעה במסך הקטן, ובפרט בשידורי סטרימינג. 90% מאוהדי הכדורגל עדיין מעדיפים לצפות במשחקים בערוצי הטלוויזיה המסורתיים, לפי הסקר, אולם כמחצית מהנסקרים אמרו כי הם צופים גם דרך שירותי סטרימינג ואתרים באינטרנט – ובסמארטפונים יותר מאשר במחשבי דסקטופ.

יותר ויותר גולשים, ובפרט צעירים, עוברים לצרוך שידורי ספורט בסטרימינג במובייל, ומועדוני אירופה רוצים לתפוס אותם בזמן. כמה מהקבוצות הגדולות ביבשת – ריאל מדריד, ארסנל, יובנטוס ופריס סן ז'רמן – סיכמו הקיץ על שותפות ארוכת טווח עם חברת שירותי הסטרימינג טוויץ' (Twich), שבבעלות אמזון. השותפות עתידה לכלול שידור משחקים חיים, מסיבות עיתונאים והפקת תוכן שמותאם לדור הטיק טוק ואינסטגרם.

במבט לעתיד, כשחיסון לקורונה כבר יהיה חלק מהחיים, ייתכן שכאשר הורים ירצו לקחת את ילדיהם למשחק כדורגל, הם יגלו שהם מעדיפים לצפות במשחק בסמארטפון המתקפל במקום לקפל אותו בכיס ולצפות בשחקנים עצמם מהיציע.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker