סיפורה של הפלה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפורה של הפלה

בטלוויזיה האמריקאית, דמויות נשיות שעשו הפלה לרוב נעלמו מהמסך. על רקע השיח הפוליטי המתעורר, התסריטאים מגלים שהנושא עדיין שנוי במחלוקת

"פה זה לא גלעד", אומרת אליזבת מוס, כוכבת הסדרה הדיסטופית "סיפורה של שפחה" בסרטון רשת שיצא ביוני. הסרטון, שבו משתתפים שחקנים נוספים מהסדרה, מבקש למחות על החוקים החדשים שהתקבלו במדינות הדרום בארצות הברית נגד הפלות.

לפי המגזין "הארפרס בזאר" שהפיק את הסרטון, בשנה האחרונה אושרו ב־47 ממדינות ארצות הברית לפחות 303 חוקים המגבילים את זכותן של נשים לעבור הפלה. "סיפורה של שפחה" נהפכה לסמל המאבק בחוקים מפלים המגבילים את צעדיהן של נשים. מפגינות בגלימות אדומות וכובעים לבנים, בגדי השפחות בסדרה, בלטו בהפגנות נגד הממשל הנוכחי, ובמחאות כמו זו שהתעוררה על השבעתו של השופט ברט קוואנו לבית המשפט העליון. קוואנו, שמינויו עורר מחלוקת לאחר שהואשם בתקיפה מינית כשהיה בתיכון, הביע בעבר הסתייגות מפסק דין רו נגד וייד מ־1973, שקבע כי הפלה אינה עניין פלילי, והתיר ביצוע הפלות מלאכותיות.

AP

במשך עשרות שנים הטלוויזיה בארצות הברית עוסקת בנושאים שנחשבים טאבו. לא תמיד היא עשתה את זה בצורה כנה או אמיצה. למען האמת, במקרים רבים בעבר העמדה שהוצגה על המסך היתה מנוגדת לעמדת היוצרים המזוהים עם תפישת עולם ליברלית. כך למשל ב"האנטומיה של גריי" עלה הנושא בעונה הראשונה, כשהמנתחת כריסטינה יאנג (סנדרה או) גילתה שהיא בהריון ולא רצתה להביא ילד לעולם. היוצרת שונדה ריימס רצתה לכתוב עלילה הנוגעת להפלה, אך לבסוף התפשרה על כך שיאנג תעבור הפלה טבעית, מה שלא ממש הצית דיון בנושא. "רשת השידור התחרפנה", סיפרה היוצרת למגזין "טיים" ב־2014. "אף אחד לא אמר לי בפירוש שאני לא יכולה לכתוב על הפלה... אבל אני קצת נלחצתי, וחשבתי שזה אולי לא הזמן הנכון בשביל הדמות הזאת. בקושי הכרנו אותה ולא רציתי שהסדרה תהיה על זה".

חלפו כמה שנים אבל העניין המשיך להציק לריימס, היושבת בחבר הנאמנים של ארגון הורות מתוכננת שתומך בזכותן של נשים לבצע הפלה. ב־2011 היא החליטה לספר את הסיפור כמו שרצתה. הפעם יאנג היתה נשואה באושר ונכנסה להריון בטעות מבעלה. היא עדיין לא רצתה להביא ילד לעולם, ועברה הפלה מרצונה, כשבעלה מלווה אותה למרפאה. "היינו במקום שונה מבחינה פוליטית וחברתית ואף אחד לא מצמץ, לא באולפנים ולא ברשת", סיפרה ריימס.

לפי ארגון הורות מתוכננת, הצגת בן הזוג התומך חשובה כי 14% מהנשים שעוברות הפלות הן נשואות, ו־31% אחוזים מהן חיות עם בן זוג. מחקר שכותרתו "ייצוג הגישה להפלות בטלוויזיה האמריקאית" בדק 385 סיפורים הקשורים להפלות בטלוויזיה ובקולנוע, ומצא שהפלה היא קטלנית עבור נשים על המסך, יותר מאשר לנשים אמיתיות. עוד התברר במחקר מ־2016, שערכו קטרינה קימפורט וגרטשן סיסון, שרוב הדמויות שעוברות הפלה בטלוויזיה הן לבנות מהמעמד הבינוני, בעוד שבמציאות זה אינו המצב.

למרות המסקנות הללו, הטלוויזיה האמריקאית רשמה הישג כשב־1972 הציגה את הנושא באחת מהסדרות הפופולריות ביותר של התקופה. 65 מיליון בני אדם צפו בשני הפרקים המדוברים בסיטקום "מוד". גיבורת הסדרה מוד (בי ארתור) היתה אז סבתא בת 47 שנכנסה להריון לא מתוכנן ונדרשה להחליט אם לשמור את ההריון. מוד אמנם היתה אישה משוחררת שחיה בניו יורק, שבה הפלות היו מותרות, אבל זה היה שנה לפני שניתן פסק הדין רו נגד וייד. בסדרה מוד חשבה שבעלה רוצה בתינוק, והוא חשב שהיא רוצה בו, אך שניהם הבינו שבגילם הם לא רוצים להקים משפחה נוספת. לפי כתבה ב"וושינגטון פוסט" זה היה אירוע מכונן בתולדות הטלוויזיה: "אירוע שהביא את הקרב על זכות האישה לבחור מה ייעשה בגופה לפריים טיים".

