חכו ל-2099 - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חכו ל-2099

השאלה מתי הרובוטים ישתלטו על בני האדם שייצרו אותם מעוררת מחלוקת עזה. העתידן האמריקאי מרטין פורד משרטט את עתיד האנושות בעידן הבינה המלאכותית, ומצביע על הסכנות הברורות והמיידיות הצפויות לנו

3תגובות

ב־2009 פרסם העתידן האמריקאי מרטין פורד ספר בשם The Lights in the Tunnel ("האורות במנהרה"), שבו טען שרובוטים מתקדמים צפויים לשנות את שוק העבודה, ולהביא לביטול המוני של משרות. הספר חזה כי בתוך זמן קצר בינה מלאכותית תהיה העיסוק העיקרי של חברות הטכנולוגיה בעמק הסיליקון. באותה עת זו היתה נבואה כמעט סהרורית, והספר לא זכה לתשומת לב מיוחדת. ספרו השני של פורד, שיצא ב־2015 והציג כמעט את אותה תחזית –Rise of the Robots: Technology and the Threat of a Jobless Future (עליית הרובוטים: הטכנולוגיה והאיום שבעתיד ללא עבודה") – כבר נתפש כמציאותי בהרבה ונהפך מיד לרב־מכר. בעקבותיו נהפך פורד לאחד ההוגים החשובים והמבוקשים בתחום השפעות הרובוטיקה והבינה המלאכותית.

בחודש שעבר, כמעט עשור אחרי שיצא ספרו הראשון, הוא פרסם את הספר Architects of Intelligence (אדריכלי האינטליגנציה") שבו ויתר על תחזיות אישיות והתבסס על 23 ראיונות עומק עם מומחים בעלי שם עולמי בתחום הבינה המלאכותית. מהעתידן ומנהל ההנדסה של גוגל, ריי קורצוויל, דרך מייסד DeepMind דמיס האסביס, ועד הפילוסוף ניק בוסטרום. באמצעותם ניסה להציג תמונה עדכנית של התפתחות הבינה המלאכותית, וגם לנסות לקבל תשובה לשאלה המסקרנת מכל – האם ומתי צפויות המכונות לתפוס את הפיקוד ולהשתלט על בני האנוש שפיתחו אותן. התשובות המגוונות שקיבל, ובעיקר אלה שלא קיבל, הובילו למסקנה העיקרית העולה מהספר – המומחים לא מסכימים ביניהם כמעט על כלום, וככל שתחום הבינה המלאכותית מתפתח כך הוא נהפך ליותר שנוי במחלוקת.

DARRIN ZAMMIT LUPI/רויטר

כשביקש פורד מהמומחים להעריך מתי יכולות הבינה המלאכותית יאפשרו לפתח מכונות עם אינטליגנציה אנושית, שיוכלו לפעול באופן עצמאי לחלוטין (מה שנקרא בשפה המקצועית AGI), רובם סירבו לשתף פעולה. 18 מהמרואיינים הסכימו לתת הערכה בעילום שם. רק שניים הסכימו שהערכתם תצוטט. באופן מפתיע, היו אלה דווקא השניים שסיפקו את התחזיות המנוגדות ביותר: קורצוויל שנקב ב־2029 כתאריך היעד, ורודני ברוקבס, מייסד iRobot, שסבור שזה לא יקרה לפני שנת 2200. ההערכה הממוצעת (הכוללת את כל המשיבים האנונימיים) מדברת על 2099.

״הדבר המעניין בספר הוא עד כמה המומחים הכי גדולים בתחום לא מסכימים ביניהם״, אומר פורד בראיון למגזין TheMarker. ״זה תחום פתוח הנמצא בראשית דרכו. זו לא פיזיקה, שלפחות על הבסיס שלה יש הסכמה. לכן, כדי להבין באמת איפה אנחנו עומדים, הלכתי לשאול את המומחים. יש הרבה ספקולציות והרבה אנשים עם תחזיות מפחידות, כמו אילון מאסק למשל״.

היעדרותו של מאסק מהספר בולטת.

Xiaoxiao Zhao

״האמת שפניתי אליו, אבל הוא לא רצה״.

למרות התחזיות של מאסק ושל קורצוויל, פורד עצמו לא סבור שתחיית הרובוטים קרובה. ״אנשים רבים מוטרדים מהרגע שבו רובוטים יהיו עצמאיים ומכונות ישתלטו על העולם – מה מה שנקרא 'סופר אינטליג׳נס'. זו דאגה לגיטימית שצריך להתייחס אליה ברצינות, אבל אנחנו עדיין רחוקים מכך, ובשלב הזה אין צורך באיזו התערבות ממשלתית שתתמודד עם הסכנות הצפויות״.

עם זאת, הוא סבור שממשלות נדרשות למצוא פתרונות דחופים לשלוש השלכות מיידיות של התפתחות הבינה המלאכותית: השינויים בשוק העבודה, בעיות אבטחה ופרטיות ונשק אוטונומי. ״אנחנו עדיין רחוקים ממה שראינו בסרטים כמו ׳הטורף׳, אבל יש כיום סוג של נשק אוטונומי, שאמנם מתוכנת על ידי בני אדם ולא יכול לפעול על דעת עצמו, אבל כשנשק כזה מגיע לכל מיני מקומות באפריקה, זה מסוכן. גם נושא הסייבר מטריד מאוד, כי לחלק מהמערכות, כולל מערכות הנשק, אפשר לפרוץ, וההשלכות עלולות להיות קשות. בתחום הפרטיות אנחנו רואים מה קורה בסין, שרוצה להיות מעצמה של בינה מלאכותית. הם עוקבים אחרי אזרחים באמצעות טכנולוגיות ומדרגים את רמת הנאמנות שלהם למדינה״.

JUSTIN TALLIS / AFP

פורד תומך בשנים האחרונות ברעיון ההכנסה הבסיסית שעל ממשלות לשלם לאזרחיהן בשל צמצום מסיבי של משרות. ״כל עבודה שניתן לחזות ולתכנן מראש אפשר יהיה להחליף על ידי רובוט. לא רק משרות של צווארון כחול ייעלמו אלא גם משרות של צווארון לבן. לכן חייבים להתחיל לייצר תמריצים לאנשים שיישארו בלי עבודה, אפילו אם רוצים שהם יעשו עבודה קהילתית. ההשלכות החברתיות של מציאות כזאת יהיו עצומות. יש כמה ניסויים במתן הכנסה בסיסית בעולם, אבל זה עדיין בהיקף קטן״.

דווקא לגבי תחום מתקדם יחסית כמו מכוניות אוטונומיות, שבו מושקעים מאות מיליארדי דולרים, פורד פסימי, וסבור כי יידרשו עוד כמה עשרות שנים עד שלא נזדקק לנהגים. ״בשנים הקרובות נראה רק מכוניות אוטונומיות שנוסעות על מסלול קבוע, משהו שיותר דומה לאוטובוס או לרכבת. מכונית ללא נהג שתיסע בצורה חופשית היא עדיין חזון רחוק. מכונית אוטונומית עדיין לא יודעת להתמודד עם מכשולים בלתי צפויים. גוגל עושה את הניסויים שלה בתחום הזה בעיקר באריזונה, מקום חם שאין בו הרבה תנועה. האתגר הוא לעשות את זה בעיר כמו ניו יורק, עם הרבה תנועה, כבישים שנחסמים ושלג שיורד״. פורד מסביר כי גם בתחום כמו מכוניות אוטונומיות החסם העיקרי הוא היעדרה של אותה ״סופר אינטליגנציה״: ״יש כיום מה שנקרא ׳למידה׳ של מכונות בתחומים מצומצמים כמו תרגום משפה לשפה, זיהוי תמונות או במשחקים כמו גו, שמחשב יכול לשחק. אבל זה בעצם עיבוד של נתונים וחוקים. אי אפשר לתת למחשב לקרוא ספר ולבקש ממנו ליישם את מה שכתוב בו, זה עדיין רחוק״. במידה מסוימת זה מרגיע.

״כיום בינה מלאכותית משמשת בעיקר לדברים חיוביים כמו זיהוי של תרופות חדשות והתמודדות עם בעיות האקלים. רוב המומחים שראיינתי סבורים ש׳סופר אינטליגנציה׳ היא דבר אפשרי, וזה עניין של זמן. התחזיות של המומחים בספר היו כל כך קיצוניות לשני הכיוונים, ככה שאי אפשר באמת לדעת על כמה זמן מדובר״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#