ישראל כץ - סימני שחיקה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל כץ - סימני שחיקה

ישראל כ"ץ הצליח לעורר את משרד התחבורה מתרדמתו ולהוציא לפועל שורת פרויקטים חשובים, אך נכשל בתכנון לטווח ארוך, ולקראת סוף כהונתו איבד עניין בנעשה בתחום אחריותו | אבי בר–אלי

תגובות

ערב הבחירות לכנסת ישלים ישראל כ"ץ כהונה חסרת תקדים של עשר שנים בכיסא שר התחבורה. לשם המחשה, בעשור שחלף לפני כניסתו לתפקיד ישבו על כס השר לא פחות מתשעה שרים שונים.

סקירת תקופה מיניסטריאלית שמשתרעת על פני שלוש כהונות רצופות – אין מנוס מלחלק לשלוש. אבל נפתח מהסוף: כ"ץ חולל מהפכה תדמיתית. הוא קיבל לידיו ב־2009 תחום אפרורי, כושל ולא מבוקש, שפיגר שנות דור אחר יתר ענפי המשק, ושנשלט בידי מאכערים וקבוצות אינטרס, והוא עוזב ב־2019 ענף אטרקטיבי רווי תקציבים שמסומן כמנוע צמיחה דומיננטי במשק, ושניצב במרכז סדר היום האסטרטגי של המשק. שלוש כהונותיו – בייחוד זו האחרונה – לא היו מושלמות. רחוק מכך. עם זאת, בשקלול עשר השנים ניתן ללא ספק להבחין בטביעת אצבע של שר ביצועי שמצטיין בטקטיקה אך נכשל באסטרטגיה; שמתמחה בקרבות רחוב פוליטיים ובהרס מכשולים שעומדים בדרכו – אך נכשל בבניית תשתית ארגונית ובשיתופי פעולה.

ישראל כץ
אמיל סלמן

הכהונה הראשונה של כ"ץ עמדה בסימן ניעור האבק מעל משרד התחבורה והחזרתו לקדמת הבמה, לאחר שנים של הזנחה פושעת. בזכות קשריו הטובים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצליח כ"ץ להלאים את פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן ולהוציא לפועל את תוכנית "נתיבי ישראל" הגרנדיוזית לרישות הארץ במסילות רכבת ובכבישים. התוכנית תוקצבה בכ־27 מיליארד שקל. לימים היא זיכתה את כ"ץ בתדמית הבולדוזר "בונה הארץ", לא מעט בזכות העובדה כי נותר בכיסאו על מנת לגזור את הסרטים בפרויקטים שאותם הוציא לדרך שנים לפני כן.

קריאתו של נתניהו לשריו "להיות כחלונים" הביאה אז את כ"ץ לנסות ולחולל מהפכת מחירים בענף הרכב. תחילה הטיל את מלוא כובד משקלו כדי לאשר את רפורמת היבוא המקביל, אך זו התבררה כלא יעילה. לאחר מכן כונן ועדה לבחינת התחרותיות, ומינה את פרופ' ירון זליכה לעמוד בראשה. הוועדה אמנם גיבשה המלצות מרחיקות לכת, אך נעדרה משקל מלא בשל החרמתה על ידי האוצר. לבסוף נסוג כ"ץ מהתערבות בשוק הרכב לאחר שהבין כי נכשל במאבק בקרטל יצרניות הרכב והיבואנים.

כבר בקדנציה זו באו לידי ביטוי שלושה כשלים מהותיים שילוו את כהונתו של כ"ץ במשרד התחבורה גם בהמשך, והראשון שבהם הוא החולשה שהפגין מול ועדים חזקים בעלי משקל במרכז הליכוד. בכהונה הראשונה העניק כ"ץ לעובדי רשות שדות התעופה (רש"ת) את הפעלת שדה התעופה החדש בדרום (רמון), במקום לשבור את מונופול רש"ת ולהוציא את ההפעלה למכרז; במקביל, הוא קבר את ההמלצות להאיץ את הרפורמה בתחבורה הציבורית ולהוציא את קווי אגד ודן למכרזים פתוחים; בהמשך התקפל ברגע האחרון מיישום רפורמה עמוקה ברכבת ישראל, בלחץ ועד העובדים וההסתדרות. שלוש התקפלויות אלה היו לימים בעוכרי הציבור, שנאלץ להתמודד עם עיצומים אקראיים בנתב"ג או ברכבת ישראל – ומשירות ירוד יחסית של אוטובוסי אגד ודן.

