מגזין TheMarker

אוויר נקי, אופק קודר

משבר האקלים יישאר איתנו עוד זמן רב אחרי שהקורונה תיעלם, ובינתיים התגובה העולמית למגפה פוגעת ישירות במאבקים להפחתת פליטות הפחמן, ובתקציבי המחקר

טלי גולדשטין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רכס ההימלאיה, אפריל. נראה גם ממרחק 160 ק"מ בשל ההפחתה בזיהום האוויר צילום: Ashwini Bhatia / AP

"לראשונה זה 30 שנה אני יכול לראות בבירור את ההימלאיה, הודות להפחתה בזיהום האוויר עקב השבתת הפעילות האנושית בהודו, ובעולם כולו, שלה גרמה מגפת הקורונה. זה מדהים", צייץ החודש מנג'יט קאנג, תושב מדינת פנג'אב שבצפון הודו. השיפור הקיצוני באיכות האוויר בשבועות האחרונים, לאחר שתעשיות שלמות נאלצו להפסיק את פעילותן והתחבורה והתעופה נעצרו כמעט כליל, הביא לכך שהוא הצליח לראות מביתו את רכס ההרים המרוחק משם כ־160 ק"מ. בארצות הברית אמר חזאי רשת CNN, דרק ואן דאם, למגישה נטלי אלן, כי "המגפה המתפשטת הזאת מתרחשת על רקע משבר אקלים מתמשך. האם את מסוגלת לדמיין מה היה קורה אם התגובה שלנו למשבר האקלים היתה זהה לתגובה החריפה לקורונה? היכן היינו נמצאים אז?". תשובתה של אלן: "זאת נקודת אור בעידן המגפה. תביאו את המכוניות החשמליות כבר, ולגבי האקלים – פתרון המשבר אינו כה קשה".

אלא שלמרות ההפחתה הזמנית בפליטת גזי חממה – תוצאה בלתי צפויה משמחת לכל הדעות – השפעתה של מגפת הקורונה על המאבק בשינויי האקלים אינה בהכרח חיובית. כעת מתברר כי התגובה העולמית למגפה דווקא פוגעת במאמצים הממושכים לריסון ההתחממות הגלובלית ומשבשת אותם. לא רק משימות מחקר וכנסים רבים שתוכננו להיערך בחודשים הקרובים צפויים להתבטל, אלא גם העבודה הפיזית של מדענים רבים נהפכה מורכבת יותר בשל האיסור על נסיעות, הסגר וצעדים אחרים שננקטים במסגרת המאבק בקורונה. פרויקטים רבים שמטרתם לאגור נתוני אקלים לאורך זמן כבר נדחו או בוטלו בשל סיכוני המגפה, והמשבר שיבש את המחקרים ארוכי הטווח, ומאיים על הניטור השגרתי של מזג האוויר, אם המגפה תימשך עוד תקופה ארוכה.

"ההשפעה של שינויי האקלים ושל אסונות מזג אוויר נמשכת, אך הקורונה מציבה אתגר נוסף. לכן הכרחי שהממשלות ישימו לב לאזהרות הלאומיות המוקדמות ולניטור מזג האוויר למרות המשבר", אמר פטרי טאלס, מזכ"ל ארגון המטאורולוגיה העולמי, ל"גרדיאן".

עונת מחקר השטח בגרינלנד ובאזור הארקטי, למשל, שבדרך כלל נפתחת בתקופה הזאת, נפגעה קשה השנה, מדווח אתר "אינסייד קליימט ניוז". מנהיגי MOSAiC, משלחת מחקר הקוטב הגדולה ביותר בהיסטוריה, נאלצו לבטל טיסות מחקר שתוכננו לאפריל לאחר שנורווגיה הטילה מגבלות תנועה. גם משלחות ארקטיות נוספות בוטלו, כולל EastGRIP, משלחת שנתית שמטרתה למדוד את תנועת הקרחונים במזרח גרינלנד.

