מגזין TheMarker

הסטנדרט האמריקאי של שכר הרופאים

סקר מקיף חושף את ההתמחויות הרווחיות ביותר עבור רופאים בארצות הברית, וגם את הפערים הגזעיים והמגדריים הגדולים במערכת הבריאות האמריקאית. איך המשכורות של הרופאים הישראלים נראות בהשוואה?

רוני לינדר
רוני לינדר

"ישנם בישראל כמה אלפי רופאים שהתעשרו ממקצועם. ישנם רופאים מיליונרים", כתבנו בפברואר האחרון, בכתבה שעסקה בשכר הרופאים בישראל, ובפרט, בשכר הגבוה שמרוויחים כ־400 שיאני שכר – שכבה דקה של רופאים בכירים ומנהלי מחלקות במערכת הציבורית. לפי נתוני האוצר, שכרם הממוצע הוא 160 אלף שקל בחודש, רובו מהפרקטיקה הפרטית שלהם ("מה הבעיה עם רופאים עשירים", גיליון 217). הדברים עוררו סערה, בעיקר סביב הטענה כי זהו מיעוט לא מייצג מקרב הרופאים.

בקרוב ישוב ויתלהט הוויכוח, עם התחדשותו הצפויה בשנה הקרובה של המשא ומתן הקיבוצי בין המדינה להסתדרות הרפואית על שכר הרופאים, לראשונה מאז ההסכם ההיסטורי של 2011. התסריט צפוי למדי: האוצר יטען כי הרופאים בישראל כבר מזמן לא סובלים משכר נמוך אלא מרוויחים שכר גבוה, והם שיאני השכר של המגזר הציבורי. הרופאים מצדם יטענו כי הרופא הממוצע לא יכול להגיע לשכר מכובד במערכת הציבורית אלא אם כן הוא עובד סביב השעון, בהיקף של שתי משרות.

צילום: JESSICA KOURKOUNIS / NYT

הסמנכ"ל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות, ניר קידר, חזה בראיון שהעניק ל־TheMarker, כי בעתיד הלא רחוק, רבים מהרופאים הישראלים יחפשו מענה בחו"ל. "אנחנו נמצאים בעולם גלובלי־תחרותי. צריך להפסיק לקחת כמובן מאליו שכמעט כל רופא שמוכשר בארץ גם יישאר בארץ", אמר קידר בראיון. "להרבה מדינות יש תוכניות למשיכת רופאים מחו"ל, וזה עוד יגיע אלינו". אך האם שכר הרופאים בחו"ל, ובפרט בארצות הברית, באמת משפיע על הציפיות ודרישות השכר של רופאים בישראל? כמה בכלל מרוויחים הרופאים במערכת הבריאות הבזבזנית ביותר בעולם?

סקר ענק שערכה הרשת החברתית הגדולה לרופאים בארצות הברית, Doximity, והקיף לא פחות מ־90 אלף רופאות ורופאים שעובדים במשרה מלאה, חושף את המקצועות הרפואיים הרווחיים ביותר ואת אלה שמידת הרווחיות שלהם היא הנמוכה ביותר, בשוק בריאות שבנוי על פי עקרונות השוק החופשי. הסקר מצא שונות גדולה בשכר הרופאים בארצות הברית, כשבחלק מההתמחויות רופאים מגיעים לשכר של 500 ואפילו 600 אלף דולר בשנה בממוצע (1.8־2.2 מיליון שקל). שלא במפתיע, רבים משיאני השכר בארצות הברית הם כירורגים ורופאים שמבצעים פעולות (פרוצדורות). בצמרת השכר עומדים מנתחי המוח (נוירוכירורגים) עם שכר ממוצע של 617 דולר בשנה, אחריהם מנתחי הלב והחזה עם שכר ממוצע של 584 אלף דולר לשנה, אורתופדים עם 526 אלף דולר בשנה, רדיותרפיסטים עם שכר של 486 אלף דולר בשנה, ואחריהם רופאי עור, קרדיולוגים, מנתחים פלסטיים, גסטרואנטרולוגים, רדיולוגים ואורולוגים. כמובן שגם בהתמחויות אלה יש רופאים שמגיעים לסכומים גבוהים בהרבה, בהתאם למוניטין, לאזור הפעילות ולניסיון.

מנגד, הרופאים עם השכר הנמוך היותר הם אלה שמטפלים בילדים ובקשישים, ורופאי משפחה. כך, הרופאים עם השכר הממוצע הנמוך ביותר בארצות הברית הם המומחים במחלות זיהומיות בילדים, ששכרם הממוצע הוא 186 אלף דולר בשנה (670 אלף שקל) – פחות משליש משכר הנוירוכירורגים. מעליהם ברשימה, אך עדיין בתחתית, נמצאים אנדוקרינולוגים ילדים, רופאי ילדים כלליים, המטואונקולוגים ילדים, רופאי משפחה, אנדוקרינולוגים וגריאטרים.

שכר הרופאים בארה"ב ברוטו, באלפי דולרים לשנה, על פי התמחויות

עוד נמצא בדו"ח כי אחרי כמה שנים של עלייה עקבית בשכר הרופאים משנה לשנה בארצות הברית, בשנה האחרונה החל שכרם להתאזן. ההשערה של דוקסימיטי היא שהדבר קשור לשינוי באופן שבו אנשים צורכים שירותי בריאות בארצות הברית, עם פחות רופאים שמנהלים מרפאות פרטיות בבעלותם, ויותר בתי חולים שמתמזגים ונהפכים גדולים יותר. בסקר נמצאו לא רק פערי שכר בין ההתמחויות השונות, אלא גם כאלה שקשורים לגזע ולמגדר של הרופאים: נשים, שחורים והיספנים מרוויחים פחות מגברים לבנים.

שכר הרופאים בישראל בנוי אחרת: כאן הרוב המכריע של הרופאים עובד במערכת הציבורית, ואילו הרפואה הפרטית מהווה בדרך כלל השלמת הכנסה ואינה נתח העבודה המרכזי. שכרם של המנתחים במשרתם הציבורית אינו שונה מזה של של הפנימאים או רופאי הילדים, ולפעמים ההפך הוא הנכון: רופא במחלקה פנימית, מקצוע הסובל ממחסור בכוח אדם, עשוי להשתכר במשרתו הציבורית יותר מכירורג אף אוזן גרון, למשל. השכר הממוצע של רופאים במערכת הציבורית בישראל, לפי הדו"ח האחרון של הממונה על השכר באוצר, הוא 34 אלף שקל בחודש.

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה: "בארה"ב המוסדות האקדמיים לא משלמים כל כך הרבה כסף, אבל שכר של מיליון דולר בשנה הוא לא חריג מאוד"צילום: מיה פלדמן

גם בתוך הרפואה הציבורית בישראל יש פערי שכר גדולים בין רופאים, חלקם מתוכננים ורצויים, ונובעים מתמריצים שהמדינה בחרה להעניק לרופאים בפריפריה, במקצועות רפואיים במצוקה ועל פי ותק ובכירות. כך, העשירון העליון של הרופאים ברפואה הציבורית משתכר 75 אלף שקל בחודש בממוצע, ומורכב ברובו מרופאים ותיקים שמתאימים לקריטריונים הללו (בפריפריה ומקצועות במצוקה), ומ"פולטיימרים" (עובדים במשרה מלאה) שעובדים במערכת הציבורית הרבה מעבר לשעות המשרה המלאה המינימליות.

באוצר בדקו גם כמה משתכרים הרופאים בישראל כשמודדים את ההכנסות שלהם כשהן כוללות את ההכנסות מרפואה פרטית. על פי הניתוח של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שערכו אלכסי בלינסקי, גלית בן נאים ויואב הכט, ממוצע השכר של רופאים ותיקים (ותק של עשר שנים ויותר) הוא 790 אלף שקל ברוטו בשנה, שהם כ־66 אלף שקל ברוטו בחודש. מתוך סכום זה, כ־19 אלף שקל בחודש מקורם בהכנסות מרפואה פרטית, וכ־47 אלף שקל בחודש מקורם בשכר מהמשרה הציבורית של הרופאים. אגב, בכל הקשור לרפואה הפרטית המצב דומה למערכת האמריקאית: רופאים במקצועות כירורגיים שמבצעים פעולות ועובדים באזור המרכז המבוסס, ישתכרו יותר מאחרים. ואכן, מבדיקת הכלכלן הראשי עלה כי הרוב מבין 400 הרופאים שמקבלים את השכר הגבוה ביותר בישראל, ששכרם הממוצע ב־2006 היה 1.9 מיליון שקל, הם כירורגים מתחומי הרפואה הפלסטית, העיניים, אף אוזן גרון ואורתופדיה – רובם גברים.

למעט מספר קטן של "כוכבים", שכרו של רופא ממוצע בישראל כנראה לעולם לא ישתווה לזה של עמיתו האמריקאי, גם בגלל מבנה מערכת הבריאות (ציבורית מול פרטית), אך בעיקר בשל הפער בהוצאה על בריאות בין המדינות: בארצות הברית, ההוצאה על בריאות היא הגבוהה בעולם בפער אדיר – ב־2016 היתה ההוצאה של האמריקאים על בריאות 17.1% מהתמ"ג, שהם כ־3.3 טריליון דולר, לעומת 7.3% בישראל. במונחי שווי כוח קנייה, ההוצאה לבריאות בארצות הברית היא 9,832 דולר לנפש, לעומת 2,725 בישראל.

ד"ר זאב פלדמן הוא יו"ר ארגון רופאי המדינה וגם משתייך למקצוע המכניס ביותר בארצות הברית, נוירוכירורגיה. הוא עובד במרכז הרפואי שיבא כמנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים. לדבריו, "פער ההשתכרות הוא אדיר. הייתי ביוסטון בשנות ה־90 וכבר אז היה נוירוכירורג שעבד באופן פרטי והרוויח 6 מיליון שקל בשנה. המוסדות האקדמיים לא משלמים כל כך הרבה כסף, אבל שכר של מיליון דולר בשנה לא חריג מאוד", הוא אומר.

ובאופן לא מפתיע, התנאים האלה מושכים עבור רופאים ישראלים: מחקר חדש של פרופ' דן בן־דוד ממרכז שורש על הגירה מישראל שפורסם בימים אלה מצביע על מגמת גידול עקבית של מספר הרופאים הישראלים שחיים ועובדים במדינות ה־OECD: מ־9.8% מכלל הרופאים בישראל ב־2006 ל־14% כעשור לאחר מכן, בשנת 2016. רבים מהרופאים הללו מצאו את מקומם בארצות הברית. ושימו לב לנתון הבא: ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם מבחינת "יצוא" רופאים לארצות הברית – 3483 רופאים ישראלים עובדים בה, הרבה יותר מרופאים ממדינות גדולות בהרבה כמו גרמניה, צרפת ופולין. "כנוירוכירורג שעובד בשירות הציבורי במקצוע שלא במצוקה במרכז הארץ, המספרים האמריקאים מעוררים קנאה. אין ספק שעגל הזהב מושך מאוד", אומר פלדמן. "במקרה שלי היו גורמים אחרים שהכריעו – החלטתי מראש לחזור לישראל, בעצה משותפת עם אשתי, מאחר שגדלתי במשפחה גרעינית 'מוכת שואה', ורציתי שהילדים יגדלו בקרב המשפחה המורחבת". פלדמן מוסיף כי רופא צעיר שהתמחה בבית החולים ונסע להתמקצעות (התמחות־על) בנויורוכירורגיה בארצות הברית קיבל בסוף תקופת התמחותו שם הצעת שכר התחלתית של 740 אלף דולר בשנה, "ולכן הוא עדיין שם. המבנה של הרפואה האמריקאית אחר, כמות הכסף שם אדירה, אין שם חולים במסדרון, יש שם סיוע של צוות אחיות ומזכירות שאין כדוגמתו".

יש לך מה להציע לרופא כזה כדי להחזיר אותו לארץ?

"את אמא שלו שגרה פה לבד ואת הקהילה בישראל ועניין מקצועי. הוא חי בנוחות מרובה אבל אני חושב שלבו בישראל. אנחנו כן שואפים ומצליחים במצוינות הרפואית שלנו להגיע להישגים שבמקומות אחרים לא מגיעים אליהם. אם אמת המידה היחידה היא כסף – ברור שאי אפשר להתחרות עם רמות השכר האלה, אבל אם זה ציונות ומחויבות – קשה לעשות את זה בארצות הברית". 

תגיות:

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