הכשל השני של כ"ץ היה נעוץ באי ההבנה שבעיית התחבורה בישראל לא נעוצה רק בתשתיות, אלא גם בגודש החמור בדרכים, וכי הבעיה הזאת לא תיפתר בזכות סלילת כבישים חדשים (שרק יחריפו אותה). והכשל השלישי ננעץ במפעל המינויים שלו, שחלקם התאפיינו בזיקה פוליטית וחלקם התבררו ככושלים. בעשר שנותיו במשרד התחבורה עבדו תחתיו לא פחות משמונה מנכ"לים וממלאי מקום. כל זאת בזמן שכ"ץ לא מצליח לגבש שדרה מקצועית במשרדו שלו, ותדמיתו מוכתמת לפחות שלוש פעמים בחקירות משטרה מביכות של בכירי משרדו.

 

קדנציה אחת יותר מדי

כהונתו השנייה של כ"ץ התאפיינה בבחירה מושכלת יותר של יעדים ובמינופם הפוליטי והתקשורתי באופן מסיבי. בכהונה זאת הוביל כ"ץ את המתווה החדש של הרפורמה בנמלים. במסגרת המתווה זנחה הממשלה את חזון הפרטת נמלי חיפה ואשדוד לטובת מציאות של הקמת שני נמלים פרטיים סמוכים ומתחרים. במאמץ ובאומץ ניצל כ"ץ את זחיחות ועדי הנמלים הגדולים כדי לחולל תחרות תוך־נמלית מתחת לאפם. זאת, תוך שהוא לוחץ לתקצב שני נמלים חדשים (נמל המפרץ ונמל הדרום), ואז לפרסם במהירות שני מכרזים בינלאומיים לבנייתם ולהפעלתם בידי זכיינים פרטיים. אלה יפעלו החל ב־2020־2021 וינתקו את המשק מהשאלטר של הנמלים הממשלתיים הוותיקים.

הישגו השני של כ"ץ בקדנציה זאת היה ברפורמת השמיים הפתוחים שפתחה את שערי הלואו־קוסט עבור התייר הישראלי, והביאה למהפכה צרכנית בתרבות הפנאי של הישראלים. אלא שאלה נהפכו בקיאים יותר בהזמנת טיסות זולות, מאשר בהגעה לעבודה בקווי האוטובוס החדשים.

סיום כהונתו השלישית של כ"ץ מדגים מדוע היה זה כבר יותר מדי. כ"ץ, שראה עצמו כבר משתדרג למשרד בכיר יותר, איבד עניין בנעשה בתחום התחבורה, ונשען על אדי הפרויקטים שהוציא לדרך בתחילת העשור. זאת, כשהוא נאלץ לספוג ביקורת נוכח התגברות הפקקים והגידול במספר ההרוגים בתאונות דרכים (שהתמתן רק בשנה החולפת). ההכרה המאוחרת בבעיית הגודש, והשגיאה באיתור פתרונה, הביאו למחדל ענק בכל הנוגע לשדרוג התחבורה הציבורית בישראל ולהמשך עידוד השימוש ברכב פרטי. זאת, תוך שהשר נקלע למאבקי אגו, ומשרדו מפגין קיבעון אידיאולוגי, מתעכב בתוכניות לסלילת הנת"צים וחניוני חנה־וסע – ומקפיא מיזמים לוויסות תנועה.

ישראל כץ סיכום קדנציה 218
איור: דורון פלם

משרד התחבורה שוב נכנע לאגד ולדן, הותיר את תחום המוניות פרוץ ומבולגן, חסם מיזמי תחבורה שיתופית ואת אפליקציות ההסעה הזרות, איבד אחיזה בקידום הקווים הבאים של הרכבת הקלה בירושלים, שכח את הסעת ההמונים בפריפריה – ולקינוח, איבד שליטה על הנעשה ברכבת ישראל. בתוך כך, המשרד לא קידם אף יוזמה להפחתת התלות ברכב הפרטי, התמהמה בהבנת פוטנציאל הנזק שטמון באכלוס הפרויקטים של תוכנית מחיר למשתכן, נכשל בקידום תוכניות הסעה נרחבות לאזורי תעסוקה – ונכשל בתכנון בכלל.

השר כ"ץ, שהתבלט בזכות חשיבה יצירתית וירידה לפרטים, נעלם מהשטח והקרין לאות שלא אפיינה אותו בתחילת דרכו – תוך שהוא מסתפק בגזירת קופונים פוליטיים, דואג לתחזק בעיקר מנגנון יחסי ציבור משומן, ופוזל לעניינים מדיניים בניסיון להרחיק את עצמו מהשגרה התחבורתית המדכאת. התוצאה הבלתי נמנעת היא פקקים מחריפים ולחץ ציבורי כבד יותר לפתרונות הסעת המונים שלא ניתן יהיה להמציאם מיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#