TheMarker Women |

העיקר שלא תיכנסי להריון: אמצעי מניעה מתקדמים ניתנים חינם לחיילות צה"ל

עכשיו צריך רק ליידע אותן בכך

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיילות
חיילות. למצולמות אין קשר לנאמרצילום: אוליבייה פיטוסי

כשנגה, חיילת בת 19 בשירות סדיר, הרגישה שהגלולות שהיא נוטלת גורמות לה לתופעות לוואי – היא היתה מעט אובדת עצות: היה לה קשה למצוא תור לרופא נשים בצבא, היא לא ידעה מה הזכויות שלה ואם היא זכאית לאמצעי מניעה אחרים. בסופו של דבר היא בחרה בפתרון הקל, היקר והמתסכל, והגיעה בעצת אמה לרופאה אזרחית פרטית, שרשמה לה אמצעי מניעה חלופי שעליה לממן בעצמה מהמשכורת הצבאית הדלה שלה.

אלא שבירור מול צה"ל מעלה כי היה זה פספוס מצדה, ושלמעשה סל הרפואה הצבאית כיום הוא עשיר, וכולל מגוון גדול של אמצעי מניעה מתקדמים שניתנים חינם לחיילות, הרבה מעבר למה שבנות גילן שאינן משרתות בצבא זכאיות לו במסגרת סל הבריאות הממלכתי, כלומר – במסגרת קופות החולים.

מאז נכנסו הגלולות החינמיות לצה"ל לפני כ־15 שנה, חלה התפתחות גדולה במגוון אמצעי המניעה הזמינים לחיילות. המהלך הזה מקביל להחלטה שקיבלו בצה"ל להפחית את מספר ההריונות הבלתי־רצויים בצבא, ואיתם גם את מספר ההפלות. תחילה הורחב סל הגלולות בהדרגה ובהתמדה, וכיום כל הגלולות הקיימות בשוק נכללות בו. חלקן ניתנות כ"קו ראשון" חינם לכולן, ויכולות להינתן גם על ידי רופא היחידה או הבסיס, ואחרות ניתנות עם אישורים מיוחדים מרופא נשים צבאי, לפי המקרה.

המהפכה האמיתית בתחום התרחשה בשנים האחרונות: לסל הצבאי נכנסו גם ההתקנים התוך רחמיים שחלקם עולים באזרחות מאות שקלים וניתנים חינם לחיילות, וכן גלולת החירום ("היום שאחרי") ELLA שחיילות יכולות לקחת עד חמישה ימים אחרי מגע מיני לא מוגן.

רס"ן ד"ר ורד קלייטמן, ראש תחום נשים באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל ורופאת נשים בעצמה, מסבירה כי ההתקנים נכנסו לצה"ל לאחר שב־2014 פורסם מחקר גדול ומשמעותי שמצא כי ההתקנים טובים ובטוחים גם למתבגרות, צעירות ונשים שעדיין לא ילדו. "ההתקנים החדשים נחשבים בטוחים וטובים, לא כמו הישנים שגרמו לזיהומים וסיבוכים. חלק מהרופאים מהדור הקודם עדיין חוששים לתת לנשים שטרם סיימו את הילודה התקנים, אבל אנחנו יודעים כיום שזו טעות כי ההתקנים בטוחים לגמרי".

את גלולת החירום יכולה לקבל כל חיילת, באמצעות פנייה למוקד טלפוני ייעודי בכל שעות היממה. החיילת מקבלת קוד לטלפון הנייד שלה ואיתו היא יכולה לגשת לבית המרקחת בבסיס ולקבל את הגלולה, או לרכוש אותה בעצמה ולקבל החזר למשכורת.

צילום: EdnaM / iStockphoto via Getty Im

"אנחנו מנסים לתת לחיילות אפילו מעבר למה שנכלל בסל הבריאות האזרחי כי חשוב לנו למנוע הריונות לא רצויים, אבל גם כי אלו חיילות בשירות חובה עם הכנסה מוגבלת", אומרת קלייטמן. היא סבורה שאמצעי המניעה ההורמונליים כמו גלולות והתקנים הורמונליים יכולים להשיג עוד מטרה: מניעת דימום של מחזור כמעט לגמרי, מה שיכול להיות נוח במיוחד לחיילות שמשרתות בשטח. כך, למשל, חיילות יכולות לדבריה לקחת גלולות ברצף ובלי הפסקה למשך תקופה ארוכה או להשתמש בהתקן הורמונלי שמפחית דרמטית את הדימום במחזור. "בשטח זה משמעותי, במיוחד לאור חוסר היציבות של החיים של הלוחמת", היא אומרת. "זה לא שאנחנו מעודדים כל חיילת לקחת גלולות והתקנים, אבל אם היא בכל מקרה משתמשת בהם, אז אפשר להדריך נכון ולא להגיד לה: תעשי כל חודש הפסקה בגלולות".

זאת אמירה קצת מפתיעה, נשמע לא טבעי שאישה צעירה תעביר שנים בלי דימומי מחזור.

"זה עניין של תפישה, דימוי גוף, עניין חברתי. לעתים מטופלות אומרות 'אם לא יהיה לי מחזור, איך אני אתנקה'. אז אני מסבירה שהגוף לא צריך להתנקות באמצעות מחזור ואין סיבה לדמם כל חודש רק בשביל לדמם. זו תפישה מוטעית, דעות קדומות מפעם".

המגוון שקיים בצה"ל למניעת הריון אמנם מתקדם, אבל עדיין יש לאן לשאוף: האחריות על מניעת ההריון עדיין מוטלת על הנשים. קונדומים, למשל, לא מחולקים חינם בשגרה אלא נמכרים בכוורות (שק"ם) בבסיסים. זאת אף שבניגוד לאמצעי המניעה ה"נשיים" הם יכולים למנוע מחלות מין. בנוסף, עדיין לא מבוצעות בדיקות סקר למחלות מין ולא ניתן בצה"ל חיסון משלים ל־HPV (פפילומה) לחיילים שפספסו את החיסון במסגרת בית הספר.

ומה לגבי העלאת המודעות של החיילות עצמן למגוון הגדול של אמצעי המניעה שנגישים להן? "אני מסכימה שיש פה קצת קושי", אומרת קלייטמן בכנות. "אנחנו מיידעים ומעדכנים את רופאי היחידות ורופאי הנשים כל הזמן, אבל בהחלט אפשר להשתפר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker