אחד שיודע? אין דבר כזה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחד שיודע? אין דבר כזה

צריך להפסיק להקשיב לחזאים ולמומחים ולהשלים עם כך שלעולם לא נדע מתי תבוא המפולת הבאה. אז מה בכל זאת אפשר לעשות חוץ מלהתמסר לגורל ולאלוהי המקריות? לקרוא את הטקסט הזה

תגובות

"מדדי וול סטריט הצליחו לחזות תשעה מתוך חמשת המשברים האחרונים"

(הכלכלן זוכה פרס נובל, פול סמואלסון)

מדד דאו ג'ונס, נקודות

 

סוף שנה הוא הזדמנות טובה להתמסר לתחזיות, אבל בסוף 2018 היתה סיבה טובה נוספת: השווקים היו באמת עצבניים. מ־20 בספטמבר ועד 21 בדצמבר צלל מדד S&P 500 ב־17.5% ומדד נאסד"ק נפל ב־21.1%. ההתחזקות המקבילה בזהב הדגישה את אווירת הסיכון.

השאלה שמנסרת את האוויר היא האם אנחנו בפתחה, או בעיצומה, של מפולת. לתשובה לשאלה הזו יש השלכות דרמטיות. זו לא רק ירידה במחירי המניות אלא גם ריצה לנכסים הנחשבים לבטוחים, כמו אג"ח בדירוגים גבוהים או אפילו פיקדונות בבנקים עם דירוג גבוה, ירידה חדה בהשקעות ובהוצאות, ותקופה ארוכה של ישיבה על הגדר שמשמעותה לכל הפחות האטה בצמיחה ופגיעה בתעסוקה.

עבור טראמפ, החשיבות גדולה שבעתיים. מאז שנבחר לנשיא, לפני כמעט שנתיים, הוא חזר אינספור פעמים על כך שהעליות הנמשכות בוול סטריט מוכיחות שהמדיניות הכלכלית שלו – ובראשה חוק המיסוי החדש ומלחמות הסחר שאליהן הכניס את ארצות הברית – הם צעדים נכונים.

התקופה הסוערת שעוברת על השווקים היא זמן טוב לנסות להיזכר מי היו אלה שהצליחו לחזות את המפולות הקודמות. מי חזה את יום שני השחור של אוקטובר 1987; את מפולת ההייטק של מארס 2000; את המפולת של 2008. ובעיקר – האם גם התחזיות שלהם אחרי אותן הצלחות היו מדויקות?

המפולת של 1987 היתה דרמטית. למעשה, האחרונה מסוגה. במפולת הזאת השווקים נפלו בשיעורים חדים תוך יום אחד: ביום שני, 19 באוקטובר, הדאו ג'ונס איבד 22.6%. כיום מפולות נוטות להיראות כמו שחיקה נמשכת בשיעורים קטנים לאורך זמן.

מי שזכורה כמי שחזתה את המפולת ההיא היא איליין גרזרלי, שהיתה אז אנליסטית מניות בבית ההשקעות שירסון ליהמן ברדרס, שכבר לא קיים. התחזית של גרזרלי הפכה להיות דובית בספטמבר 1987, וב־12 באוקטובר, ממש שבוע לפני המפולת, היא הופיעה ב־CNN וחזתה מפולת מיידית.

ב־12 באוגוסט 1996 גרזרלי שוב התארחה באולפני הרשת וניבאה שחורות: "אני חושבת שמדד נאסד"ק עשוי ליפול ב־30%־35% משיאו", אמרה. היא הוסיפה שדאו ג'ונס עלול לאבד 15%־25% מערכו.

ביום המסחר שקדם לו, 9 באוגוסט, מדד נאסד"ק ננעל ברמה של 1,137 נקודות. עד סוף 1996 הוא כבר היה ב־1,291 נקודות, ועד סוף 1997 הגיע ל־1,570 נקודות. לא רק שלא היתה מפולת, אלא שהמדד המשיך לעלות עד שהגיע לשיא של 5,049 נקודות ב־10 במארס 2000 – השיא שאחריו אכן הגיעה מפולת.

למפולת של 2008 היתה את הגיבורה שלה – מרדית' וויטני. לפני המפולת, וויטני היתה אנליסטית בבית ההשקעות אופנהיימר. ב־31 באוקטובר 2007 היא פרסמה דו"ח שלילי מאוד על ענקית הבנקאות סיטי על רקע חולשות שאפיינו את מערכת הבנקאות האמריקאית. היא דייקה בצורה בלתי רגילה כשהצביעה על אחד המקורות המשמעותיים של הבעיה. בדיעבד, השיא של מדד S&P 500 נרשם שלושה שבועות לפני הדו"ח של וויטני, ב־9 באוקטובר 2007 – 1,565 נקודות; עד לנקודת השפל, ב־20 בנובמבר 2008, המדד צלל ב־52%.