הפעם הראשונה בה נראתה על המסך הקטן אישה שעוברת הפלה היתה אמנם כבר ב־1964, באופרת הסבון "עולם אחר" שבה אישה עברה "ניתוח לא חוקי", שהותיר אותה עקרה. הסיפור הזה יכול היה לרמוז על חשיבותן של הפלות חוקיות שלא נעשות במקומות מפוקפקים. אבל ההפלה של מוד היתה של גיבורת הסדרה ולא של דמות משנית, בסדרה ששודרה בזמן צפיית שיא. היא גם גררה ביקורת רבה, לצד הערכה על המעשה. רשת השידור CBS לא היתה אמיצה יותר מרשת ABC ששידרה עשרות שנים אחר כך את "האנטומיה של גריי", ואיימה שאם הפרקים האלה ישודרו היא לא תשלם עליהם. יוצר הסדרה נורמן ליר, שפרץ כמה גבולות כבר בסדרה "הכל נשאר במשפחה", שקדמה ל"מוד", החזיר באיומים משלו: לא תשלמו, תצטרכו לחפש תוכנית אחרת לשעת השידור הזאת. הרשת נכנעה, הפרקים שודרו וההיסטוריה נעשתה.

Joshua Roberts/רויטרס

באותה כתבה ב"וושינגטון פוסט" נטען כי 20 שנה אחרי ששודרו הפרקים של "מוד", לא בטוח שהמצב שונה כל כך. "הנטייה היא לחשוב שאפשר היה לשדר פרק כזה היום, כי תראו מה עשינו ב־20 שנה", אמרה סוזן האריס, שכתבה את הפרקים של "מוד", ואחר כך יצרה סדרות כמו "בנסון", "בנות הזהב" ואחרות. "אנחנו חיים באקלים פוליטי מעניין, עם השפעה של הימין הדתי. הכלכלה שונה ורשתות השידור לא ירגישו בנוח עם עמדה כזאת כיום".

בסדרות פופולריות רבות משנות ה־90 ותחילת ה־2000 הופיעו הריונות לא רצויים, אבל הפתרון הרווח היה שהדמויות עברו הפלות טבעיות, או ביצעו הפלה מלאכותית ונעלמו באופן חשוד. הפתרון הזה מקומם במיוחד בדרמות לבני הנעורים, שבוחרות בגישה שמרנית, במקום לעורר דיון על אמצעי מניעה ועל אפשרויות אחרות העומדות בפני בני נוער. כך קרה ב"בוורלי הילס 90210", "שולחן לחמישה", "גוסיפ גירל", "פליסיטי", ואפילו ב"בנות" פורצת הדרך ששודרה ב־HBO. בכל הסדרות האלה ההריונות הסתיימו בהפלות טבעיות כדי להימנע מדיון בנושא. יוצאת דופן היא "אורות ליל שישי", שבה יועצת בית הספר מציעה לתלמידה שהרתה לשקול הפלה, והעיירה זועמת על חוצפתה.

אופציה אחרת לעקוף את ביצוע ההפלה הטלוויזיונית היתה כשהדמויות החליטו ברגע האחרון להמשיך את ההריון וללדת את הילד, גם אם הן בעצמן היו צעירות מאוד. כך היה בסרט "ג'ונו", וגם ב"דוסון קריק" וב"חיים הסודיים של תיכוניסט". אפילו ב"סקס והעיר הגדולה" מירנדה, כבר אישה בשלה, אבל מי שלפי הפרק ממש לא רצתה בהריון, החליטה להמשיך אותו. באותו פרק, גיבורות אחרות בסדרה סיפרו על הפלות מלאכותיות שעברו בגיל צעיר יותר, ושהן לא הצטערו עליהן.

בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנתיים וחצי האחרונות, יוצרות טלוויזיה רבות מציגות עמדה ליברלית יותר בסוגיה. כך בסדרות "גלואו", "חינוך מיני" ו"ג'יין הבתולה", וכן גם ב"אקסית המטורפת": בכולן נעשות הפלות מלאכותיות בטבעיות גמורה. בסדרה "האקסית", שעוסקת בנושאים כמו בעיות נפשיות ומעמד האישה במקום העבודה, פולה, אחת הדמויות הראשיות, שמגלמת דונה לין צ'מפלין, מחליטה לעבור הפלה. היא אם לילדים בשנות ה־40 כשהיא נכנסת להריון מבעלה. זה קורה בדיוק כשהיא מחליטה להגשים את חלומה וללכת ללמוד משפטים במכללה. הסדרה בוחרת שלא להראות את ההליך או את המרפאה שבה ההפלה מבוצעת. באופן טבעי ופשוט היוצרות מספרות לצופים כי פולה עברה את ההפלה כששליח הפיצה מגיע לדלת ביתה, מצלצל בפעמון, והבן שלה אומר לה: "אמא, אני אפתח כי את עברת עכשיו הפלה".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#