הצניחה בהיקף התעופה מאז תחילת המגפה פגעה באיסוף הטמפרטורה הסביבתית ומהירות הרוח, נתונים שנרשמים על ידי חיישנים שמותקנים במטוסים בטיסות מסחריות באמצעות יוזמת Aircraft Meteorological Data Relay (AMDAR). קואליציה של שירותי מזג אוויר לאומיים באירופה דנה כעת בדרכים לפצות על אובדן של כ־700 אלף תצפיות יומיות שבימים רגילים מבוצעות באמצעות מטוסים.

בארצות הברית, שורה של מחקרי אקלים בוטלו או נדחו. משימות מחקר בהובלת נאס"א בנהר המיסיסיפי, ומאמצי ההתאוששות של פורטו ריקו מהוריקנים, נעצרו. נאס"א ביקשה מעובדיה לעבוד מהבית ככל שניתן. באפריל אמר דובר של הסוכנות ל"גרדיאן" כי קיימת תוכנית רציפה כדי להבטיח ש"אין שיבוש של נתונים שקשורים לאקלים".

איכות האוויר בעיר ניו דלהי לפני הסגר (למעלה) ובזמן הסגר (למטה) צילום: STAFF/רויטרס

נזק לשנים

התפשטות המגפה במדינות רבות מקשה על שיתופי הפעולה הגלובליים במחקרי אקלים. לדוגמה, השנה, במחצית הראשונה של עונת המחקרים, אפריל־יוני, לא יוכלו לנסוע חברי צוות EastGRIP לקידוחי ליבת קרח בגרינלנד, שמגיעים מעשר מדינות.

"אנחנו צריכים להביא בחשבון גם את סיכוני הבטיחות כששולחים צוות לאתר מרוחק 1,000 ק"מ מכל נמל תעופה, שהגישה אליו היא רק באמצעות מטוסים המותאמים לנחיתה על קרח. איך נמנע הגעה של נשא קורונה? ואם מישהו יחלה, האם כולנו נחולץ או שנישאר בבידוד? זה סיכון שאיננו יכולים לקחת", אמרה דורתה דאל־ינסן, חוקרת אקלים באוניברסיטת קופנהגן, ל"אינסייד קליימט ניוז".

תיעוד היסטורי מתמשך הוא קריטי בזמן שבו ההשפעות השליליות על האקלים מחריפות. מחקרים כאלה מספקים נתוני זמן אמת לגבי האופן שבו ההתחממות בקטבים משבשת את מערכות תמיכת החיים הגלובליות, דבר שהשפעותיו יורגשו זמן רב אחרי שהקורונה תיעלם. מדענים מקווים שמחקרים המתוכננים לקיץ ייצאו לפועל, אם הווירוס יתפוגג.

חשש נוסף ועמוק יותר בקרב מדענים ותומכי הסביבה הוא הסיכון שהמגפה – שצפויה לשלוט בשיח הציבורי במשך חודשים או אפילו שנים – תאפיל על החששות מפני התחממות גלובלית מהבחינה הכלכלית והפוליטית, וכי ההשלכות הכלכליות שלה בוודאי יפגעו בתקציבים הממשלתיים לתחום המדע.

ממשלות ומנהיגים בעולם מקדישים את מלוא תשומת הלב למשבר הקורונה, "וזה יעצור כל דבר אחר שקשור לאקלים", אמר גלן פיטרס, מנהל מחקר במרכז לחקר בינלאומי של אקלים באוסלו, ל"פייננשל טיימס" באפריל. "בדיונים על מדיניות שייערכו בשנה הקרובה, נושא האקלים בוודאי לא יוזכר, הכל מתמקד בקורונה ובהתאוששות הכלכלית". לדברי פיטרס, "נראה ירידה גדולה וקצרת טווח בפליטות הפחמן, וזה מספיק כדי להבטיח שרמת הפליטות תישאר נמוכה ב־2020. וככל שהמגפה תימשך, כך תימשך גם המגמה של שיפור איכות האוויר". עם זאת, כל שיפור זמני שיחול באקלים כעת יהיה קטן לאין שיעור ממה שניתן להשיג באמצעות חקיקה ויישום של מדיניות שקשורה לאקלים.

