תוך כדי תנועה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוך כדי תנועה

עבודות ההקמה של הרכבת הקלה בתל אביב עוד רחוקות מסיום, אך במשרד התחבורה כבר סבורים שהיא לא תספיק לצורכי העיר שלא עצרה כדי לחכות לה, ומעדכנים את התוכניות

2תגובות

לא עברו אפילו חודשיים מאז תחילת העבודות על הקו הראשון של הרכבת הקלה בתל־אביב, ובמשרד האוצר כבר הגיעו למסקנה שהרכבות הקלות שתוכננו לגוש דן פשוט לא מספיקות, ושהקיבולת שלהן לא תהיה גדולה דיה כדי לענות על הביקוש שתייצר האוכלוסייה המצטופפת במרכז הארץ. כך, אחרי כ־20 שנה של המתנה לתחילת העבודות, הוחלט לבצע שינויים ברשת המתוכננת להסעות המונים.

התוכנית המקורית של נת"ע כללה רשת עם חמישה קווי רכבת קלה ושלושה קווי BRT (אוטובוסים שלהם יוקצו מסלולים בלעדיים), אך רק חלק ממנה ייצא לפועל. בתוכנית החדשה, שהושלמה במשרד התחבורה ב־2016, יש שישה קווים: שלושה לרכבת קלה (אדום, ירוק וסגול), שרובם עילי אך חלק קטן מהם עובר מתחת לאדמה, ושלושה לרכבת תחתית של ממש – מטרו מהיר ותדיר.

תומר אפלבאום

ומה באשר לארבעת הקווים הנוספים? הקו החום, המיועד לקשר בין רמלה ולוד ובין ראשון לציון, נמצא עדיין בתהליך תכנון סטוטורי, וטרם תוקצב לביצוע, ולפי גורמים בענף התחבורה, לא ברור אם יתוקצב. באשר לקווים הכחול (מרחובות לחולון) והוורוד (בין כפר סבא להרצליה), אומרים במשרד התחבורה כי הם מקדמים "רשת נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית", כלומר, נתיבי תחבורה ציבורית פשוטים ומוסיפים כי "במידת הצורך, ניתן יהיה לשדרג את הנתיבים החדשים לשימוש של מערכות מתקדמות של תחבורה ציבורית".

אין זה פלא שהרכבת הקלה אינה מתאימה לצורכי המאה ה־21. הקו האדום, הראשון שיפעל (בשלהי 2021, לכל המוקדם) מבוסס על תכנון שנעשה בסוף שנות ה־90, ולכן עובר במתחמי העסקים המרכזיים של אותה תקופה, כמו רחוב קרליבך בתל־אביב. אבל המסלולים הם לא הבעיה הגדולה ביותר של הקווים, אלא הקיבולת שלהם. הקווים בגוש דן תוכננו להיות רכבת קלה, כלומר, לא יותר מגרסה מאורכת של חשמלית (טראם), מהסוג שאפשר לראות כיום בעיקר במזרח אירופה. זה לא מעט – בזכות תדירות גבוהה, שלושת הקווים יוכלו להגיע לקיבולת של כ־195 מיליון נוסעים בשנה, להערכות נת"ע – אבל רחוק מלהיות שקול למטרו, שיסיע מיליון וחצי נוסעים ביום וכ־450 מיליון נוסעים בשנה.

מפת קווי הרכבת הקלה והמטרו המתוכננים באזור המרכז

למטרו קיבולת גדולה יותר כיוון שזהו כלי רכב אחר לגמרי – זו רכבת כבדה המסוגלת להאיץ ולבלום הרבה יותר מהר, ובעיקר נהנית מזכות דרך בלעדית, במנהרות המוקדשות רק לה. אמנם, הקו האדום בתל־אביב יהיה ייחודי בעולם, כשבחלקו המרכזי הוא ישמש כרכבת קלה תת־קרקעית, אך המהירות הממוצעת בו לא תעלה על 28 קמ"ש. בקווי המטרו יוכלו רכבות לנסוע במהירות של 40 קמ"ש ואף יותר. לשם השוואה, אוטובוסים בגוש דן נוסעים כיום במהירות של 16 קמ"ש בממוצע.

ההחלטה לתכנן מחדש את הסעת ההמונים במרכז לא הביאה לעצירה מוחלטת של התוכניות המקוריות. בניית הקו האדום, מפתח תקווה לבת ים דרך מרכז תל־אביב, מתקדמת לקראת הפעלתו בראשית העשור הבא. אליו יצטרפו שני קווים נוספים: הקו הסגול, שהקמתו החלה בדצמבר, יחבר את גבעת שמואל, קריית אונו, אור יהודה ויהוד למרכז תל אביב, דרך גבעתיים ורמת גן; הקו הירוק, שהעבודות עליו אמורות להתחיל בקרוב, יחבר את הרצליה לחולון דרך תל אביב, ויהיה לו גם מקטע תת־קרקעי קצר. בנת"ע מעריכים כי שני הקווים האלה יפעלו ב־2026.

רכבת קלה לעומת מטרו

ומה באשר למטרו? מאז ההחלטה של האוצר לפני ארבע שנים החל רק תכנון ראשוני, שמסתיים כעת. בתכנון זה שורטטו מסלולי הקווים וסומנו התחנות לאורכם. השלב הבא יהיה תכנון סטטוטורי, כזה שיקנה תוקף חוקי לתוכניות. לכן, מוקדם מדי להעריך מתי תתחיל העבודה על רכבות המטרו, או לענות על השאלה מתי יחלו לפעול. המועד המשוער כיום, 2030, נראה שאפתני למדי; וגם התקציב המוערך, 150 מיליארד שקל, הוא ראשוני מאוד, ולא הוחלט מה יהיו מקורותיו. בשלב זה הפרויקט מתוקצב לתכנון בלבד, ורק אחרי תקצובו ייקבע לוחות זמנים מסודרים. כיום, אפילו לא ידוע אם כל הקווים יהיו תת־קרקעיים או שיוקמו גם מקטעים עיליים.

תל אביב והערים סביבה זקוקות לרכבת תחתית אמיתית, מהירה, תדירה ורבת קיבולת, ונראה שגוש דן אכן יזכה לרכבת כזו בעשור הרביעי של המאה ה־21, באיחור של 100 שנה מהתוכניות המקוריות. השאלה היא אם הרכבת עוד תהיה רלוונטית גם אז. קצב התכנון והביצוע האיטי עלול ליצור שוב פתרונות לא רלוונטיים. כשם שהקו האדום תוכנן לענות על צרכים שהוגדרו לפני 20 שנה, אולי גם הרכבת התחתית תהיה רלוונטית פחות כשתתמודד עם שירותי הסעות במכוניות אוטונומיות. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#