בדצמבר 2010, כשהיא עדיין נישאת על גלי ההצלחה של חיזוי המפולת, וויטני הגיעה לאולפני התוכנית "60 דקות" של CBS ובפיה עוד תחזית: בין 50 ל־100 רשויות מקומיות אמריקאיות שהנפיקו איגרות חוב יחוו אירועי אי־החזר משמעותיים בסכומים של "מאות מיליארדי דולרים". עוד אמרה ש"זה דבר שיש לחשוש ממנו ב־12 החודשים הקרובים". התחזית הזו עדיין לא התממשה.

גם המשקיע השווייצרי מארק פאבר נחשב למי שחזה את המפולת של 1987. וגם הוא, כמו וויטני וגרזרלי, נתן תחזיות נוספות בהמשך. בינואר 2007 פאבר התראיין באולפני הטלוויזיה של בלומברג בניו יורק ואמר שהשווקים עומדים בפני "תיקון חמור" בחודשים הקרובים ושהגיעה העת למכור. פה הוא דייק. באפריל 2014 הוא דיבר שוב עם התקשורת וחזה מפולת שתהיה "הגרועה ביותר מאז 1987", בין היתר בגלל הערכות שווי גבוהות מדי לחברות טכנולוגיה. וזה לא קרה. הוא חזה מפולת גם באוגוסט 2016 – ונפל גם עם התחזית הזו.

למרות שזו סקירה אנקדוטלית בלבד, המסקנה שעולה ממנה היא שהיכולת לחזות היא די מקרית. גם מי שהצליחו לחזות מפולות גדולות ומשמעותיות – מתקשים לשחזר את ההצלחה. המסקנה הזו עולה גם מאינספור מחקרים שהצביעו על כך שהיכולת לחזות מחירי ניירות ערך באופן קבוע או אפילו מדי פעם – אינה קיימת. אין ולא יהיה מודל שמסוגל לחזות מחירי ניירות ערך.

מחקר אחד, שפורסם ביולי 2018, מתמקד בניסיון למצוא אסטרטגיה של תזמון שוק – כלומר היכולת לדעת בדיוק מתי יהיה שינוי מגמה. החוקר, גאי מטקאלף הגיע למסקנה שלא ניתן למצוא מודל מתמטי שיכול לנבא את התנהגות השווקים. "מתמטיקה פשוטה מראה שיותר סביר שניסיון לתזמן את השוק יסתיים בהפסדים", קובע מטקאלף.

מבלי לפקפק בדיוק המופלא של התחזיות של גרזרלי, וויטני, פאבר ועוד מגה־חזאים אחרים שלא הוזכרו כאן, הצלחה בניבוי היא עניין מקרי לחלוטין שלא ניתן ללמוד ממנו כלום על מגמות השוק.

סביר להניח שיש עוד אנשים שדייקו בתחזיות שלהם, אבל לא שמענו עליהם. למה? מכיוון שיש עוד גורם מתווך באמצע: המדיה. כדי שהחזאים יקבלו את ההכרה, המדיה צריכה לשים לב אליהם, ולתת להם את הבמה – ויותר מפעם אחת. האם, בכך שאיתרה את גרזרלי, וויטני, פאבר והאחרים, המדיה עזרה לקוראים ולמשקיעים להימנע ממפולות? לא. אבל איזה יופי של סיפור. הסיפורים על החזאים שראו את הנולד אומרים משהו על מקריות ועל תהליכים תקשורתיים – אבל לא על השקעות.

תאמרו, בצדק, שיש את וורן באפט. האיש הזה הרי צודק כבר כמה עשורים. ובכן, זה נכון. אבל הנה הבעיה: לא תוכלו ללמוד מזה כלום. הרבה ניסו – אבל אף אחד לא הצליח לשחזר את ההצלחה שלו. גם די בטוח שלא יהיה יהיה לו מחליף שיעשה את זה טוב כמותו. הכי טוב שתוכלו לעשות הוא לקנות מניות ברקשייר התאוויי, לקוות שהקסם יימשך ולזכור שהעובדה שאתם מכירים את השם של באפט רק מוכיחה עד כמה הכישרון שלו נדיר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#