פגיעה בהתחייבויות

ב־2019, בריטניה וצרפת הסכימו ליעד של אפס פליטות פחמן, גרטה תונברג נהפכה לשם מוכר בכל בית ובנקאים מרכזיים החלו לדבר יותר על "לחצי האקלים" ו"הרחבה כמותית ירוקה". באירופה, הנשיאה החדשה של הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה כי בראש סדר העדיפויות נמצאים הסכם ירוק ושהיעד הוא לשחרר את אירופה מפחמן עד 2050. אולם בעולם שבו משתוללת מגפה, שינוי האקלים בוודאי נראה לרבים כמו איום רחוק. משבר הקורונה למעשה דחה את כל ההכרזות ואירועי האקלים הגדולים שהיו אמורים להתקיים השנה – כשבראשם הדיונים באו"ם שבמהלכם מדינות היו אמורות להתחייב ליעדי הפחתת פליטות חדשים.

ההשפעה המלאה של הווירוס על המאבק בהתחממות הגלובלית תיקבע למרבה הצער על פי הרכב חבילות התמריצים שיסופקו בעולם שלאחר המגפה. לאחר המשבר הפיננסי של 2008־2009, תמריצי האנרגיה שהוענקו, במיוחד בסין, הגבירו את ייצור הפליטות. מאז, ההנחה היא שענייני אקלים נעלמים מסדר העדיפויות העולמי כשמתרחש זעזוע כלכלי גדול. "קיים תרחיש שבו יהיה מרוץ גלובלי אחרי צמיחה כלכלית", אמר פיטר בטס, לשעבר מנהל משא המתן בענייני אקלים של בריטניה, ל"פייננשל טיימס". "האם סין תבנה תחנות כוח חדשות? האם הנשיא טראמפ יבטל עוד מדיניות אקלים? הדיון הזה יתחיל בקרוב".

דיווחים ראשוניים מבייג'ין כבר מראים כי סין מגבירה את פעילות התעשייה הכבדה בעודה מקלה על הסגר. מספר תחנות הכוח הפחמיות שאת הקמתן אישרה המדינה בשלושת השבועות האחרונים של מארס היה גבוה ממספר אלה שאושרו בכל 2019, על פי נתונים של גלובל אנרג'י מוניטור. באירופה ובארצות הברית גדול יותר הסיכוי שהתמריצים יסייעו בסופו של דבר להפחתת השימוש בדלקים מזהמים. וושינגטון שוקלת אם לכלול אנרגיה נקייה בחבילות תמריצים עתידיות, אף שתמיכה באנרגיה מתחדשת לא נכללה בחבילת הסיוע בת 2.2 טריליון דולר שעברה במארס.

יש התוהים אם ממשלות יוכלו בכלל לממן השקעות ביוזמות פחותות פחמן בסכומים של מיליוני ומיליארדי דולרים, לאחר שהוציאו סכומים עצומים עד כה בשל משבר הקורונה, ובמיוחד לאור החשש כי הגרוע מכל עוד לפנינו מבחינת החורבן הכלכלי שתגרום המגפה. "עלינו להכיר בעובדה שיהיו עוד מגפות ועלינו להיות מוכנים להן", אמר ל"גרדיאן" ניקולס סטרן, יו"ר מכון המחקר גרנתאם לשינוי האקלים והסביבה, "אך עלינו גם להכיר בכך שמשבר האקלים הוא איום עמוק וגדול יותר, שלא ייעלם, ושהוא דחוף באותה מידה".

לדברי רייצ'ל קייט, דקאנית בית הספר פלטצ'ר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת טאפטס, ולשעבר האחראית לתחום אנרגיה נקייה באו"ם, תפקידה של הממשלה משתנה כעת באופן שעשוי דווקא לסייע למאבק בשינוי האקלים. "אנחנו זקוקים נואשות לעבודות, לפעילות כלכלית ודרך אגב, גם לאנרגיה נקייה. אנחנו כבר לא מפחדים מממשלות שמדפיסות כסף, וכעת איננו חוששים גם מפני התערבות ממשלתית, כך שאסור לנו לפחד מהתערבות הממשלה כדי למנוע את האסון של שינוי האקלים", היא אומרת ל"גרדיאן".

tali.goldstein@themarker.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker